יחידים או ארגונים בישראל שיעבירו מידע ביקורתי על הפעילות המלחמתית של המדינה לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג יעמדו בפני חמש שנות מאסר. כך צפויה להחליט מחר (ראשון) ועדת השרים לחקיקה, שתדון שהצעת החוק שנועדה להגן את חיילי צה"ל ששירתו במלחמה, נבחרי ציבור ואזרחים ישראלים מפני פעילותו של בית הדין.
על-פי הצעת החוק שהגיש ח"כ עמית הלוי (הליכוד), מדובר באחת הסוגיות הבוערות ביותר בזירה המדינית-משפטית, על רקע הוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. החוק נועד להציב חומת הגנה משפטית ולמנוע שיתוף פעולה עם בית הדין ללא אישור המדינה, ואם יאושר, הוא עשוי להוביל להעמדתם לדין של ארגונים ישראליים ואזרחים ישראלים שיפעלו נגד אזרחים אחרים לשם העמדתם של אלה לדין בהאג.
עיקר רכיבי ההצעה הוא ש"אסור לשתף פעולה עם בית הדין, אלא אם ראש הממשלה יחליט על כך". היום ישראל אומנם אינה מכירה בסמכות בית הדין לשפוט אותה, אך היא משתפת איתו פעולה באופן לא רשמי ובמטרה להשפיע ולמתן את פסיקותיו. ח"כ הלוי הציע כי המדינה תהיה מחויבת על-פי חוק להגן על כל מי שבית הדין ידון בעניינו.
הלוי סבור כי בית הדין בהאג נחשף כ"טריבונל אנטישמי" ו"בית דין לרשע", שכן הוא מציב בשורה אחת את ראש הממשלה נתניהו עם בכירי חמאס שחוסלו סינוואר ודף, בעוד ישראל נלחמת על הגנתה. "מדינת ישראל אינה מקבלת את סמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי לחקור את אנשיה. יתרה מכך, קיים חשש ממשי לפיו זכויותיהם החוקתיות של אלה שפעלו בשירות מדינת ישראל, ובראשן הזכות להליך הוגן, ייפגעו במסגרת הליכים שכאלה", פורט בהצעה.
עוד נכתב כי "הליכים שמובאים בפני בית הדין חסרים את האיזונים הנדרשים להגנת ביטחונה של מדינת ישראל בכל הנוגע לחקירה והעמדה לדין בסוגיות ביטחוניות רגישות. בין השאר, חסיון ראיות מסווגות וסדרי הגשתן נתון יהיה לשיקול דעתם של גורמים זרים, שאינם מחויבים לשלומה וביטחונה של מדינת ישראל.
"לנוכח האמור לעיל, פעילות בית הדין מקימה סכנה של ממש למדינת ישראל ולכל הפועלים מטעמה או בשירותה. פעילות זו אף מקימה סכנה של ממש לשלטון החוק בישראל, שכן קיים חשש כי גורמים שאינם מקבלים את הכרעות מערכת המשפט יעקפו הכרעות אלה באמצעות פניה לבית הדין. לפיכך הצעת חוק זו חיונית כדי להגן על חיילי צה"ל, עובדי ציבור ונבחרי העם מפני פעולות של בית הדין כנגדם".
