ההכרזה של ראש ממשלת קנדה הלילה (בין רביעי לחמישי), שלפיה ארצו תצטרף לבריטניה וצרפת ותכיר במדינה פלסטינית, היא מכה נוספת בשרשרת המכות הדיפלומטיות שספגה ישראל בשבוע החולף. הקנדים אמרו כי הם "מחויבים לפתרון שתי המדינות - שיכלול מדינה פלסטינית עצמאית, בת קיימא וריבונית", אבל הציבו תנאים לרשות הפלסטינית שבמסגרתם תכיר במדינה, ואין ודאות שהם יתממשו. קנדה אינה המדינה הראשונה שמציבה השבוע תנאים: גם בריטניה עשתה זאת, אבל היא דווקא הציבה דרישות לישראל.
הבוקר, שעות אחרי ההכרזה הקנדית, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שיגר איום לקנדים - כשכתב בחשבונו ברשת Truth כי ההכרזה הזו עשויה להקשות על גיבוש הסכם סחר בין המדינות. "וואו! קנדה בדיוק הכריזה שהיא תומכת במדינה פלסטינית. זה יקשה עלינו מאוד לעשות הסכם סחר איתם. אוי קנדה!!!", כתב הנשיא.
"צונאמי מדיני": מנכ"ל משרד החוץ לשעבר בשיחה עם ynet
(צילום: ירון ברנר)
אם בריטניה וקנדה אכן יכירו במדינה פלסטינית בכינוס העצרת הכללית של האו"ם בחודש ספטמבר, הן יותירו את ארה"ב כחברה הקבועה היחידה במועצת הביטחון של האו"ם שלא מכירה במדינה פלסטינית. לצעד אומנם אין משמעות בשטח, והאמריקנים עדיין יכולים להטיל וטו על כל הצעה שתובא למועצת הביטחון, אבל מדובר בתוספת כוח. רוסיה וסין, שמשלימות את חמש החברות הקבועות במועצה, כבר מכירות במדינה פלסטינית.
קנדה הציבה הלילה, כאמור, דרישות לרשות הפלסטינית - ולא לישראל, ולמעשה הכריזה על עובדה מול ירושלים: נכיר במדינה פלסטינית.
הדרישות שהציבו באוטווה לרמאללה לא בהכרח יהיו קלות למימוש עבור יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. מארק קרני, ראש ממשלת קנדה, אמר כי הכוונה הקנדית מבוססת על "נכונותה של הרשות הפלסטינית לבצע רפורמות נחוצות", ובראשן - בחירות כלליות בשנה הבאה, שמהן ימודר חמאס, לצד התחייבות שהמדינה הפלסטינית תפורק מנשקה. על פניו מדובר בהצהרות ובהתחייבויות מצד הרשות, אך בשטח כלל לא בטוח שהן יתממשו, ולפי שעה לא ברור איך תנהג קנדה אם אכן כך יהיה.
אלו הסיבות שהביאו את קנדה להכיר במדינה פלסטינית, כלשונה:
- מתקפת 7 באוקטובר של חמאס, ו"דחייתו האלימה את זכות ישראל להתקיים במסגרת פתרון שתי המדינות"
- ההאצה בבנייה בהתנחלויות, וזינוק באלימות כלפי פלסטינים
- ההצבעה בכנסת על החלת ריבונות בגדה, ותוכניות הבנייה ב-E1, האזור שמבתר את צפון הגדה מדרומה
- כישלון ישראל במניעת האסון ההומניטרי בעזה, והגבלת הגישה למזון
בחירות ברשות לא התקיימו מאז שנת 2006, אז ניצח חמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטיני. בעבר הזהיר ארגון הטרור כי אם בחירות לא יתקיימו - ישראל תישא באחריות, אולם כעת מדובר בהתחייבות של אבו מאזן להדיר את אנשי ארגון הטרור. בחירות לנשיאות הרשות הפלסטינית לא התקיימו מאז שאבו מאזן נבחר בשנת 2005. שלטונו נתפס על ידי המוני פלסטינים כמושחת, והסקרים שנערכו לאורך השנים חזו לו מפלה אם יקיים בחירות לנשיאות.
3 צפייה בגלריה
בישראל דחו את הכרזת קנדה. נתניהו וקרני
(צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi, אלכס קולומויסקי, Blair Gable/REUTERS)
בישראל דחו הלילה את הכרזת קנדה, ומסרו - בדומה להכרזות למדינות אחרות בשבוע האחרון - כי "שינוי העמדה של ממשלת קנדה בעיתוי הנוכחי הוא פרס לארגון הטרור". גורם בבית הלבן אמר כי הנשיא טראמפ "לא חושב שצריך לתגמל את חמאס".
ד"ר אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, שוחח הבוקר עם אולפן ynet, והתייחס להכרזה הקנדית. "לפני שבוע הייתה כותרת 'מקרון לבד' - ומקרון לא לבד", אמר. "19 מדינות פרסמו באו"ם מסמך של 20 עמודים שבהם הן מתחייבות להכיר בפלסטין, וכל התנאים בפנים. יש גינוי לחמאס וגינוי ל-7/10 והודעה שחמאס לא יהיה חלק ממה שקורה בעזה בעתיד, יש שם את כל 'החבילה' שהעולם דורש. מי שיקרא את זה יבין מיד שזה לא מתפרש כפרס לחמאס, אלא כעונש לישראל. הם רוצים למנוע את הקטסטרופה שמתרחשת עכשיו. הצונאמי הגיע".
לדבריו, "כל המפנה ביחסים שלנו עם המערב נובע מזה שירדנו מעניין שתי המדינות. זה לא מספיק שנעצור את המלחמה, צריך ליישר קו עם הזירה הבינלאומית שאומרת שתהיה מדינה פלסטינית. כל עוד אנחנו אומרים שלא תהיה ולא נכנסים לחדר לדבר על זה, אז העולם יציב לנו קו אדום. יוציא לנו כרטיס אדום".
על האמירות השנויות במחלוקת מצד שרים בממשלה אמר: "אם האמירות יהפכו לצעדים זה רק יחמיר את המצב עוד. הקטסטרופה בעזה אמיתית. הגענו לאותה נקודה שהעולם אומר לנו שלא ייתכן שתהיה מדינה במזרח התיכון או על הגלובוס שתעשה מה שבא לה, עם דברים נוראיים כאלה. אם נתעלם מהעולם, זה ילך ויחמיר, וזה יגיע עד סנקציות".
להתחייב שלא יהיה סיפוח
בריטניה, כאמור, הציבה תנאים גם היא - אבל לישראל, אם היא רוצה למנוע את ההכרזה הרשמית בכינוס עצרת האו"ם בספטמבר. ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר הבהיר כי בממלכה דורשים מישראל הפסקת אש בעזה, הבהרה שלא יתבצע סיפוח כלשהו בגדה המערבית - והתחייבות לתהליך שלום ארוך טווח, שיביא לפתרון שתי המדינות.
סטרמר הבהיר בשיחה עם שריו כי תמיכת בריטניה בביטחון ישראל "נותרה ללא שינוי". לדבריו, "המסר שלנו לחמאס לא השתנה, עליהם לשחרר באופן מיידי את כל החטופים, לחתום על הפסקת אש, להתפרק מנשקם ולקבל את העובדה שלא ייקחו חלק בממשלה עתידית בעזה".
בריטניה גם דחתה את דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא טראמפ, שהיא "נותנת פרס לחמאס" - ומסרה כי האולטימטום שהציבה "נוגע לעם הפלסטיני, ולילדים שאנחנו רואים שמתים מרעב בעזה".
