ב-1 בפברואר, לפני 24 שנים, נרצח עיתונאי "וול סטריט ג'ורנל" היהודי דניאל פרל ז"ל, לאחר שנחטף בפקיסטן. אביו, פרופ' יהודה פרל, סיפר הבוקר (שני) באולפן ynet: "קשה לי לדבר על זה. בכל פעם שמזכירים את דני יש תחושה של אובדן קשה וכואב. אבל זוכרים אותו לטובה".
פרופ' יהודה פרל, אביו של העיתונאי דניאל פרל ז"ל, בריאיון
(צילום: ליאור שרון)
פרל נחטף על ידי ארגון שכינה את עצמו "התנועה הלאומית לשיקום הריבונות הפקיסטנית", בדרכו לראיין מנהיג טרור בפקיסטן ב-23 בינואר 2002. בארגון טענו כי פרל מרגל, ודרשו מארה"ב לשחרר בעבורו מחבלים פקיסטנים שנמצאים בכלא בשטחה.
המחבלים העלו דרישות נוספות, ובהן התרת משלוח מטוסי קרב מדגם F-16 שנרכשו עבור חיל האוויר הפקיסטני - עסקה שהוקפאה עקב סנקציות של ארה"ב בשל תוכנית פיתוח הנשק הגרעיני על ידי פקיסטן.
ב-16 במאי באותה השנה, בקבר בפרברי קראצ'י, נמצאה גופתו של פרל עם סימני אלימות מזעזעים, גרונו שוסף, וראשו נכרת. כחודש אחרי שנרצח המחבלים פרסמו סרטון של פרל כשהוא בשבי, זמן קצר לפני שהוצא להורג, ובו אמר: "שמי דניאל פרל, אני יהודי אמריקני מקליפורניה. אני בא ממשפחה ציונית. אבי יהודי, אמי יהודייה, אני יהודי. משפחתי נוהגת לפי דרכי היהדות".
ארבעה בני אדם נעצרו על ידי הרשויות בפקיסטן בקשר לחטיפתו ורציחתו של פרל. לאחר 18 שנות מאסר, הם שוחררו. שבעה אחרים מעולם לא נעצרו. אחד מהם, עבדול ראוף אזהר, חוסל באחת התקיפות ההודיות בקשמיר במאי האחרון.
"יש ביקורת על ההתנהלות האמריקנית", אמר האב. "שני אנשים שקשורים לחטיפה ולרצח נמצאים עדיין במאסר, בתנאים לא קשים. חאלד שייח' מוחמד מוחזק בגואנטנמו. זה אדם שהודה בכך שהוא הרג אותו. הממשל האמריקני לא מביא אותו למשפט בטענה שהם רוצים לשפוט אותו קודם על 9/11 (הוא אחד ממתכנני הפיגוע במגדלי התאומים, א"ל), לפני שמזכירים את דני".
כמה שנים אחרי החטיפה והרצח פרסם פרופ' פרל מאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" ובו טען שבמקום שהאירוע יהווה נקודת מפנה במאבק בטרור, למעשה התחילה תקופה חדשה שבה "מנרמלים את הרוע". הבוקר הוא אמר כי "היום כשקוראים למישהו טרוריסט זה בכלל לא מזיז לאף אחד, כי אומרים שטרוריסט לאדם אחד הוא לוחם חופש לאדם אחר. אין בזה בכלל השפלה, יש המון אנשים שגאים להיקרא טרוריסטים".
הוא נשאל האם הופתע מהאנטישמיות שפגש אחרי 7 באוקטובר כפרופ' באחת האוניברסיטאות המובילות בארה"ב, וסיפר על כך שהוא שוקל ברצינות לעלות לישראל: "יש דברים שהפתיעו אותי, ולא ראיתי שזה מזעזע אנשים אחרים. מה שלא הפתיע אותי זה העוצמה והאכזריות של המתקפה ב-7 באוקטובר. הרי אנחנו מודעים לאויבנו, ראינו את הלינץ' ברמאללה, ראינו דברים כאלה.
"מה שכן הפתיע אותי זה התגובה של המערב. היום לומר שלישראל אין זכות קיום זה דבר רגיל, אני רואה את זה בין השכנים שלי, לא צריך ללכת לעזה או אפילו לגדה כדי לשמוע את זה. המערב מתחיל לפקפק בזכותה של ישראל להתקיים. אני לא מדבר על אלה שצועקים 'מן הנהר עד הים', אלה שהם בעצם שכירי חרב. אני מדבר על אנשים רגילים, על פרופסורים".
