אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו נתן "אור ירוק", ועדת החוקה של הכנסת סיימה את הכנת ההצעה שתאפשר העמדה לדין של מחבלי הנוחבה לקראת קריאה ראשונה, כפי שנחשף ב-ynet בשבוע שעבר. "סעיף מטרת החוק וסעיפיו מדברים על מסגור 7 באוקטובר כ'השמדת עם', 'פשעים נגד האנושות' ו'פשעי מלחמה', החשובים במישור הבינלאומי, וגם אפשרות להטלת עונש מוות", אמר יוזם החוק, יו"ר הוועדה שמחה רוטמן.
לדבריו, "זה לא אירוע משפטי גרידא. מאחורי החוק עומדת תפיסה ערכית, שורשית ויסודית על מה מדינת ישראל עומדת לעשות באירוע החמור בתולדותיה". רוטמן תקף ח"כ משה סעדה, שטען כי משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט לא עשו דבר שנתיים, וכינה את אמירתו שקרית: "העובדה שהיו לי ולח"כ מלינובסקי מחלוקות על החוק עם רה"מ או שר המשפטים, או הפרקליטות ומשרד המשפטים - לא אומרת שהם לא עשו כלום, אלא שהם חשבו אחרת ממני".
הוא הוסיף כי "ישבתי בחדרים שהציגו בהם את עבודת המטה ואת העבודה הסיזיפית שעשו במשטרה ובפרקליטות, ואת העבודה בחדרים הסגורים שהביאה לנוסח שעובר כאן בהסכמה מקיר לקיר". עוד אמר רוטמן כי "עבודת המטה הממשלתית התעכבה בטענה לחשש מפגיעה בחטופים, ואנחנו בכנסת שניים, מהקואליציה והאופוזיציה, אמרנו שנתקדם והממשלה תבוא אחרינו.
"אני מברך את ח"כ מלינובסקי על כך. כיום עבודת המטה הממשלתית נמצאת בעיצומה בשלבים מתקדמים מאוד", ציין. "כשהכנסת מזהה שהממשלה מעכבת או מנועה מלקדם משהו, זה קו שיש לנקוט בו, בוודאי כשהקואליציה והאופוזיציה פועלות יחד, וטוב שהנושא הזה נדחף על ידי הכנסת גם כשהממשלה לא הייתה שם".
ח"כ יוליה מלינובסקי, שיזמה את החוק לצד רוטמן, אמרה כי "לפנינו אירוע עם מורכבות אחרת, והנוסח, אחרי שעבר הרבה מאוד גלגולים, מידתי ונותן מענה. הוא לא במחלוקת ואסור שיהיה במחלוקת. יש עדיין הרבה נושאים שחסרים בנוסח - מינוי הפרקליטים, השופטים, זכויות נפגעי עבירה ועוד, אבל נעשתה עבודה מעמיקה ומקצועית, והנוסח לקריאה ראשונה נותן מסגרת, קווי יסוד וכיוונים לאן רוצים להגיע. בעבודה משותפת של כלל הגורמים, נמלא את זה בתוכן כדי שינוהל הליך משפטי סדור לטובת הקורבנות, המשפחות, ושהצדק יראה גם בעולם. אני סומכת על שופטי ישראל, וניתן להם את כל הכלים כדי לקבל את ההחלטות".
2 צפייה בגלריה
לפנינו אירוע עם מורכבות אחרת". מלינובסקי ורוטמן
(צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת, יאיר שגיא)
לפי הנוסח המעודכן, החוק מסדיר את העמדתם לדין של מחבלי חמאס ושותפיהם, שביצעו פעולות איבה, רצח, אונס, חטיפה וביזה, החל מ-7.10 ועד ל-10.7, וכן כלפי מי שביצעו עבירה לאחר מכן כנגד החטופים. לפי המוצע, לבית הדין הצבאי שהוקם לפי תקנות ההגנה יוגשו כתבי האישום, בין היתר בעבירות של השמדת עם, פגיעה בריבונות המדינה או שלמותה, גרימת מלחמה וסיוע לאויב במלחמה, עבירות לפי חוק המאבק בטרור, רצח ועוד.
בבית הדין יהיו כמה הרכבים, כאשר בראש כל אחד מהם יעמוד אב ביה"ד הצבאי - קצין שהוא שופט מחוזי בדימוס - ולצידו שני חברים נוספים, שיהיו קצינים הכשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי, עם ניסיון ומומחיות בתחום הפלילי.
ניתן יהיה לערער לפני בית משפט שהרכבו אב בית הדין, קצין בית המשפט העליון בדימוס, נשיא בית משפט מחוזי בדימוס או נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, ושני קצינים שהם שופטי בית משפט מחוזי בדימוס. כלל ההכרעה בביה"ד הוא דעת הרוב. במקרה של הטלת עונש מוות, שלא הוגש עליו ערעור על ידי הנענש, יראו כאילו הוגש ערעור מטעמו.
כמו כן, בניגוד לקבוע ביחס לבית משפט צבאי, לא נדרשת חתימת קיום של הרמטכ"ל לפסק דין - ואף אין בסמכותו להתערב בפסק דין או גזר דין. סדרי הדין והראיות יהיו אלו הנוהגים בבימ"ש הפועלים לפי חוק בתי המשפט, אך בימ"ש יוכל לסטות מהם אם שוכנע מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש ואין בו כדי לפגוע ממשית בהגינות ההליך.
הדיונים ישודרו באתר אינטרנט ייעודי, אלא אם יתקיימו בדלתיים סגורות או אם קבע בית המשפט כי לא ישודרו מטעמים שיירשמו, ובכל מקרה הם יתועדו חזותית וקולית ויישמרו בארכיון המדינה. לנאשמים ימונו לבחירתם סניגורים מוסמכים ישראלים או מיהודה ושומרון.
בנוסף, מוצע כי תוקם ועדת היגוי מדינית להתוויית היערכות משרדי הממשלה להעמדה לדין של משתתפי טבח 7 באוקטובר, ולגיבוש מדיניות הממשלה בעניין ההעמדה לדין, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שחברים בה שר המשפטים יריב לוין, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר החוץ גדעון סער.
