החלטת אגף התנועה של המשטרה שפורסמה היום (ראשון), ושבמסגרתה נהג יוכל לקבל דוח גם על חריגה של קמ"שים בודדים מהמותר, מעוררת דיון ציבורי ומשפטי ער. לצד המברכים בדבר מהפכה של ממש, יש מי שמזהיר מפני חוסר מוכנות של הציבור לשינוי הדרסטי - ואף מאשים את המשטרה במניעים כלכליים. "לא נכנס לנו שקל מהקנסות האלה. תורידו את הרגל מהגז - ולא תקבלו דוחות", אמר נצ"מ שימי מרציאנו, ראש מחלקת מחקר ופיתוח באגף התנועה.
החלטת המשטרה מורידה משמעותית את ספי האכיפה של מצלמות המהירות, ומכניסה לתוקף את תיקון החוק שמעביר חלק נכבד מעבירות התעבורה לפסים מנהליים - שינוי שבעקבותיו אף הוגשה עתירה לבג"ץ.
עו"ד אילון אורון, מחבר האנציקלופדיה לתעבורה ובעבר יו"ר ועדת התעבורה הארצית בלשכת עורכי הדין, שעתר לבג"ץ נגד התיקון, התריע: "עומס חריג צפוי בבית המשפט עקב הבהלה והפחד שיאחזו בנהגים, שצפויים לקבל פסילת נהיגה בסיטונאות".
עו"ד אילון אורוןצילום: מירון ביטוןלדבריו, "התיקים לא יגיעו לבית המשפט אלא לדיין שיחליט מבלי לחקור עדים. המטרה היא להוציא מקסימום כסף על כל צילום, שזה כסף קל כי הדוחות משוגרים ללא דיחוי, והמשטרה תאכוף עם הרבה מוטיבציה בגלל הקנסות וההכנסות שיכניסו לה עשרות מיליוני שקלים בקלות. חוק הפרות מנהליות בתעבורה הוא פגיעה אנושה בזכות הגישה לערכאות. במקום 'עבירה' קוראים לזה כעת 'הפרה', והזכות להתגונן נשללת. זו רפורמה שמשמעותה תעשייה של מסחטת כספים, חיוב בקורסים ופסילת רישיון מבלי יכולת להתגונן".
בעמותת אור ירוק בירכו על העמקת האכיפה, אך הדגישו את הצורך בהכנת הציבור. עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, ציין כי "מצלמות המהירות הוכיחו את עצמן בעולם ובישראל כגורם שמפחית תאונות, אך הצעד חייב להיות מלווה בהסברה ובהכנה. המצלמות חייבות להיות מוצבות בכבישים שבהם יש קשר ישיר בין מהירות מופרזת לתאונות, ולהיות בולטות ומשולטות. נתוני המשטרה מראים כי 40% מהתאונות הקטלניות בשנת 2024 נגרמו בשל נהיגה במהירות מופרזת. ככל שהמצלמות תהיינה בולטות ומשולטות בכבישים אדומים, הנהגים ידעו להאט ומטרת המצלמות להפחית מהירות תושג ולא תהיה מסחטת כספים".
"האזרח אחראי - לא המשטרה"
במשטרה דחו בתוקף את הטענות על מניעים כספיים והדגישו כי האכיפה ממוקדת כולה בהפחתת תאונות הדרכים. נצ"מ שימי מרציאנו, ראש מחלקת מחקר ופיתוח באגף התנועה של משטרת ישראל, הבהיר את תפיסת ההפעלה: "נהגים לא צריכים להעמיד את המשטרה במקום שהוא הבעיה. סע לפי החוק ולפי המהירות המותרת ותגיע הביתה בבטחה. למשטרת ישראל לא נכנס שקל מהקנסות האלה, הלוואי ונגיע בסוף שנה ל-100 דוחות בלבד".
(צילום: דנה קופל)
הוא הוסיף כי "האזרח אחראי, לא המשטרה. תוריד את הרגל מהגז ולא תקבל דוחות. המטרה שלי היא שאחרי שתקבל את הקנס לא תטעה שוב. כמה קמ"שים יותר לא הורגים רק את הנהג, אלא עוד אנשים בדרך, ואנחנו רואים את זה באלפי פצועים".
על השינוי בהליכים המשפטיים והרחבת הפריסה אמר מרציאנו כי כל דוח מתועד בצילום, ולכן בעקבות עבירות מסכנות חיים, הוחלט שלא ניתן לערער על הדוח באופן המוכר. "עברנו לעבירות מנהליות והערעור מוגש דרך מכתב. משטרת ישראל החליטה להוריד את ספי האכיפה כדי להילחם בעלייה בתאונות הדרכים", אמר. "מדינת ישראל תעלה את כמות המצלמות ל-1.1 מצלמות על 100 אלף איש כדי להוריד את מהירויות הנסיעה ולצמצם את כמות ההרוגים והפצועים".
מוקדם יותר, נזכיר, פורסם על החלטת אגף התנועה להוריד את ספי האכיפה במצלמות הנייחות (א'3), כך שנהגים יקבלו דוחות גם על חריגות קלות ממהירות הנסיעה המותרת. במקביל, נכנס לתוקף תיקון חוקי המשנה את מנגנון האכיפה והשיפוט. חלק נכבד מעבירות התעבורה מוגדרות מעתה כ"הפרות מנהליות" במקום עבירות פליליות, שינוי המשפיע ישירות על שיטת צבירת הנקודות והופך את ההליכים למהירים ואוטומטיים יותר. היכולת של נהג להישפט באופן פרונטלי בבית משפט לתעבורה הוחלפה בהגשת השגות בכתב לבית דין מנהלי ייעודי.
כחלק מהשינוי, בחלק מהמצלמות תבוצע אכיפה מחמירה יותר שתכלול את צילום העבירה בטווח סטייה קצר מהמהירות המותרת, ובחלק אחר יעלו את המהירות שניתן לסטות ממנה מעל המותר מבלי להיקנס. לדוגמה, אם בכביש מסוים שבו זוהתה מסוכנות גבוהה והמהירות המותרת לנסיעה בו היא עד 70 קמ"ש - באכיפה המחמירה יינתן קנס כבר על מהירות נסיעה של 75 קמ"ש במקום 85 קמ"ש כפי שהיה עד כה. המשטרה לא תעדכן באילו כבישים ישונה סף האכיפה.
