הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית יוגש הבוקר (שני) לכנסת בדיון מיוחד של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת). הדו"ח, שמובנה על נתוני רשויות המדינה, ביניהן משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, מח"ש, שב"ס, יחידת הסיוע המשפטי, בתי הדין לעבודה, נציבות המדינה, משרד החינוך וצה"ל וכמובן מרכזי הסיוע, ממשיך לייצר תמונת מצב מטרידה על הפער בין השיח המשמעותי שהביאה מהפכת MeToo לצד המענים הדלים של המדינה.
כ-50 אלף פניות התקבלו במרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בשנת 2020, מתוכן 13,994 פניות חדשות - עלייה של 9% ביחס ל-2019 ו-52% ביחס לשנת 2015. 57% מהפניות עסקו בפגיעה בקטינות ובקטינים. לראשונה, מעל 50% מהפניות עסקו בפגיעות שהתרחשו בבית. 89% מכלל הפניות דיווחו על פגיעות בנשים, ושאר הפניות עסקו בפגיעה בגברים.
89% מהתקיפות נעשו על ידי אדם מוכר לנפגע או לנפגעת. 32% נפגעו על-ידי בני משפחה, ועוד 13% נפגעו בידי בני זוג בעבר או בהווה. 25% מהפוגעים הם ידידים, שכנים או מכרים. 53% מהפגיעות התרחשו במגורי הנפגעת, הפוגע או מגורים משותפים. 77 פניות עסקו בפגיעה שהתבצעה באמצעות סם אונס. זאת, ביחס להרשעה אחת בלבד באותה השנה.
מתוך הפניות בילדים עד גיל 12, 72% מהפגיעות התרחשו בבית הנפגע או הנפגעת, הפוגע או מגורים משותפים ו-10% מהפגיעות התרחשו במערכת החינוך. ב-69% מהפניות הפוגע הוא בן משפחה.
בשנת 2020 נפתחו 5,903 תיקי עבירות מין והטרדה מינית במשטרת ישראל. זוהי עלייה של 2% ביחס ל-2019. באותה שנה חלה ירידה במספר התלונות על פגיעה בילדות ובילדים. מכיוון שעבירות מין בקטינים נמצאות בלאו הכי בתת-דיווח משמעותי, קיים חשש כי הירידה נובעת מהסגרים שהוטלו במגפת הקורונה, והקשו על זיהוי ילדים וילדות נפגעים.
4 צפייה בגלריה
ירידה במספר התלונות על פגיעה בילדות וילדים - אך קיים חשש שהיא נובעת מקושי בזיהויים
(צילום: shutterstock)
בפרקליטות נפתחו 4,521 תיקים - 4,101 תיקי עבירות מין, ו-420 תיקי הטרדה מינית. 80% מתיקי עבירות המין וההטרדה המינית נסגרו ללא כתב אישום, 36% מהתיקים שנסגרו כללו המלצת גניזה מהירה מהמשטרה. 68% מתיקי עבירות המין נסגרו בשל חוסר בראיות. 97% מהעררים שהוגשו על סגירת התיק נדחו.
לא מתקבלות פניות ממוסדות החינוך החרדיים
68 תלונות על עבירות מין והטרדה מינית שביצעו שוטרים התקבלו במח"ש ב-2020. זוהי ירידה של 35% ביחס ל-2015. רק ב-35% מהתיקים נפתחה חקירה לעומת ממוצע של 56% בממוצע בחמש השנים הקודמות - פחות תיקים הגיעו לכתב אישום ויותר תיקים הופנו להליך משמעתי. 89% נסגרו ללא כתב אישום.
בשירות בתי הסוהר שהו 885 עצירים ואסירים בגין עבירות מין, מדובר בירידה של 21% ביחס לשנת 2015. מתוך 761 אסירים ששוחררו באותה שנה, 22% לא ריצו מאסר מלא.
4 צפייה בגלריה
46% מהמקרים המדווחים במשרד החינוך עוסקים בפגיעה מינית בקרב תלמידות ותלמידים
(צילום: shutterstock)
122 תיקי הטרדה מינית נפתחו בבית הדין לעבודה, עלייה של 15% ביחס לאשתקד. בנציבות שירות המדינה התקבלו 214 פניות על הטרדה מינית ועבירות מין באגף המשמעת, מדובר בירידה של 7%. 81% מתיקי ההטרדה המינית נסגרו ללא הליך משמעתי או פלילי. ב-46% מהתיקים המשמעתיים שנסגרו לא הוגדרה עילת סגירה.
במשרד החינוך הופנו 4,652 מקרים להתייעצות ביחידה למניעת פגיעה מינית בשירות הפסיכולוגי, ו-194 עובדי הוראה נחקרו בחשד לעבירות מין והטרדה מינית. בכ-22% מהמקרים דווח על פגיעה עם יותר מנפגע או נפגעת. בכ-6% מהמקרים - לא פחות מארבעה נפגעים. בכשני שליש מהמקרים הפוגעים הם קטינים. 46% מהמקרים המדווחים עוסקים בפגיעה מינית בקרב תלמידות ותלמידים באותו מוסד לימודים. עם זאת, המשרד עדיין אינו מקבל פניות על פגיעות מיניות בתלמידים ותלמידות בחינוך החרדי - המהווים כ-20% מהתלמידים בישראל.
זינוק דרמטי במספר הפניות בצה"ל - אך רק 195 תיקים נפתחו במצ"ח
בצה"ל הגיעו ליחידת יוהל"ם 2,261 פניות הנוגעות לפגיעה מינית - עלייה של 105% פניות ביחס לשנת 2015. מרבית הפגיעות המיניות בנסיבות צבאיות. 129 פניות עסקו בהצצה, צילום ופגיעה בפרטיות - לעומת 61 פניות ב-2015, מדובר בעלייה של 111%. 56% מהפניות על פגיעה בנסיבות צבאיות לא הועברו להמשך טיפול כלל. כך, על אף העלייה הדרמטית בנתוני הפניות, רק 195 תיקים נפתחו במצ"ח בגין עבירות מין והטרדה מינית.
51 מתיקי עבירות המין שנפתחו במצ"ח הועברו לטיפול משמעתי, ללא כתב אישום. מהם, 31 תיקים שבהם החשוד הוא איש קבע. 140 תיקי עבירות מין טופלו בפרקליטות הצבאית בשנת 2020. זו ירידה של 15% ביחס לאשתקד אז טופלו 166 תיקים. 47% מהתיקים נגנזו ללא כתב אישום.
"הדו"ח השנתי שלנו חושף את הפער בין השינוי המבורך שחל בשיח הציבורי בשנים האחרונות לבין אוזלת היד המתמשכת של המדינה בטיפול בתופעת האלימות המינית", מסבירה מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו. "אנחנו אוספות ומפרסמות את הנתונים האלו כדי להראות שלא מדובר בסוגיה נקודתית, אלא בבעיה מערכתית וכוללת. אנחנו קוראות לממשלה החדשה להסתכל על תמונת המצב הזו ולהבין שבעיות מערכתיות דורשות פתרונות מערכתיים. התוכנית הלאומית למאבק באלימות מינית וקידום זכויות נפגעות ונפגעים שחיברנו כבר מוכנה. עכשיו זה רק עניין של החלטה".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ תומא-סלימאן הוסיפה כי "הנתונים מראים שמגיפת התקיפות המיניות היא עדיין אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפנינו כחברה. הנתונים מראים שהתקיפות המיניות, בייחוד אחרי תקופת הקורונה הקשה, לא פוסחות על אף אחת ועל אף אחד - גברים ונשים, ילדים ובגירים, צעירות ומבוגרות. חשוב לציין שהרוב המכריע של התקיפות נעשות על ידי אדם מוכר לנפגעת - מה שמדגיש את הצורך בטיפול רב מערכתי בתופעה".
