1. אומרים שעכשיו זה נגמר, שסגרנו מעגל. עד האחרון. "שבסוף מעגל, שם הקו מתחבר לו". וכשכולם חולצים סיכה ואווירת סוף מעגל באוויר, אני שומע את עידן עמדי גרסת אוקטובר 2012, ספק אומר ספק שואל: "נגמר.. נגמר... נגמר?"
את לקחי המלחמה עוד ננתח, נרפא מהפצעים, נפריח ונצמיח את היישובים. אבל מה כבר למדנו? שלא הכרנו. פסיפס משפחות החטופים הפגיש אותנו עם דמויות פלאיות שהופיעו בכל ערב על המסך. הם הפכו לסמל ולמופת לנחישות, אחריות, אצילות. כמו משמיים, "נבחרו" טליק ואיציק גואילי, לחתום את הרשימה.
2. השבת נקרא בפרשת בשלח. בני ישראל יצאו ממצרים, הם עמדו לחצות את ים סוף, המצרים רדפו אחריהם. והנה, דוקא ברגעים הללו בחר הכתוב לציין: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם". מדוע נשא משה בעצמו את עצמות יוסף עימו?
3. על טוראי ג'יימס לוטרבו (James Loterbaugh) שמעתם? כשביקרתי בבית הקברות בנורמנדי, בית קברות בו למעלה מעשרת אלפים חיילים אמריקאים, הוטרדתי משאלה אחת: מדוע לא קברו אותם בבית, ליד הוריהם? מדוע קברו אותם סמוך לשדה המערכה? מסתבר שצבאות רבים קברו את הנופלים בסמוך לשדה המערכה, ולא חשו חובה בהשבת גופותיהם הביתה. במדינות רבות במרכזה של עיר נמצא "קבר החייל האלמוני". לוטרבו, חייל אמריקאי מרוזוויל, אוהיו, נהרג בקרב על אדמת גרמניה בשנת 1944, ורק בספטמבר 2024 הכריזו חוקרים על זיהויו. הוא הובא לקבורה בבית לאחר יותר מ-80 שנה למותו, ונקבר בבית הקברות הלאומי דייטון.
4. לפי חלק מחכמי התלמוד, משה נאלץ לסחוב את עצמות יוסף בעצמו מפני שבני ישראל חזרו לשגרה. משחלפה הסכנה הקיומית, חזרו לעיסוקיהם, "כל ישראל היו עסוקים בכסף וזהב, ומשה היה עסוק בעצמות יוסף". מנהיג נדרש להזכיר לעמו את חובותיהם למי שנשאר מאחור.
אחרים סברו שמעמדו של יוסף דרש שראוי היה שמשה יעסוק בחזרתו, "ואין בישראל גדול ממנו", ויהיה זה שיטפל בעצמותיו.
חציית ים סוף סימנה את הסיום של שלב א', את היציאה ממצרים. רגע לפני הכניסה לשלב ב', המסע לארץ המובטחת, העמיס משה את עצמות יוסף עליו ויצא למסע
5. שנים רבות לפני שהספרטנים שמעו להוראות האורקל, אלפי שנים לפני שהאמריקאים הפסיקו לקבור את חייליהם בשדה המערכה, פרשת עצמות יוסף הדגישה שלא משאירים את בני עמך מאחור. חציית ים סוף סימנה את הסיום של שלב א', את היציאה ממצרים. רגע לפני הכניסה לשלב ב', המסע לארץ המובטחת, העמיס משה את עצמות יוסף עליו ויצא למסע.
6. הגלות החלה בגלל שנאת החיים. כבר אלפי שנה, אנחנו האויבים המסוכנים ביותר של עצמנו. אלמלא מכרו האחים את יוסף, אלמלא הגיע למצרים, לא היו משועבדים לפרעה. אלמלא שנאת האחים לא היו משליכים את ילדינו ליאור, אלמלא שנאת האחים לא היינו נאלצים להיאנק תחת בניית הפירמידות. רגע לפני החזרה לארץ אבות, נשא משה את עצמות יוסף כדי להזכיר לנו שגאולה ניסית לא מספיקה. אם לא נירפא ממגפת השנאה, נשוב לגלות הנוראה.
8. השבוע זכינו להשיב את עצמותיו של רני גואילי, אחרון החטופים, לקבר ישראל. כמו משה, המנהיג הדגול, עמד הרמטכ"ל סמוך לארונו, וגם נשיא המדינה וראש הממשלה השתתפו בטקס קבורתו. כמו יוסף, נצטווינו על ידי שר ההיסטוריה לשאת את עצמותיו של רני, לא להותיר אותו ואת מורשתו מאחור. את מסכת הפלא של ההורים המפעימים, שהתגלו לנגד עיננו. טליק עמדה, קבל עם ועולם, והזכירה לנו מי אנו וממה עלינו להישמר: "700 חיילים חיפשו אותך, מצאו אותך, החזירו אותך. אין על עם כזה בעולם. עין במר בוכה ולב שמח. רן תדאג שם מלמעלה לאחד את כולם, כי אני פה למטה קצת דואגת".
נגמר? לא, לא נגמר. עכשיו זה עלינו, להרבות באחווה כדי למנוע את האסון הבא.
שי פירון הוא נשיא תנועת "פנימה", לשעבר שר החינוך
