נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי שב אתמול (שבת) מטורקיה עם חמישה מפקדים לשעבר בכוחות האוקראיניים במריופול – הישג שנחשב לחיזוק מוראלי לצבא האוקראיני, ולטענת הקרמלין מנוגד להסכם חילופי שבויי המלחמה בין הצדדים. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר שבמסגרת ההסכם המתווכת טורקיה הבטיחה שהחמישה יישארו בשטחה, ולא יידעה את מוסקבה על חזרתם הביתה.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• פריגוז'ין שב במפתיע לרוסיה והושפל ע"י פוטין: תמונות הסלפי עם הפאות הודלפו
• ביידן: אוקראינה תקבל פצצות מצרר; ארדואן: מגיע לקייב להצטרף לנאט"ו
• תיעוד: פיצוץ אדיר של "מצבור רקטות רוסי". בקייב: הרוג בפיצוץ בבית משפט
• רוסיה: "המצב במתקן הגרעיני מתוח, אם קייב תתקוף – תהיה קטסטרופה"
המפקדים הפכו לגיבורים באוקראינה אחרי שהובילו קרב עיקש שנמשך שלושה חודשים במפעל המתכות הענקי "אזובסטל" בעיר מריופול – העיר הגדולה ביותר שרוסיה כבשה עד כה במלחמה. מפעל "אזובסטל", שמכונה "המצודה של מריופול", היה מעוז ההתנגדות האחרון בעיר. "אנחנו חוזרים היום מטורקיה ומביאים את הגיבורים שלנו הביתה", אמר הנשיא זלנסקי, שביום שישי נפגש באיסטנבול עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שהביע תמיכה ברצונה של קייב להצטרף לנאט"ו.
פינוי אזרחים שהסתתרו בבונקר של "אזובסטל"
(צילום: רויטרס)
אלפי אזרחים נהרגו במריופול כשהצבא הרוסי כתש את העיר והחריב אותה בחודשים הראשונים של המלחמה. הלוחמים האוקראינים התבצרו בתעלות ובבונקרים של מפעל המתכות, עד במאי אשתקד קייב הורתה להם להיכנע. מוסקבה שחררה בספטמבר חלק מהלוחמים בעסקת חילופי שבויים בתיווך של טורקיה – ודרשה שהם יישארו בטורקיה עד תום המלחמה.
לפי דובר הקרמלין פסקוב, שחרור המפקדים האוקראינים הוא תוצאה של לחץ כבד מבעלות הברית של טורקיה בנאט"ו – לקראת הפסגה השנתית של הברית הצבאית, שתיערך השבוע בווילנה בירת ליטא. אוקראינה מקווה שהפסגה תקרב את הצטרפותה לברית הצבאית.
בטקס לכבוד המפקדים בעיר לבוב במערב אוקראינה הודה זלנסקי לארדואן שסייע בחזרתם, והתחייב להשיב הביתה את שאר שבויי המלחמה. זלנסקי לא ציין מדוע חמשת המפקדים חזרו לאוקראינה דווקא עכשיו. "לפני פרוץ המלחמה הרבה אנשים בעולם לא הבינו מי אנחנו, מי אתם, למה לצפות מאיתנו ומי הם הגיבורים שלנו. עכשיו כולם מבינים", אמר זלנסקי בטקס.
אוקראינים רבים בירכו על חזרתם של המפקדים ממריופול. "סוף-סוף! אלה החדשות הכי טובות שיש, ברכות לאחים שלנו!", בירך מקסים ז'ורין, מפקד בכוחות האוקראיניים במזרח המדינה.
אתמול, לרגל היום ה-500 למלחמה באוקראינה, ביקר זלנסקי ב"אי הנחשים" בים השחור – שנחשב לסמל ההתנגדות האוקראינית לפולשים הרוסים. "היום אנחנו כאן ב'אי הנחשים', שלעולם לא יהיה בידי הכובשים – כמו אוקראינה כולה, מכיוון שאנחנו מדינה של אנשים אמיצים", אמר זלנסקי.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עושה בינתיים את דרכו לאירופה, ויגיע היום לביקור קצר בבריטניה. ביידן ייפגש עם המלך צ'רלס ועם ראש הממשלה רישי סונאק, לפני שימשיך לפסגת נאט"ו בליטא. לאחר מכן יגיע נשיא ארה"ב לביקור בפינלנד – שהצטרפה השנה לברית נאט"ו אחרי עשרות שנים של ניטראליות.
לקראת הפסגה בווילנה, שתיערך בשלישי וברביעי, הופכת נאט"ו את וילנה ל"מבצר". הפסגה נערכת במרחק של 150 ק"מ מהגבול עם רוסיה, ובמרחק 32 ק"מ בלבד מגדר הגבול של ליטא עם בלארוס - בעלת ברית של הקרמלין. לבלארוס אמורים להגיע שכירי חרב מ"קבוצת וגנר", במסגרת ההסכם לסיום המרד שהנהיג יבגני פריגוז'ין בהנהגת הצבא הרוסי - מה שמגביר את המתיחות בגבול.
16 מחברות נאט"ו שלחו כ-1,000 חיילים לאבטח את הפסגה בווילנה, וחברות רבות גם מספקות מערכות מתקדמות להגנה אווירית: גרמניה למשל העבירה 12 סוללות פטריוט שנועדו ליירט במידת הצורך טילים בליסטיים, טילי שיוט או ירי ממטוסי קרב.
"זה יהיה יותר מחוסר-אחריות לא להגן על השמיים שלנו כשביידן ומנהיגים מ-40 מדינות מגיעים אלינו", אמר נשיא ליטא, גיטנאס נאוסדה. בליטא ובשתי המדינות הבלטיות הנוספות, אסטוניה ולטביה, קיים מחסור במערכות הגנה אוויריות. עבור הנשיא הליטאי, ההגנה האווירית על ליטא במהלך הפסגה מדגישה את הצורך לספק למדינות הבלטיות הגנה אווירית קבועה.
תושבי הכפרים הליטאיים הסמוכים לגבול הבלארוסי אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס שהם מרגישים בטוחים לחלוטין. "האם אתם חושבים ש'ווגנר' או בלארוס יתקפו את ליטא, שחברה בנאט"ו? אין להם את האומץ. נאט"ו זה נאט"ו, ואנחנו מרגישים בטוחים מכיוון שאנחנו בנאט"ו. למה שנפחד מהבלארוסים האלה?", אמר גבר בן 67 שמתגורר בכפר שנמצא קילומטר מהגבול.
הפסגה בווילנה תיערך בצל ההחלטה של ביידן לחמש את אוקראינה בפצצות מצרר, החלטה שאותה הגדיר בסוף השבוע "קשה מאוד". פצצות המצרר מעוררות התנגדות עזה מצד זכויות אדם, בשל הסיכון הרב שנשקף מהן לאזרחים חפים מפשע. חימוש מצרר, נזכיר, הוא כינוי לסוג נשק שנכללים בו לא רק פגזים אלא גם רקטות וטילים, כשהעיקרון המשותף לכולם הוא שהמטען שלהם מורכב מפצצות קטנות רבות – לעתים מאות כאלו בכל פצצת מצרר אחת – והן משתחררות באוויר ומתפזרות לאורך שטח נרחב, במטרה לפגוע במספר גבוה של מטרות בבת אחת.
הפצצות הקטנות אמורות להתפוצץ עם הפגיעה בקרקע, אבל רבות מהן לא מופעלות ועלולות להישאר "רדומות" לאורך שנים רבות – באופן שמסכן חפים מפשע, בדיוק כמו מוקשים. בחלק מהמקרים, כך מעריכים בצלב האדום, כ-40% מהפצצות הקטנות לא מתפוצצות מיד.
לאורך השנים גברה ההתנגדות בעולם לשימוש בפצצות מצרר, וב-2008 חתמו 123 מדינות על אמנה האוסרת את השימוש בהן, אם כי לא ארה"ב, לא אוקראינה וגם לא רוסיה חתומות עליה (גם ישראל לא חתמה עליה). רבות מחברות ברית נאט"ו, שמסייעות גם הן לאוקראינה ושולחות לה נשק רב במהלך המלחמה, חתומות על האמנה הזו, והעובדה הזו הייתה אחד הצידוקים של הממשל האמריקני לסרב עד כה לבקשתה של קייב לקבל פצצות מצרר.
יועצו של ביידן לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, הבהיר שהאמריקנים דחו את העברת פצצות המצרר ככל שאפשר – אך כעת נאלצו לעשות זאת מכיוון שהתחמושת של קייב הולכת ואוזלת. לדבריו, פצצות המצרר שמעבירה ארה"ב בטוחות הרבה יותר מאלה שבהן השתמשה רוסיה. סאליבן אמר שבעלות הברית של ארה"ב "מודעות להבדלים בין השימוש של רוסיה בפצצות המצרר כדי לתקוף את אוקראינה, ואת השימוש של אוקראינה בפצצות המצרר כדי להגן על עצמה, על אזרחיה ועל הטריטוריה הריבונית שלה. ארה"ב לא תשאיר את אוקראינה ללא הגנה בשום שלב בעימות, נקודה".
דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זחרובה, אמרה אתמול כי ההחלטה האמריקנית לספק פצצות מצרר לקייב היא "אקט של ייאוש שמעיד על חולשה" שלא תשפיע על המצב בשדה הקרב. רוסיה בעצמה משתמשת בפצצות מצרר במלחמה באוקראינה.
מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג אמר שלשום כי הברית הצבאית לא נוקטת עמדה בנוגע לחימוש המצרר. עם זאת, כמה מבעלות בריתה של ארה"ב הביעו מורת רוח מאספקת פצצות המצרר. בריטניה, קנדה, ניו זילנד וספרד ציינו שהן מתנגדות לחימוש המצרר. ראש ממשלת בריטניה סונאק, שייפגש מחר עם ביידן, נשאל על הסוגייה הזו והזכיר שבריטניה היא אחת מ-123 המדינות שחתמו על האמנה האוסרת את השימוש בפצצות המצרר. כריס היפקינס, ראש ממשלת ניו זילנד – אחת המדינות שיזמו את כתיבת האמנה (ולא חברה בנאט"ו) – אמר כי חימוש המצרר גורם "נזק אדיר לחפים מפשע".
