הפרלמנט של פינלנד דחה לאחרונה עצומה אזרחית שקראה להטיל חרם על סחר נשק בין פינלנד לישראל. ההצעה נפלה ברוב משמעותי - 140 חברי פרלמנט הצביעו נגד, 20 תמכו ו-6 נעדרו.
היוזמה, שנידונה ב-24 באפריל, הובאה להצבעה לאחר שאספה את מספר החתימות הנדרש במסגרת מנגנון ה"יוזמה האזרחית" הפיני – כלי חקיקה המאפשר לציבור לקדם הצעות חוק בתמיכת לפחות 50 אלף אזרחים.
מאחורי היוזמה עמדו גורמים שביקשו להכניס שיקולים הומניטריים מחמירים יותר למדיניות סחר הנשק של פינלנד, ובפרט בכל הנוגע לישראל, על רקע המלחמה בעזה והביקורת הבינלאומית הנלווית לה. לטענת יוזמי ההצעה, מדיניות הרכש הקיימת מתמקדת בעיקר בשיקולים של ביצועים, עלות וביטחון אספקה, ואינה נותנת משקל מספק להיבטים של זכויות אדם ומשפט בינלאומי.
עם זאת, ועדת ההגנה של הפרלמנט המליצה לדחות את היוזמה, עמדה שאומצה כאמור ברוב גדול. הוועדה קבעה כי אין צורך בשינוי מדיניות. לפי עמדתה, שינוי כזה עלול להקשות על תהליכי הרכש הביטחוני, שנחשבים ממילא מורכבים. עוד צוין כי מערכת הרכש הקיימת פועלת באופן תקין, וכי כבר כיום נלקחים בחשבון גם שיקולים בינלאומיים במסגרת המדיניות.
במהלך הדיונים נשמעה התנגדות ליוזמה גם מצד גורמים ביטחוניים, שהזהירו כי הגבלות נוספות עלולות לפגוע ביכולת המבצעית של המדינה. התמיכה ביוזמה הגיעה בעיקר ממפלגות שמאל, בהן 'מפלגת הירוקים' ו'ברית השמאל', שהצביעו בעדה. למרות דחיית ההצעה, הסוגיה אינה צפויה להיעלם מהשיח הציבורי בפינלנד. במדינה נערכים לבחירות ב-2027, ושינויים פוליטיים עשויים להשפיע בעתיד על מדיניות סחר הנשק, כולל היחסים עם ישראל.
