הקמת הוועדה לניהול רצועת עזה, שאמורה להוביל את השלב האזרחי הבא ברצועה, מלווה בימים האחרונים בגל גובר של התנגדות מצד מיליציות חמושות מקומיות. במיליציות, שמחזיקות בכוח צבאי, שליטה בשטח והשפעה ממשית על המציאות היומיומית בכל הרצועה - מזלזלים בוועדה ולא מאמינים שהיא באמת תפעל: ״ועדה של קופונים וקונטיינרים״, אמר רסאן אל-דהייני, שמוגדר כאחד מראשי המיליציות החזקות ביותר הפועלות נגד חמאס ברצועה. בשיחה עם ynet הוא אמר: ״זו ועדה מטופשת, ועדה לחלוקת אוכל ומים״.
לדבריו, הדיון על ניהול אזרחי, ועדות והסדרים - אינו נוגע בלב הסוגיה. ״המעמד שלנו גדול הרבה יותר מהסיפורים האלה. הסיפור שלנו הוא עם ישראל, עם וויטקוף ועם האמירויות. מה יש לנו לחפש אצל האנשים האלה?״, הוא תוהה, ומוסיף כי המיליציה שלו דווקא ערוכה להתרחבות. ״יש לנו שמות של כ-10,000 צעירים שמוכנים להצטרף מיד, ברגע שתושבי רפיח יחזרו לבתים שלהם. שלא יחשבו שאנחנו בלי תוכנית או פועלים באלתור״.
קו דומה נשמע גם מחאן יונס. חוסאם אל-אסטל, ראש המיליציה המקומית בעיר, מטיל ספק בעצם האפשרות למימוש ההסדרים שעל הפרק. ״לדעתי, כל הדיבורים והפרסומים על ועדות, ניהול אזרחי והסדרים בעזה הם בעיקר רעש תקשורתי ושיווק פוליטי, זה לא באמת יקרה״, אמר ל-ynet.
אל-אסטל מציב קו אדום ברור: ״לא תהיה אפשרות לנסיגה של צה״ל מהקו הצהוב, ולא ייחתם שום הסכם בלי שחמאס ימסור את נשקו - וזה דבר שמבחינתנו הוא בלתי אפשרי״.
3 צפייה בגלריה
חיפושים אחר החטוף רן גואילי בשכונת זייתון בעזה
חיפושים אחר החטוף רן גואילי בשכונת זייתון בעזה
חמושי חמאס בעזה. ״לא ייחתם שום הסכם אם הארגון לא יתפרק מנשקו״
(צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)
לדבריו, גם ההרכב האנושי של הוועדה לוקה בחוסר לגיטימציה ציבורית: ״מדברים על הנהלה של 14 או 15 אנשים, אבל יש שם דמויות רבות שלא מקובלות על הציבור בשטח. בסוף, מי שנמצא על הקרקע הוא זה שצריך להחליט ולא גורמים חיצוניים״.
חברי הוועדה שנחשפו בימים האחרונים, נזכיר, הם 15 דמויות בעלות רקע מקצועי, מוסדי וביטחוני, שלרבות מהן קשרים קודמים למוסדות הרשות הפלסטינית. בראש הוועדה עומד עלי שעת', שכיהן בעבר בתפקידי ניהול ובתפקיד סגן שר ברשות, ומזוהה עם הזרם המתון בפתח. לצד שעת' נכללים בוועדה קצינים בכירים בדימוס ממנגנוני הביטחון של הרשות, וכן בעלי תפקידים בתחומי המשפט, הקרקעות, הבריאות, החינוך, הרווחה והכלכלה. בין החברים גם ראשי עמותות אזרחיות בעזה, אנשי אקדמיה, מהנדסים ואנשי עסקים. על פי גורמים המעורים בפרטים, בוועדה משולבות דמויות המתגוררות ברצועה ובשטחי הרשות, והיא צפויה לפעול בתיאום עם גורמים ברמאללה ועם שחקנים בינלאומיים – הרכב שמעורר כבר כעת ביקורת מצד גורמים מקומיים ברצועה בנוגע ללגיטימציה הציבורית שלו.
3 צפייה בגלריה
מימין למעלה: עאיד יאע'י, בשיר אל-רייס, עלי שעת', הנאא תרזי, עומר שמאלי, עבד אל-כרים עאשור, ג'בר אל-דאעור ועאיד אבו רמדאן
מימין למעלה: עאיד יאע'י, בשיר אל-רייס, עלי שעת', הנאא תרזי, עומר שמאלי, עבד אל-כרים עאשור, ג'בר אל-דאעור ועאיד אבו רמדאן
כמה מחברי הוועדה. מימין למעלה: עאיד יאע'י, בשיר אל-רייס, עלי שעת', הנאא תרזי, עומר שמאלי, עבד אל-כרים עאשור, ג'בר אל-דאעור ועאיד אבו רמדאן
הרקע לדברים של אל-אסטל הוא מציאות של ואקום שלטוני מתמשך ברצועה. חמאס נחלש צבאית ושלטונית, הרשות הפלסטינית מתקשה לבסס אחיזה, והיוזמות הבינלאומיות ממצרים, קטאר, ארה״ב ומדינות נוספות עדיין לא מתורגמות למנגנון אפקטיבי אחד. לתוך הריק הזה נכנסות המיליציות: חמושות, מקומיות, מבוססות חמולות, ובעלות לגיטימציה חלקית מהאוכלוסייה – בעיקר בשל יכולתן לספק ביטחון, מזון וסדר מינימלי.
בעוד שבישראל ובקהילה הבינלאומית מתנהל שיח גובר על מעבר לשלב ב' של ההסדרים, כולל אפשרות לנסיגה מהקו הצהוב והעברת אחריות אזרחית בשטח, המסרים ברורים: ללא פירוק חמאס מנשקו, וללא שותפות של הכוחות המקומיים החמושים - כל מהלך עלול להיתפס כלא רלוונטי.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי ההתבטאויות האחרונות אינן מקריות: הן נועדו לסמן קווים אדומים, לדרוש הכרה בכוח הקיים, ובעיקר להבהיר שהשלב הבא בעזה לא ייקבע רק בשולחנות המו״מ - אלא גם ואולי בעיקר ברחוב העזתי.