הסנגוריה הציבורית פרסמה הבוקר (שלישי) דוח על תנאי הכליאה בישראל, וממנו עולה כי אסירים במדינה כלואים בתנאים בלתי אנושיים, כולל אסירים פליליים - עקב מצוקת מקומות כליאה מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר.
מתחילת המלחמה נוספו לבתי הכלא עוד 3,400 אסירים ביטחוניים - מחבלי חמאס מעזה, בהם מאות מחבלי נוחבה, ומפירי סדר ומחבלים מיו"ש. לכן הכריזו בשב"ס על "מצב חירום כליאתי" שמאפשר פגיעה בזכויות הבסיסיות של כליאת אסירים. כך, למשל, אלפי אסירים פליליים ישנים על מזרן שמונח על רצפה בתאי כליאה צפופים בבתי כלא ברחבי הארץ.
בביקור של נציגי הסנגוריה הציבורית במתקני הכליאה ברחבי הארץ התגלתה תמונה קשה של כליאת אסירים פליליים וביטחוניים בצפיפות בלתי נסבלת, תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע, בעיית מזיקים, תנאי אוורור בלתי נאותים, מחסור בציוד בסיסי לאסירים ועוד.
ככלל, נציגי הסנגוריה הציבורית התרשמו כי הגברת הצפיפות במתקני הכליאה נושאת עמה משמעויות והשלכות ניכרות לא רק מבחינת הכלואים, אלא גם מבחינת שב"ס. צפיפות רבה יותר, במצב שבו גם כך הכלואים נתונים בלחץ ובחרדה, עלולה להביא לחיכוכים מיותרים בין הכלואים לבין עצמם ובינם לבין הסגל, ולפגיעה בהישגים טיפוליים ושיקומיים שהושגו בעמל רב.
בדוח תנאי מעצר וכליאה של הסנגוריה שפורסם הבוקר מצוין כי "על רקע המצב הביטחוני, בחודשים האחרונים עדה הסנגוריה הציבורית למשבר כליאתי חסר תקדים, במסגרתו מצופפים עצורים ואסירים - הן פליליים והן ביטחוניים - למרחב מחיה בלתי אנושי ואף לכדי הלנה על הרצפה. קרוב למחצית מן הכלואים בישראל מוחזקים בתנאי צפיפות קשים שאינם עומדים ב'פעימה הראשונה' של בג"ץ שטח המחיה (קרי מוחזקים בשטח נמוך מ-3 מ"ר), ובהם אלפי עצורים ואסירים פליליים המהווים כ-20% מכלל הכלואים הפליליים. כ-3,400 כלואים לנים שלא על מיטה, אלא בעיקר על גבי מזרנים שעל הרצפה".
בדוח ציינו כי על פי החוק, זכותו של העצור והאסיר למיטה לישון בה "מצויה בגרעין הקשה של זכויות היסוד לקיום בתנאים מינימליים, הנתונה לאדם כחלק מההגנה על כבודו". יתרה מכך, על פי הדין הבינלאומי, החזקת אסיר בשטח של 3 מ"ר ומטה עולה "לכדי ענישה אכזרית, בלתי אנושית ומשפילה".
ערב המלחמה, מצבת הכלואים עמדה על 16,353, חריגה של קרוב ל-2,000 כלואים במתקן הכליאה שעומד כיום על 14,500 כלואים. מפרוץ המלחמה קלט שירות בתי הסוהר יותר מ-3,400 עצורים ואסירים, כך שכיום מוחזקים במתקניו 20,113 כלואים פליליים וביטחוניים.
בסיור באגף 1 בבית סוהר כרמל, אסירים רבים הלינו על צפיפות חריפה בתאיהם. כך למשל, באחד מהתאים אליהם נכנסו נציגי הסנגוריה נמצאות כדרך קבע 10 מיטות. לאחרונה הוכנסו למרכז החדר שלוש מיטות נוספות, כך שבתא אחד מוחזקים 13 אסירים, כשלכל אסיר 2.42 מ"ר. אחד האסירים סיפר כי נוצר מצב שבו 13 אסירים נדרשים לעשות שימוש בתא שירותים אחד. מטבע הדברים הדבר יוצר לחץ רב בבית הכלא, חיכוך בין אסירים ואף מביא לכך שאסירים מבוגרים מתקשים להתאפק ולהמתין לתורם בתא השירותים. אסירים גם התלוננו על הקור השורר בתאיהם בלילות.
בתאי אגף 5 (טעוני הגנה) בכלא אשל מותקנים שירותי כריעה, כשהמקלחת ממוקמת מעליהם. צוות המבקרים מסר כי שרר ריח רע באזורים אלו וכי באותו החלל מניחים האסירים את כלי האוכל והבישול שלהם, וקור עז חודר לתא בלילות. עוד מסרו אסירים מאגף 5 כי "בעיית המזיקים עודנה מורגשת, וקיימת תופעה של כניסת חולדות לתאים דרך חורי הביוב". באגף 8 (בידוד) עלה כי מדובר באגף במצב ירוד מאוד, רבוי בעובש וקירות מתקלפים שאינו ראוי להחזקת בני אדם. באגף 6 (הפרדה) בבית סוהר אשל מוחזקים אסירים בצפיפות.
במתקן מעצר ירושלים ("מגרש הרוסים"), מסר צוות בית המעצר כי בתנאים שבהם לרוב מוחזקים לכל היותר 170 עצורים, הוחזקו בשעת החירום 230 עצורים. בשעת הביקור, מיטות העצורים היו ללא מזרנים. לצוות המבקרים נמסר כי הוצאת מזרנים מהתאים נעשית בהתאם לנהלי שב"ס ביחס לטיפול בעצורים ביטחוניים. כמו כן, נמסר כי על פי נהלי שב"ס לגבי עצורים ביטחוניים, בכל יום בין השעות 05:00 ל-21:00 מופסקת אספקת החשמל לתאים ונלקחות השמיכות. העצורים הלינו בפני המבקרים על כך שגם בזמני הארוחה אין חשמל בתא והם נאלצים לאכול בחושך. מאז פרוץ המלחמה בוטלה לחלוטין אפשרות היציאה לחצר, ובין העצורים אנשים שלא ראו אור יום במשך כל ימי מעצרם.
הפתרונות למצוקת הכליאה מדברים על לפחות עוד שלוש שנים עד שהמצב ישתפר באמצעות בינוי, הוספת 1,280 מקומות כליאה בשירות בתי הסוהר עד לסוף שנת 2027, וקידום הקמת אשכול "מגידו" שיכלול 2,600 מקומות כליאה נוספים במטרה להחליף מתקני כליאה ישנים ולא יעילים בהיקף זהה.
בסנגוריה הציבורית מציעים פתרונות למצוקת הכליאה שאינם זקוקים לבנייה ארוכת שנים של עוד מקומות כליאה: הקטנת מספר העצורים והשפוטים המצויים מאחורי סורג ובריח; הרחבת פריסתם של בתי המשפט הקהילתיים; הרחבת מכסת מספר המפוקחים בפיקוח אלקטרוני; קידום תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) לטובת ייעול הליכי שחרור בערובה של חשודים שנעצרו לצורך חקירה בתחנת המשטרה בסיום החקירה, במקום לשלוח אותם למעצר לילה ולמחרת להגיע לבית משפט לשחרור בהסכמה.
כ-40% מאוכלוסיית הכלואים בישראל הם עצורים שטרם התבררה אשמתם. עמדת הסנגוריה הציבורית, כפי שהתקבלה בחקיקת החירום בתקופת הקורונה, היא שראוי בתקופה זו להוסיף דרישה של "חיוניות המעצר", לפיה בית המשפט יאפשר מעצרו של אדם כאמצעי אחרון, ורק במקרים בהם לא ניתן להסתפק בחלופה מתאימה. לדברי הסנגוריה, המשטרה עוצרת כלאחר יד ומעדיפה להביא את החשוד לבית המשפט, שם ישוחרר בהסכמה, במקום לשחררו בסיום החקירה בתחנת המשטרה.
בשנת 2020, כ-60% מסך האסירים נשפטו לתקופה של עד 12 חודשים. הסנגוריה הציבורית סבורה כי בתיקים בהם התוצאה העונשית עשויה להסתיים במאסר קצר יש להעדיף חלופות כליאה המאפשרות הליכי שיקום וטיפול. פתרונות נוספים: חופשה מיוחדת לאסירים המצויים לקראת תום תקופת מאסרם, הרחבת השחרור המנהלי של קבוצות אסירים מסוימות ובמיוחד אסירים השפוטים לתקופות קצרות, ויצירת חלופה לכליאה של מאסר בית בפיקוח אלקטרוני (משמורת בקהילה).
משב"ס נמסר בתגובה: "עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' פועל שירות בתי הסוהר תחת מצב חירום כליאתי בקליטת אלפי אסירים ביטחוניים ופליליים. עם כניסתו של ממלא מקום נציב בתי הסוהר, גונדר קובי יעקובי, בתאריך 24 בינואר 2024, הוא ביקש לקבל לידיו את מצבת הכליאה והנחה על ביצוע פעולות מיידיות ובהן קידום תוכנית 888 להוספת מקומות כליאה, המשך תכנון מצבת הכליאה בשים לב להחלטות בג"צ ושמירה על שלום הסגל וביטחונו".
