ביום רביעי שעבר, עם ההחלטה של פיקוד העורף להקל בהגבלות לנוכח הפסקת האש במלחמה עם איראן, הודיע משרד התחבורה על "חזרה לשגרה מלאה" - למעט יישובי קו העימות בצפון. "החזרה לפעילות מלאה תיעשה בהדרגה ובאחריות, במטרה להבטיח שירות בטוח, רציף ואמין", נמסר בהודעה. ואולם, שבוע אחרי ההכרזה - נוסעי התחבורה הציבורית עדיין סובלים משירות ירוד במיוחד.
בשבועות שקדמו להפסקת האש, פעלה התחבורה הציבורית במתכונת של כ-60% מהשירות בימים כתיקונם. מיד לאחר ההכרזה על עצירת המלחמה, ציינו במשרד התחבורה כי "כלל הגופים המפעילים נערכו מבעוד מועד לתרחיש של חזרה לשגרה, וכעת מבוצעות פעולות תפעוליות והנדסיות שנועדו להשיב את השירות בהקדם האפשרי".
לארגון צרכני התחבורה הציבורית "15 דקות" הגיעו שלל תלונות על התנהלות התחבורה הציבורית מאז ששונו ההנחיות המגבילות של פיקוד העורף. "קווי המטרונית של חיפה והקריות ירדו בתדירות. קו 4 - במקום כל 4 דקות, מגיע כל 10 דקות", מתלוננת נוסעת.
לפי תלונה אחרת, התדירות של קו 90 של מטרופולין שנוסע מהרצליה לתל אביב ירדה לאחת ל-30 דקות במקום כל 15 דקות. תלונה דומה יש גם על קו 115 של החברה וקו 501. "קו 501 מתל אביב לכיוון רעננה ירד משמעותית בתדירות, מגיע פעם בחצי שעה מפוצץ לגמרי. השאיר אותי בתחנה לחכות כי היה מלא", אמר נוסע.
תלונות דומות התקבלו גם על קווי דן ובכללם קו 8 וקו 54. "האוטובוס פשוט לא הגיע לתחנה. חיכיתי והוא פשוט נעלם. נאלצתי לחזור הביתה ולקחת את הרכב", מדווח אחד הנוסעים. בנוסף התקבלו תלונות על קו 100 של חברת תנופה. לפי נוסעים, "קו 100 משפירים לירושלים שינה פתאום לו"ז מפעם ב-20 דקות לפעם בשעה, כמו בימי המלחמה".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "למעט אזור הצפון שעדיין תחת מגבלות, בכל הארץ יש חזרה קרובה מאוד לשגרה, למעלה מ-95% מהשירות. יש מספר אשכולות פעילות, בעיקר במרכז הארץ וירושלים, שבהם המפעילים התקשו להגיע להפעלה מלאה באופן מיידי והם מעלים בהדרגה בימים הקרובים".
במקביל לתלונות על תדירות האוטובוסים, דווח גם על טענות נגד רכבת ישראל שטרם חזרה לשגרה מלאה. לפני שבוע הודיעה הנהלת הרכבת כי "בהתאם להנחיות משרד התחבורה ופיקוד העורף, רכבת ישראל חוזרת לשגרה מלאה. הפעלת לו"ז רכבות מלא בשתי פעימות שירות: ביום ראשון השירות הרכבתי יעמוד על 96% ובהמשך שירות מלא".
ברכבת הסבירו כי קיימים קשיים לשוב לשירות מלא באופן מיידי, מאחר שלא מעט אנשי צוות מגויסים לשירות מילואים ותמיכה במאמץ המלחמתי- ובחלק מהתחנות שנפגעו עדיין מתבצעות עבודות להשמשתן מחדש. עבור רוב הנוסעים חל שיפור משמעותי בשירות הרכבתי, בעיקר לנוכח עצירת ירי הטילים מאיראן למרכז והאזעקות. לפיכך יש לרכבת יכולת לעמוד בלוחות הזמנים.
יחד עם זאת, בחלק מתחנות הרכבת ירדה התדירות, לעומת מה שהנוסעים רגילים לקבל בשגרה. כך למשל, קו הרכבת בין מודיעין לירושלים ירד לתדירות של פעם בשעה, ובתחנות הרכבת של חולון-בת ים ישנה תדירות של פעם בשעה בלבד, לעומת תדירות גבוהה יותר קודם לכן. כמו כן, שש מתוך 67 תחנות ישנן 6 עדיין סגורות, בהן יקנעם-כפר יהושע, קריית חיים, חוצות המפרץ, רעננה דרום, צומת חולון ובת ים-קוממיות. עד יום חמישי הבא כל התחנות צפויות לשוב לפעילות, למעט תחנת צומת חולון, שנפגעה במהלך המלחמה ועדיין נמצאת בשיפוצים.
בנוסף לכך, בתחנת תל אביב-השלום עדיין מושבתים הדרגנועים ביציאה הצפונית, בשל הצורך בהחלפתם (עוד קודם למלחמה). בתחנת תל אביב-סבידור מרכז, שחוותה נפילה של טיל איראני, לא שב לפעילות דרגנוע אחד שניזוק ויתוקן עד השבוע הבא. ברכבת הסבירו כי נעשו מאמצים רבים לשוב לפעילות מלאה, אך עדיין קיימים קשיים ולא מעט אנשי צוות מגויסים כאמור לשירות מילואים ותמיכה במאמץ המלחמתי.
בעיית הגבלת כמות הנוסעים לירושלים
סוגיה נוספת שמקשה על הנוסעים לירושלים בימים אלה היא הנחיה של גורמי הביטחון להגביל את כמות הנוסעים אל תחנת יצחק נבון בירושלים. ההנחיה החדשה, שנכנסה לתוקף בחול המועד פסח וככל הנראה תהפוך לקבועה, מגבילה את כמות הנוסעים בכל רכבת ל-1,200, במקום הקיבולת האפשרית העומדת על 2,000 נוסעים.
קו הרכבת המהיר בין ירושלים לתל אביב, שהחל לפעול בספטמבר 2018, נחשב לאחד מפרויקטי התשתית הגדולים בישראל, בהשקעה כוללת של כ-7 מיליארד שקל. תחנת הקצה תחנת יצחק נבון, שממוקמת בכניסה לבירה, היא אחת התחנות העמוקות בעולם, כ-80 מטר מתחת לפני הקרקע. התחנה נבנתה בעלות של כ-400 מיליון שקל והיא משרתת כ-30 אלף נוסעים בכל יום.
כשהחל לפעול הקו המבוקש, האישור שניתן על-ידי גורמי הביטחון לכל רכבת הוא אלף איש. אלא שמאז נרכשו רכבות חדשות עם 12 קרונות, שמאפשרות הסעה של עד 2,000 איש בכל רכבת. הטענה של גורמי הביטחון היא שבשל עומקה של התחנה, יהיה קשה לחלץ כמות כה גדולה של נוסעים במקרה של שריפה. כדי לנטר את מספר הנוסעים בכל רכבת, הנוסעים צריכים למלא פרטים ולהחזיק בברקוד נוסף לכרטיס הנסיעה שלהם. ביציאה מהתחנה סורקים סדרנים את הקוד, ורק מי שמחזיק בו יכול לצאת מהתחנה. מי שלא, נדרש למלא את הפרטים במקום.
בארגוני התחבורה הציבורית ובעיריית ירושלים נלחמים בימים אלה בהחלטה החריגה, שלא התקבלה באף מדינה בעולם שיש בה תחנות רכבת תת-קרקעיות. סגן ראש העיר ירושלים אדיר שוורץ (התעוררות), מנהלת תחום קידום תחבורה ציבורית בהסתדרות העובדים הכללית איריס דור-און, ויו"ר "תחבורה בדרך שלנו" מקס מורוגובסקי, פנו טרם חג הפסח במכתב רשמי לשרת התחבורה מירי רגב ולמשטרה בדרישה לבטל את ההגבלה שתפגע באופן משמעותי בציבור הנוסעים.
במכתב צוין כי מדובר במהלך שיפגע ביכולת של הציבור להסתמך על הרכבת ככלי תחבורה אמין ויעיל, ויוביל בפועל לכך שרבים יחזרו להשתמש ברכב פרטי - מה שיחמיר קשות את עומסי התנועה הקשים ממילא. עוד ציינו הפונים כי הרכבת פעלה במתכונת של עד 2,000 נוסעים במשך כמעט עשור, וביקשו לבחון מחדש את ההחלטה ולהתאים אותה למציאות בפועל, תוך שמירה על בטיחות הנוסעים, אך ללא פגיעה בשירות.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "מגבלת מספר הנוסעים ברכבת ישראל נקבעה על-ידי כלל גורמי חירום וההצלה בשנת 2021 בהתאם לתרחישי הייחוס. בימים אלה מתקיים תהליך עבודה משותף בין כלל גורמי החירום וההצלה על-מנת לבחון את בקשת רכבת ישראל להעלאת מספר הנוסעים ברכבת".
