יותר ממיליון ישראלים בני 20 ומעלה שביקרו אצל רופא מומחה במהלך שנת 2025 נאלצו להמתין יותר מחודש לתור, וכרבע מהציבור - כ-1.5 מיליון איש - סבורים כי הטיפול שניתן בבתי החולים הכלליים אינו טוב. כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לשנת 2025, שמתפרסמים היום (ראשון) ועוסקים בעמדות הציבור כלפי שירותי הבריאות בארץ.
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
הסקר בחן בין היתר את חוויית המטופלים במהלך אשפוז בבתי חולים כלליים, ביקורים בחדרי מיון ואצל רופאים מומחים, וכן את עמדות הציבור בנוגע למערכת הבריאות ואת השימוש בשירותי רפואה פרטיים. לפי הנתונים, 15% מבני 20 ומעלה, כ-932 אלף איש, היו מאושפזים בבית חולים כללי ב-12 החודשים שקדמו לסקר. שיעור המאושפזים עמד על 14% בקרב בני 20 עד 44, ועלה ל-20% בקרב בני 65 ומעלה. 23% נוספים מהציבור ליוו במהלך התקופה בן משפחה מקרבה ראשונה שהיה מאושפז.
מבין מי שאושפזו או שבן משפחה מקרבה ראשונה שלהם אושפז, 81% היו מרוצים מהטיפול הרפואי שניתן במהלך האשפוז ו-85% היו מרוצים מהיחס של אנשי הצוות הרפואי. 73% הביעו שביעות רצון מהתנאים הפיזיים, ובהם מספר המאושפזים בחדר, האוורור, האוכל והניקיון. מנגד, ל-29% הפריע זמן ההמתנה לאשפוז, לרבות משך הזמן שנדרש לקבלת הפניה והתחייבות.
שלושה מכל חמישה התלוננו על ההמתנה במיון
22% מבני 20 ומעלה, כ-1.4 מיליון בני אדם, ביקרו במהלך השנה בחדר מיון. מבין אלה שטופלו, 75% היו מרוצים מהיחס שקיבלו מאנשי הצוות ו-67% היו מרוצים מהתנאים הפיזיים. הנתונים מצביעים על שיפור לעומת הסקר החברתי שנערך ב-2015: אז 69% מהמבקרים במיון היו מרוצים מהיחס של הצוות, ורק 59% היו מרוצים מהתנאים הפיזיים. למרות זאת, 20% מהמבקרים במיון, כ-540 אלף איש, העריכו את הטיפול שקיבלו באופן שלילי. הבעיה הבולטת ביותר הייתה משך ההמתנה: ל-61%, כמעט שלושה מכל חמישה מבקרים בחדרי המיון, הפריע הזמן שנאלצו להמתין.
הסקר בחן גם את זמינותם של שירותי הרפואה הדחופה, ובהם מוקדי טר"ם, מוקדים של קופות החולים וחדרי מיון. 76% מהאוכלוסייה דיווחו כי באזור מגוריהם קיימים שירותים זמינים מסוג זה. מנגד, 7.1%, יותר מ-400 אלף איש, דיווחו כי שירותים אלה אינם זמינים באזורם כלל, ו-5.2% נוספים לא ידעו אם קיימים שירותים כאלה בקרבת מקום.
הפערים הגיאוגרפיים בולטים במיוחד: 29% מהתושבים באזור יהודה ושומרון ו-28% מהתושבים במחוז הצפון דיווחו כי אין באזור מגוריהם שירותי רפואה דחופה זמינים.
יותר מ-300 אלף המתינו לרופא מומחה מעל שלושה חודשים
יותר משלושה מיליון בני אדם ביקרו במהלך 2025 אצל רופא מומחה. האורתופדיה הייתה התחום השכיח ביותר, עם 23% מהביקורים אצל רופאים מומחים. 15% ביקרו אצל רופא עיניים, 13% אצל רופא עור ו-21% מהנשים ביקרו אצל רופא נשים.
זמני ההמתנה לתורים היו ממושכים עבור חלק גדול מהמטופלים. 37% מהפונים לרופא מומחה המתינו עד שבועיים ממועד הזמנת התור ועד לביקור, ו-23% המתינו בין שבועיים לחודש. לעומתם, 24% מהמטופלים - כ-800 אלף בני אדם - המתינו בין חודש לשלושה חודשים. 9.9% נוספים, יותר מ-300 אלף איש, נאלצו להמתין יותר משלושה חודשים עד שהגיע מועד התור.
המתנות ממושכות נרשמו בכמה תחומי התמחות: 67% מהפונים לגסטרואנטרולוג המתינו יותר משבועיים, וכך גם 62% מהפונים לרופא פנימי, 60% מהפונים לנוירולוג ו-60% מהפונים לאורולוג. המצב הבולט ביותר נרשם בתחום רפואת העור: 44% ממי שפנו לרופא עור נאלצו להמתין יותר מחודש לתור.
יותר מ-800 אלף מתקשים למצוא מידע על הזכויות שלהם
הסקר מצביע גם על קשיים בנגישות למערכת הבריאות. כ-348 אלף מבני 20 ומעלה דיווחו כי הם מתקשים לקבל שירותים רפואיים בשל בעיות שפה, ו-14% מהציבור, יותר מ-800 אלף בני אדם, מתקשים למצוא מידע על זכויותיהם במערכת הבריאות.
כרבע מהציבור, כ-1.5 מיליון איש, סבורים כי הטיפול שניתן בבתי החולים הכלליים אינו טוב. עם זאת, מדובר בשיפור לעומת 2015, אז 31% מהציבור העריכו את הטיפול בבתי החולים באופן שלילי. במקביל, 24% מהציבור סבורים כי מערכת הבריאות אינה מספקת את שירותיה באופן שוויוני.
הסיבה המרכזית לפנייה לרפואה פרטית: לקצר את התור
19% מבני 20 ומעלה, כ-1.2 מיליון בני אדם, השתמשו במהלך השנה האחרונה בשירותי בריאות פרטיים. שיעור המשתמשים בקרב יהודים עמד על 22%, לעומת 8.2% בקרב ערבים. גם בין נשים לגברים נרשם פער: 22% מהנשים השתמשו בשירותי רפואה פרטיים, לעומת 16% מהגברים.
בערים הגדולות נרשמו פערים משמעותיים: 27% מתושבי תל אביב-יפו השתמשו בשירותי רפואה פרטיים, וכך גם 24% מתושבי חיפה, לעומת 12% מתושבי ירושלים.
הסיבה המרכזית לפנייה לרפואה פרטית הייתה הרצון להקדים תור - 38% מהמשתמשים בשירותים פרטיים ציינו זאת כסיבה לפנייתם. 31% פנו לרפואה פרטית בשל האפשרות לבחור את הרופא המטפל, 24% כדי לקבל שירות שאינו ניתן במסגרת קופות החולים, ו-6.3% בשל השירות והיחס האדיב.
בשבוע שעבר פורסמו נתונים מתוך הסקר החברתי של הלמ״ס, שנוגעים לאמון הציבור במוסדות המדינה, בגופים, ובארגונים שונים. מתוך המוסדות והגופים שאליהם מתייחס הסקר, מערכת הבריאות קיבלה את השיעור הגבוה ביותר של אמון הציבור - 87%. גברים ונשים נותנים אמון במערכת הבריאות בשיעור דומה (88% ו-85%, בהתאמה). 86% מהיהודים ו-90% מהערבים נותנים אמון במערכת הבריאות. בקרב היהודים: 85% מהחרדים, 86% מהדתיים, 84% מהמסורתיים ו-88% מהחילונים נותנים אמון במערכת הבריאות. השיעור בקרב בעלי תעודה אקדמית דומה לזה ביתר האוכלוסייה –88% ו-86%, בהתאמה.
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מסר: "אמון הציבור הוא הנכס המשמעותי של מערכת הבריאות. הוא אינו נבנה בהודעות או בסיסמאות, אלא בכל מפגש בין מטופל לבין רופאה, אח, פרמדיק, עובדת מעבדה, מזכירה רפואית או כל אחת ואחד מעובדי מערכת הבריאות. בכל רגע שבו אדם יודע שיש מי שנמצא שם עבורו. אני מבקש להודות לעובדות ולעובדי מערכת הבריאות, שבשגרה ובחירום ממשיכים לשרת את אזרחי ישראל במסירות, במקצועיות ובאנושיות. הנתונים הללו הם בראש ובראשונה הכרה בעשייה שלכם. לצד הגאווה, האמון הזה מחייב אותנו להמשיך להשתפר, להקשיב לציבור ולהמשיך לחזק את מערכת הבריאות הציבורית למען כל אזרחי ישראל".
