צילום: באדיבות קומו
בפארק הירקון בתל אביב נערך כעת (רביעי) טקס הזיכרון הלאומי של תנועת "קומו" ומשפחות 7 באוקטובר, שמוקרן גם במוקדים ברחבי הארץ. את הטקס, שנפתח בדקת דומייה, מנחים שורד השבי אלי שרעבי והשחקנית שני כהן. הטקס נערך זו השנה השלישית בנוכחות 50 אלף בני אדם במעמד בני משפחות חללים ושורדי שבי. צפו בשידור ישיר מהטקס.
מנחי הטקס שני כהן ואלי שרעבי
(צילום: מוטי קמחי)
הקהל בטקס הזיכרון
(צילום: מוטי קמחי)
הטקס נפתח בביצוע של הזמר ארקדי דוכין לשירו "מי אוהב אותך יותר ממני". דוכין צולם מנגן על פסנתר שהוצב בביתה של משפחת קיפניס בבארי. בבית זה נרצחו אביתר (תרי) ולילך קיפניס, ופול וינסנט קסטלבי מטפלו המסור של תרי.
מאחורי דוכין הוקרנו תמונותיהם של הנרצחים והנופלים. לצד דוכין עמדה אור-לי ניב, אימו של סמ"ר עומרי ניב פיירשטין ז"ל, לוחם חטיבת החילוץ פיקוד העורף שנפל בקרב במחנה זיקים. אור-לי הקריאה את השיר 'אימהות' מאת אסנת אלדר.
אלי שרעבי פתח את דבריו בטקס בהזכרת כל הנרצחים והנופלים, ובחיבוק לנפגעים שעדיין נושאים את הפצעים. שרעבי ציין גם את חברי וחברות כיתות הכוננות, הלוחמים והלוחמות הפצועים והחללים, ואמר: "בשמם של הנרצחים והנופלים ולמען הדורות הבאים נעיד ונספר מה קרה ביום שבו השמיים נפלו עלינו. נזכור את כולם, ולעולם לא נשכח".
טקס הזיכרון הלאומי של משפחות 7 באוקטובר
(צילום: מוטי קמחי)
יאיר גולן, יאיר לפיד וגדי איזנקוט בטקס
בשלב זה פנה שרעבי לאזרחים ואמר: "ולכם אזרחי ישראל, בארץ ובעולם, תודה על ההתגייסות, התמיכה וְהתרומה. בִּזְכותכם אנחנו כאן. זהו טקס של העם שנוצר בִּזכות העם. ומתקיים למען העם. אנחנו נזכור, נכאב וּנְקווה, יחד".
שני כהן הוסיפה: "באותו בוקר שבת איבדנו כל כך הרבה, איבדנו חברים, משפחות, בתים, וּקהילות שלמות שנפגעו. את האנשים שאנחנו הכי אוהבים, איבדנו ודאות, איבדנו משהו מן התמימות שהייתה בנו וְהַלב נשרף. וּבאותו היום, שזרק את מדינת ישראל כולה לִתְהום עמוקה של צער, נדמה היה שאיבדנו גם את המדינה שהכרנו. וּבינתיים, חלפו כבר אלף תשעים וְשישה ימים של אובדן. אלף תשעים וְשישה לילות טרופים של זיכרון. זיכרון אלה שהתחננו לעזרה מתוך ממ"דים עולים בָּאש, שהתחבאו בתוך מֶכוּלוֹת אשפה ותאי שירותים מחוררים וּבמיגוניות צפופות מֵאנשים".
(צילום: מוטי קמחי)
(צילום: מוטי קמחי)
לאחר מכן, הרב בני קלמנזון נשא קדיש. קלמנזון הוא אביו של אלחנן קלמנזון ז"ל שנפל בקרבות בארי. לפני הקדיש אמר הרב קלמנזון: "אני עומד כאן בשם בני אלחנן, שקפץ, נלחם ונפל עבור בני-עמו ועל קידוש השם. למען אחדות בעם, למען התגברות על המחלוקות, וערבות הדדית בתוכנו, למען המלחמה על הטוב והראוי בעולם".
בטקס הוקדש סרטון לזכר סרן סהר סעודיין. קצינה לוחמת בכיפת ברזל שנפלה בגבורה בקרב בצומת רעים. סעודיין יצאה עם חייליה על מנת לחמש את סוללת כיפת ברזל עליה פיקדה. אחותה סתיו סעודיין סיפרה על גבורתה: "היא נוסעת בידיעה - שזה מטורף, היא כותבת לאחי 'אני הולכת למקום שיש בו מחבלים אנחנו צריכים לחדש את המלאי".
בטקס נאמה אביבה צ'אנה, אחותו של ישראל צ'אנה, שנפל בקרב עם מחבלים כאשר יצא להגן על תושבי אופקים ביום הולדתו ה-30: "בלילה האחרון שלך עוד חגגנו יחד יום הולדת. רקדנו, שמחנו, צחקנו. איחלנו לך מזל טוב, את כל הטוב שבעולם. כמה שעות אחר כך כבר עמדת מול מחבלים, רק אתה, לבד עם אקדח, מחסנית אחת, וַחמישה עשר כדורים. אנחנו מסמסים וְאתה לא עונה - היית עסוק. עסוק בלהיות גיבור".
(צילום: אריאל עפרון)
(צילום: אריאל עפרון)
סרטון נוסף הוקדש לזכר חיים בן אריה ז"ל, נהג הסעות בגוש קטיף ולזכר עאבד אל כארים נסאסרה, נהג הסעות מהיִישוב כסייפה. בשבת שניהם קיבלו בקשות דחופות לעזור בְּפִֿינוי אזרחים ונחלצו לסייע. עאבד נרצח במארב מחבלים בכביש 232. המראות שראה חיים שברו את רוחו והוא שם קץ לחייו בסוף אוקטובר 2023. אחיו של עאבד, יוסף נסאסרה סיפר על גבורת אחיו: "אשתו מוציאה תמונות ומראה לו הוא אומר: לא משנה אני יודע שזה מסוכן, אבל האנשים האלה צריך להביא אותם". אלמנתו של חיים, אירית בן אריה סיפרה על הנסיעה שלו לפינוי ילדי בארי לים המלח: "אמרתי לו 'חיים אל תיסע, אתה לא יודע מה יש שם'. הוא אמר לי 'אם צריך אותי אני נוסע'".
בין האמנים שמשתתפים בטקס: שלמה ארצי, גלי עטרי, מירי מסיקה, עברי לידר, רן דנקר, הראל סקעת, אושר כהן, אמיר דדון, ארקדי דוכין, ואלרי חמאתי, יובל דיין, ליהי טולדנו, משי קלינשטיין, נונו, נועם בתן, עדן גולן, עילי בוטנר, רוני דלומי ותמיר גרינברג. בטקס נכחו בכירים מהאופוזיציה ובהם גדי איזנקוט, יאיר לפיד ויאיר גולן.
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן בטקס
(צילום: מוטי קמחי )
אלי ושרון שרעבי בטקס
(צילום: מוטי קמחי )
(צילום: מוטי קמחי )
לקראת הטקס אמר אלי שרעבי, שאיבד את אשתו ובנותיו בבארי, ואת אחיו בשבי: "אני מקיים את מה שהבטחתי לאשתי ליאן, לבנותיי נויה ויהל ולאחי יוסי ז"ל – שלעולם לא ישכחו אותם ואת מה שקרה להם ולנו. 7 באוקטובר חייב להישאר חקוק בלבנו כתאריך ברזל לעולם ועד. אסור לטשטש אותו ואסור שהזמן ישכיח. אסור שהיום הנורא הזה יעבור ללא טקס לאומי, מרכזי ומשמעותי".
