העימות בין כוחות צה"ל לתושבים באזור דרעא, שנמצא באזור החיץ בדרום סוריה, משקף את המציאות המורכבת שנוצרה בגזרה - ואת המתיחות שהולכת ונבנית ככל שהמגע של צה"ל עם האוכלוסייה המקומית נמשך.
האירועים האחרונים החלו כשיריות נורו לעבר כוחות צה"ל שנמצאים במוצב בתל כודנא. צה"ל השיב בירי ארטילריה ומרגמות, ובהמשך גם ממסוק קרב. תושבים נאלצו לעזוב את האזור, וכעת מתברר שבמהלך האירועים איבד אחד מלוחמי המילואים מכשיר סלולר צבאי מסווג - שנלקח על-ידי אחד התושבים הסורים.
הטלפון הצבאי שאותר בסוריה - ומה עוד השאיר צה"ל בעאבדין
העימות בין צה"ל לתושבים בעאבדין - ועקירת התושבים
אחד מלוחמי המילואים שמוצבים בסוריה סיפר ל-ynet: "זה התחיל מהירי לעבר הכוחות במוצב. הייתה התקהלות של אזרחים, מלא אנשים הגיעו לאזור המוצב והלוחמים היו צריכים לסגת אחורה. בחסות ההמולה והבלגן, אחד הלוחמים איבד שם את המכשיר, שיש עליו מידע מאובטח. זה אירוע חמור לשכוח דבר כזה. להבנתי עלו על זה דיי מהר ונעלו את הטלפון מרחוק, כדי לנסות לצמצם את הנזק. אלו הימים האחרונים שלנו בגזרה הזו ואיכשהו נהיה פה אקשן". מדובר צה"ל נמסר, מבלי לפרט מה נעשה כדי למנוע דליפת מידע מהמכשיר, כי "האירוע מוכר ומתוחקר, ונמצא בטיפול בצירים הרלוונטיים".
בתיעודים שפורסמו בסוריה נראים תושבים משליכים אבנים על כוחות צה"ל, ובהמשך נורו פגזי ארטילריה לעבר הכפר עאבדין - שתושביו עזבו בהמוניהם לכפרים הסמוכים. אחד הכתבים הסוריים המדווחים מהאזור דיווח שלשום על כמה תקריות בגזרה, וטען כי כוחות צה"ל תקפו צוות של ערוץ אל-איחבאריה הסורי וכמה עיתונאים בזמן שסיקרו את "פלישתם" של הכוחות לכפר. לדבריו, לא היו נפגעים.
בהמשך טען הכתב כי צה"ל הקים אוהלים צבאיים מערבית לאזור הכפר עאבדין. הוא גם פרסם תמונה של אבנים שהוצבו נגד הכוחות הישראליים, וכתב: "הארץ הזו לא מעניקה לפולשים מעבר בטוח. העם הזה לא מקבל ולא סובל פלישות. אפילו הילדים אספו את מה שיכלו למצוא והניחו אבנים בדרכם של הכוחות הישראלים הפולשים, כאילו כדי לומר: מעברכם לא יישאר ללא התנגדות".
ישראל מחזקת אחיזה, "הרבה מעבר לאמצעי ביטחון זמניים". עאבדין
הערוצים הסוריים סיקרו אתמול את "היום שאחרי": תושבי עאבדין החלו לחזור לבתיהם, כוחות אונדו"ף קיימו סיור בכפר, ובין היתר פורסמו תמונות של אמצעי הלחימה שנותרו בשטח - וגם הסרטון של הטלפון שהושאר מאחור. הטלוויזיה הסורית גם פרסמה תיעוד של מזון שהושאר על ידי צה"ל באזור גבעת אל-מגר, מערבית לכפר עאבדין. סוכנות סאנא הסורית שוחחה עם תושבי הכפר שסיפרו על הבהלה שפרצה בכפר עם התקיפות הישראליות: "כל העיירה פונתה, איש לא נשאר", מסר אחד המרואיינים.
מרואיין הוסיף על האווירה: "אין שקט נפשי. אתה לא יכול לעבוד. כשאתה הולך לעבודה אתה מפחד על אמך ומשפחתך". ילדים מעאבדין שתועדו בערוצים הערביים טענו: "תקפנו את החיילים באבנים וגירשנו אותם מהכפר שלנו". גינוי רשמי לאירועים האחרונים יצא בין היתר ממשרד החוץ הסורי, שהודיע: "אנחנו מגנים את התקיפות והפלישות הישראליות לשטח סוריה במחוזות קוניטרה ודרעא. המשך השיטות האלה פוגע במאמצים לבסס את הביטחון והיציבות ומחריף את סבלם של האזרחים".
חשיבות אסטרטגית
אתמול המצב בכפר תואר כ"רגיעה זהירה", אך גם אם המצב נרגע לעת עתה, המתח מורגש. הכוחות הישראלים נוכחים באזור דרום סוריה, מאז נפילת משטרו של בשאר אל-אסד ב-8 בדצמבר 2024. מעת לעת מדווחים בסוריה על סיורים שמקיים צה"ל בכפרים השונים, על מעצרים של תושבים - שבדרך כלל מסתיימים עם שחרורם אחרי כמה שעות - ולפעמים, כמו אתמול, הדברים גם מסלימים.
ציוד שהשאירו בכפר לוחמי צה"ל בכפר
בזמן שהמשא ומתן בין ישראל לסוריה תקוע והנשיא אחמד א-שרע צובר יכולת ולגיטימציה, המשטר הסורי מביע בגלוי התנגדות לנוכחות הישראלית במדינה והסוגייה עולה בהצהרות הבכירים הסוריים, בין אם מדובר בנשיא או בשר החוץ אסעד א-שיבאני.
רק החודש נטען בעיתון אל-אחבאר הלבנוני, המזוהה עם ארגון הטרור חיזבאללה, כי א-שרע הזהיר את ראש ממשלת לבנון נואף סלאם כי הישראלים "גוררים לוויתורים הדרגתיים מבלי להציע ערבויות הדדיות, תוך שמירה על שוליים פתוחים המאפשרים לישראל להרחיב את טווח הפעולה שלה בעתיד". באפריל האחרון אמר א-שרע: "אני רואה את האיחוד האירופי אחראי בנוגע להפרות הישראליות של שטח סוריה. התקיפות האלה מערערות את היציבות, הביטחון ומאמצי השיקום בסוריה".
בסוף השבוע האחרון דיווח המרכז הסורי למעקב אחר זכויות אדם, שמקום מושבו בלונדון, על יותר מ-60 "פלישות" ישראליות לשטח סוריה במהלך חודש יוני. באתר המרכז נכתב אתמול כי ישראל מחזקת בהדרגה את אחיזתה במערב דרעא, וכי הדבר כולל הקמת שני מחסומים סמוכים ליד הכפר עאבדין, "צעד שעשוי לחרוג מאמצעי ביטחון זמניים ולייצג מבחן לדפוס שליטה חדש על מסדרונות חיוניים ונקודות גיאוגרפיות אסטרטגיות".
א-שרע מתחזק, המחבלים גם הם מתחזקים בזמן הזה. נשק לא חסר להם"
(צילום: AFP PHOTO / TURKISH PRESIDENTIAL PRESS SERVICE / HANDOUT)
המרכז הסביר כי לעאבדין חשיבות אסטרטגית בגלל מיקומו, וייתכן שמדובר בצעד מקדים ישראלי להערכת הצורך בנוכחות צבאית חזקה יותר באזור, אם כי הוזכר כי עדיין אין אינדיקציות להקמת בסיס צבאי גדול או קבוע. המרכז תיאר דפוס ישראלי של העדפת שליטה על שטחים גבוהים, כניסות לכפרים וצמתים, תוך שמירה על חופש תנועה אווירית ויכולת לבצע פעולות מהירות של כניסה ונסיגה, מה שמאפשר שליטה ביטחונית על האזור ללא ניהול האוכלוסייה או הכרזה על כיבוש ישיר.
עוד נכתב: "כל פריסה עתידית, אם תימשך, עשויה להתחיל בפעולות שטח מוגבלות כמו (הקמת אוהלים) זמניים, (ביצוע) סיורים תכופים, (הקמת) נקודות ביקורת ו(שימוש) בציוד מעקב ותקשורת, לפני שתתפתח בהדרגה לנוכחות קבועה יותר". לפי הדיווח, "חופש התנועה המוגבר של ישראל במערב דרעא עלול להשפיע על מאזן הכוחות בדרום סוריה, ולהגביל את יכולתן של הרשויות הסוריות לצבור כוחות גדולים באזור או להשתמש בו כנקודת שיגור לפעולות צבאיות לעבר מחוז א-סווידא".
הדבר עלול ליצור, לפי המרכז, משוואות חדשות בשטח ומציאות ביטחונית ארוכת טווח "שבה שליטה בכבישים ובמיקומים גיאוגרפיים מרכזיים מחליפה פריסה נרחבת ומבססת את הכיבוש".
האיראנים מחפשים כאוס
סא"ל במיל' אייל דרור, שעמד בראש מנהלת "שכנות טובה" בימי מלחמת האזרחים בסוריה והיה אמון על הקשר בין ישראל לבין פלגים שונים של המורדים, מסביר על אתגרי הגזרה והמתח מול האוכלוסייה המקומית: "הכל חלק מזה שאנחנו מתבוססים שם בלב האוכלוסייה. טוב לא יצא מזה, בטח בדרום סוריה. האזור הזה הוא אזור שגם למשטר קשה בו. עאבדין היה אחד המקומות המשמעותיים של דאעש.
"אלה אנשים שיודעים להילחם". מתוך העימותים בעאבדין
"יש שם אנשים מאד עניים, הם מתעסקים בחקלאות הפשוטה ביותר וקיצוניים שם גם מבחינה דתית, ביחס לדרום סוריה, קוניטרה ודרעא. גם בשנתיים האחרונות זה אזור בלי משילות ולא-שרע יש רק השפעה נמוכה שם. מי שמגיע נטמע כזר, זה אזור סגור. גם הרבה טרור פלסטיני היה שם. זה כר פורה לקיצוניות אידיאולוגית מצד גורמים שהם פרו-חמאס וסונים קיצוניים. אין להם בעיה להתעמת".
דרור הזכיר את העימותים מול צה"ל בכפר כויא במרץ 2025. אז, כוח צה"ל ניסה להיכנס לכפר שבאזור דרעא, ואחרי עימותים הפגיז את הכפר. "אנחנו בסוף בתוך תהליך שאנחנו עוד מעט שנתיים 'כובשים' מבחינת הסורים. אפשר לספר את זה במילים צבאיות שאנחנו אוחזים מבצעית בשטח ושצה"ל עשה ציר גישה אחורי כדי לא לחצות כפרים, הכל נכון, אבל זו הסתכלות ישראלית", אמר.
סא"ל דרור הוסיף: "ההסתכלות הסורית אומרת שאנחנו כובשים וההסתכלות היותר חמורה אומרת שסוריה שוחררה מכובש אכזר - אסד, והמקום שכבוש היום הוא דרום סוריה". ברקע הסלמת השיח הסורי מול ישראל והמשא ומתן התקוע, הוא הדגיש: "האנטי הולך וגובר ככל שאנחנו נשארים שם".
מה הפתרון?
"הפתרון היה לייצר מהלך מדיני, אין ברירה אחרת והיום זה יותר קשה. סוריה, בהינתן שאנחנו ממשיכים להישאר שם, רק תעסיק אותנו. א-שרע מתחזק, המחבלים גם הם מתחזקים בזמן הזה. נשק לא חסר להם והם מתכוננים ואוספים מודיעין. לאיראנים אולי יש פחות יכולת, זמן וקשב להפעיל בגזרה, אבל הם רוצים לעשות שם שוב כאוס וזה לא כזה מסובך. אני מעריך שהיקף החיכוכים רק ילך ויתגבר.
"בסוף לחיים יש דינמיקה, וסורי שרואה סיור, זורק אבן ורואה שלא קרה כלום, מחרתיים יירה טיל נ"ט. אני מופתע שעוד לא ירו נ"ט ולא שמו מטען, כי לסורים שם יש את כל הדברים האלה. בסוף אלה אנשים שיודעים להילחם ונלחמו".
לדבריו, במצב הנוכחי הצד הסורי רואה את ישראל כמייצרת מחלוקות, גם בנוגע לסוגיית התמיכה בדרוזים בדרום סוריה, וחסרה אסטרטגיה מדינית בגזרה. "המצב בסוריה שונה מהמצב בלבנון - שם צריך להיות בפנים כי יש גוף חמוש טרוריסטי שקרא להשמיד אותנו. א-שרע לא קרא להשמיד אותנו. מול סוריה בעולם ישראל נתפסת כסרבנית שלום, אנחנו מוצגים כמחרחרי ריב", אמר דרור.
"בסוריה אנחנו יכולים להגן על עצמנו בצורה אחרת. אף אחד לא אומר לסגת מיידית מהכל. א-שרע בהתחלה היה יותר חיובי ממה שהוא היום. האם עכשיו נצליח להחזיר את המצב אחורה? נסיגה שלנו צריכה להיות מול שינויים שם. אני חושב שישראל הייתה יכולה לייצר לעצמה מספיק מנגנוני ביטחון ואם היינו עושים את זה לפני שנתיים, כשהעולם היה עם האירוע הסורי ואיתנו, היה אפשר למנף את זה. אם בסוף יהיה הסכם איתם, אני מניח שנשלם עליו יותר, כי כשאתה בנקודת מיקוח פחות טובה אתה משלם יותר".
