הדברים שנאמרו בכנס שיזם "הפורום לייהוד הגליל" ב-29 ביולי בכרמיאל, בהשתתפות שר הביטחון ישראל כ"ץ, לא היו חדשים וגם לא מפתיעים. שוב דובר על תוכנית לעידוד התיישבות יהודית בגליל, ושוב הוצגו דרישות לריסון "ערביי הצפון". בעיני, האירוע היותר-מעניין בכנס הזה היה ההשתתפות של ראשי רשויות באירוע - החל מערים כמו כרמיאל, בית שאן ומגדל העמק וכלה ביישובים מבוססים, המזוהים עם מחנה ה"מרכז-שמאל" כמו המועצות האזוריות גליל תחתון, עמק יזרעאל, וכן קריית טבעון ורמת ישי. מה שנחשף בכנס הוא התהדקות הברית המשונה שנוצרה בין הערים, הקיבוצים והמושבים בגליל ובצפון הארץ ובין הימין המתנחלי.
(צילום: דנה קופל)
בשנים האחרונות, וזה בהחלט קשור להשפעות 7 באוקטובר והמלחמה הבלתי נגמרת, עוברת מדינת ישראל מהפך תכנוני. תיקון 5 לתוכנית המתאר הארצית תמ"א 35, שנדון בידי המועצה הארצית ביולי האחרון, מציע הרחבה של הקיבוצים והמושבים בפריפריה, המוגבלים כיום להוספה של כ-400 יחידות דיור, לאפשרות הרחבה של עד 1,400 יח"ד. על פניו, מדינת ישראל שינתה את פרדיגמת התכנון באופן דרמטי, ונסוגה מחזון עידוד העירוניות ושמירה מקסימלית על רצף השטחים הפתוחים לטובת יצירת גושי התיישבות יהודית בפריפריה כ"מעטפת הגנה" - שבפועל מחזקת גם את ההפרדה המרחבית בין ערבים ליהודים בתחומי מדינת ישראל.
אבל הקיבוצים והמושבים בצפון הארץ לא מסתפקים רק בהגדלת ישוביהם. עינם צרה בשכנים מהיישובים הערביים באזור, שאחרי 70 שנות קיפאון מקדמים, בשיתוף ותמיכה של מינהל התכנון, תוכניות מתאר כוללניות, המציעות אופק תכנוני.
הקיבוצים והמושבים בצפון הארץ לא מסתפקים רק בהגדלת ישוביהם. עינם צרה בשכנים מהיישובים הערביים באזור, שאחרי 70 שנות קיפאון מקדמים, בשיתוף ותמיכה של מינהל התכנון, תוכניות מתאר כוללניות, המציעות אופק תכנוני
מסמך של תנועת "ארצנו", שהוכן בידי ד"ר רותי פרום אריכא, והוצג לשרת ההתיישבות, אורית סטרוק, בפברואר 2025, הוביל לשינוי דרמטי במדיניות כלפי תוכניות היישובים הערביים. בשנה וחצי האחרונה מינהל התכנון מקצץ ומעכב את קידום תוכניות המתאר של הישובים. יש להדגיש כי תוכניות המתאר האלה הן לא תוצר של גחמה ונועדו לענות על צורך אקוטי. על פי דוח מבקר המדינה מ-2019 יש מחסור של עד 5,000 יח"ד בשנה בחברה הערבית. החלטה 550 של הממשלה, מ-2021, מתייחסת לנושא וקובעת, בין יתר היעדים, השלמת תכנון מתארי, תכנון חדש ותכנון מסדיר. עדכון תוכניות המתאר לא נועד אלא לקדם את הפתרון לבעיה.
המסמך של "ארצנו" עמד במוקד ישיבת ועדת הנגב והגליל של הכנסת, שהתקיימה בחודש מאי 2026, ועסקה בתביעתו של הישוב הקהילתי גבעת אלה בעמק יזרעאל לעצור את מימוש תוכנית המתאר של היישוב השכן עילוט – יישוב ערבי אשר מכיל פי חמישה יותר תושבים אך מתפרס על שטח מצומצם מזה של היישוב היהודי. אבי סמוביץ', איש קיבוץ יפעת וסגן ראש המועצה האזורית המבוססת עמק יזרעאל, בשטחה נמצאת גבעת אלה, כלל לא היסס להודות במניעיו לדחיקת היישוב הערבי: "זה ישוב בדירוג סוציו-אקונומי 3", טען. "מי ייתן מענה לתושבים מבחינת חינוך ועבודה? השטח שהם מתרחבים אליו הוא שטח שאנחנו רצינו להתרחב אליו וקיבלנו ממינהל התכנון תשובה שלילית. פתאום אנחנו רואים תוכנית להרחבת עילוט בשטח שאנחנו רצינו".
"ייהוד הגליל"
הבחירות המתקרבות מביאות עמן הקצנה ביחס לחברה הערבית והקמפיין העכשווי ל"ייהוד הגליל" מהווה נדבך משמעותי בגל הזה. בכתבה שהתפרסמה בסוף השבוע שעבר בעיתון הציונות הדתית מקור ראשון תחת הכותרת "התוכנית לחלוקת הגליל", נטען, בהסתמך על התזה של "ארצנו", כי קיימת אג'נדה של תפיסת קרקעות בידי ערבים באמצעות הרחבת שטחי היישובים; אלא שהדברים כבר מזמן חצו את גבולות המגזר האמוני והדהוד לטענות "ארצנו" ניתן היה למצוא בסוף השבוע האחרון גם בסמן השמאלי של העיתונות העברית, "הארץ", שאירח לריאיון את יו"ר קק"ל, אייל אוסטרינסקי. אוסטרינסקי, איש מפלגת העבודה, בחר לשתף פעולה עם קמפיין הימין ולא היסס למחזר את הטענות השקריות על כך ש"כיום, הישובים היהודיים בגליל מופלים לרעה על פני ישובים ערביים, בין בסבסוד קרקע, בין בסבסוד פיתוח ובין באפשרות להתרחב".
גיא נרדיהקורבנות של קמפיין ההפחדה נגד האזרחים והיישובים הערביים, שמקודם על ידי מנהיגי ציבור ציניים משני צידי הקו הירוק - ולכאורה משני עברי המתרס של הקשת הפוליטית - הם בסופו של דבר כלל תושבי הצפון. התפיסה שהקמפיין הזה מקדם מעמיקה את האפליה כלפי האזרחים הערבים, אך היא גם פוגעת באפשרות לבנות חברה משותפת שמבוססת על יחסי שכנות טובים, שיתופי פעולה אזוריים, ושגשוג של האזור כולו. הגיע הזמן להבהיר ליישובי הצפון, שחלקם מתיימרים להוביל את האתוס הנאור, הדמוקרטי והשוויוני, וגם לרמ"י ולמנהל התכנון, שהקרקע היא משאב ציבורי ולכן הקצאתה נועדה לתת מענה לצורכי כלל אזרחי המדינה. את העיקרון הזה יש להחיל באופן שווה על כלל היישובים. יהודים וערבים כאחד.
גיא נרדי הוא רכז דיור וקרקע בעמותת סיכוי-אופוק, לקידום חברה שוויונית בין ערבים ויהודים
