ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד אולמרט, מציג לראשונה את מפת החלוקה שהציג ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן באוגוסט 2008 - המפה, אותה נאלץ מחמוד עבאס לשרטט על מפית, לא נחשפה עד היום. "ב-50 השנים הבאות לא תמצא מנהיג ישראלי אחד שיציע לך את מה שאני מציע עכשיו", משחזר אולמרט בריאיון ליוצרי הסרט הדוקומנטרי "ישראל והפלסטינים - הדרך ל-7 באוקטובר".
לדבריו, הפציר באבו מאזן לחתום על התוכנית באופן מיידי. "אמרתי לו - 'תחתום על זה, תחתום על זה עכשיו!'". ההצעה הוצגה ליו"ר הרשות הפלסטינית לאחר שהשניים הצהירו כי הם מכירים בפתרון שתי המדינות. לדברי אולמרט, היא כללה סיפוח של 4.9% משטחי הגדה המערבית - ו"אנחנו היינו מוותרים על חלק זהה", נוסף לכך שהמדינה הפלסטינית העתידית הייתה מקבלת עצמאות על יותר מ-94% משטחיה.
2 צפייה בגלריה
המפה שהציג אולמרט לאבו מאזן - ונחשפת לראשונה. "אמרתי לו - 'תחתום על זה עכשיו'"
(צילום: BBC)
שטחים בשולי הגדה המערבית ובשולי רצועת עזה בשטח הישראלי, שהציע אולמרט לפלסטינים כחלק מהוויתורים הישראליים, היו אמורים להתחבר באמצעות מנהרה או כביש מרצועת עזה, שכבר אז - באוגוסט 2008 כאמור - הייתה בשליטת חמאס - ועד לגדה. בסרט נזכר אולמרט בתגובתו של המנהיג הפלסטיני: "הוא אמר: 'ראש הממשלה, זה מאוד חמור. זה מאוד מאוד-מאוד חמור'". בראיונות שהעניק לתקשורת ישראלית בהמשך טען אבו מאזן כי אם השיחות היו נמשכות, הוא מאמין שיכול היה להגיע להסכם עם אולמרט "תוך חודשיים".
לפי ההצעה, ישראל תשמור על כל ההתנחלויות הגדולות בשטחן בגדה - מעלה אדומים, אריאל, קדומים ועוד. עם זאת, לו התוכנית הייתה מיושמת, עשרות התנחלויות שפזורות ברחבי הגדה ובבקעת הירדן היו מפונות מתושביהן, שנים בודדות לאחר תוכנית ההתנתקות. עם זאת, האתגר שהיה נוצר בעקבות כך, מעולם לא נאלץ לעמוד במבחן.
תוכניתו של אולמרט, כך לדבריו, כללה גם פתרון לאחת הסוגיות הנפיצות ביותר - חלוקת ירושלים. כל אחד מהצדדים יכול היה לתבוע חלקים מהעיר כבירתו, בעוד שניהול "האגף הקדוש" - שכולל את העיר העתיקה, על אתריה הדתיים והאזורים הסמוכים לה - יועבר ל"וועדת נאמנים" שהייתה אמורה להיות מנוהלת על-ידי ישראל, הפלסטינים, סעודיה, ירדן וארה"ב.
את המפה המוצעת אולמרט כאמור מעולם לא חשף - וגם לא הסכים למסור עותק שלה לאבו מאזן עצמו, אלא אם יחתום עליה במקום. בתום פגישתם, עבאס סירב לחתום על ההצעה - ואמר שהוא צריך להראות לאנשיו את ההצעה, כדי לוודא שהם מבינים בדיוק מה מוצע. אולמרט טען כי לאחר אותה פגישה חש אופטימיות: "נפרדנו כאילו אנחנו עומדים לצעוד לעבר ההיסטוריה".
עם זאת, ד"ר רפיק אל-חוסייני, מי שהיה ראש לשכתו של עבאס אז, שהתראיין אף הוא לסרט, סיפר איך זה היה נראה מהצד השני. הוא נזכר בנסיעה מירושלים לאחר אותה פגישה: "כמובן, צחקנו במכונית". לפלסטינים גם היה הסבר להתייחסותם בביטול לאותה הצעה של אולמרט, שאז כבר הודיע כי הוא מתכוון להתפטר בעקבות ההסתבכויות הפליליות שלו. "חבל שאולמרט, לא משנה כמה נחמד הוא היה, היה ברווז צולע", אומר אל-חוסייני בריאיון, "ולכן, ידענו שזה לא ילך לשום מקום".
גם המצב ברצועת עזה באותם ימים לא סייע. לאחר חודשים של שיגורי רקטות מהרצועה, אולמרט הורה בסוף דצמבר על פתיחה במבצע "עופרת יצוקה". אך אולמרט מתעקש כי מדובר בפספוס היסטורי של הפלסטינים. "זה היה חכם מאוד מצד אבו מאזן אם הוא היה חותם על זה", הוא טוען גם היום. לדבריו, אם יו"ר הרשות היה חותם על ההצעה, וראש ממשלה ישראלי עתידי היה מנסה לבטל אותה - "הוא לעד יכול היה לומר שהכישלון בפתרון הסוגיה הוא באשמת ישראל".
חודשים בודדים לאחר מכן, בפברואר 2009, נערכה מערכת בחירות בישראל - שבסופה חזר לשלטון ראש הממשלה דאז - וגם היום - בנימין נתניהו. התוכנית והמפה של אולמרט, כך מתאר גם יוצר הסרט, הפכו להיסטוריה.
