בפרשת ההברחות לעזה שבה מעורב בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ דוד זיני, הגישה היום הפרקליטות (רביעי) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע שני כתבי אישום חמורים, החושפים רשת הברחות מאורגנת, שיטתית ומתוחכמת שפעלה בלב המלחמה שבין ישראל לחמאס. על פי האישום, 12 נאשמים, ובהם אזרחים וחיילי מילואים, לקחו חלק בהברחת סחורות אסורות מישראל לתוך רצועת עזה בתמורה לרווחי עתק של מיליוני שקלים.
נוסף להם מוזכרת בכתב האישום גם חברה בע"מ של שניים מהנאשמים, שבה הם השתמשו עבור הפעילות. הם מואשמים בשורה ארוכה של עבירות ביטחוניות וכלכליות, ובראשן סיוע לאויב במלחמה, איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, מתן ולקיחת שוחד, הלבנת הון ומרמה בנסיבות מחמירות. זיני צפוי להיות מואשם רק מחר.
השרשרת וה"אופרטורים": כך זה עבד
כתבי האישום הוגשו נגד אלירן אלגרבלי (38) מקריית גת, אחיו אבי אלגרבלי (41) מקריית אתא, עמאד אלדין אבו מוך (55) מבאקה אל-גרבייה, עופר סנקאר (41), יוסף יוחננוב (39), יורי יעקובוב (42), מנחם אבוטבול (39) ונדב חלפון (30) מקריית גת, מאיר לוי (26) מביתר עילית, אושרי דהן (39) מתלמי אליהו, ירון (בני) פרץ (52) מנועם, עטר אבן (37) משקד וחברת אנונה שבבעלותם של אבי וירון.
רשת ההברחות התבססה על "שרשרת" חלוקת תפקידים, שנועדה לעקוף את מנגנוני הבידוק והפיקוח במעברי הגבול "תוך ניצול התורפות במרחב המעברים והפעילות הצבאית באזור, והצגת מצגים כוזבים של כניסה לרצועת עזה במסגרת פעילות ביטחונית לגיטימית", כך נכתב באישום.
בראש הרשת עמדו "אופרטורים" - אנשי העסקים והאחים אלירן ואבי אלגרבלי יחד עם ירון פרץ, שניהלו את הקשר בין הספקים לבין המבצעים בשטח. הסחורה הגיעה לרוב מספקים תושבי הרשות הפלסטינית, והועברה למחסנים סודיים במושבים סגולה ותלמי אליהו. שם עברה הסחורה תהליך של מיון ואריזה מחדש בתוך קרטונים חלופיים, כדי להסוות את תכולתם האמיתית - ולהטעות את כוחות הביטחון.
4 צפייה בגלריה
"המערך כלל אנשי מילואים, שניצלו את התורפות והגישה לרכבים". כוחות צה"ל ברצועה, ארכיון
(צילום: יואב זיתון)
התחכום המרכזי בפרשה טמון בגיוסם של חיילי מילואים ששירתו באותה עת באזור הרצועה וקיבלו שוחד כספי משמעותי. החיילים ניצלו את מדיהם, את היכרותם עם הנהלים ואת הגישה לכלי רכב צבאיים כדי להחדיר את הסחורה תחת מסווה של פעילות מבצעית לגיטימית. באישום צוין כי "מערך ההברחות כלל שיתוף אנשי צבא במילואים, שתמורת שוחד ניצלו את היכרותם עם השטח, היערכות הצבא ונוהלי הכניסה לרצועה, לרבות תורפותיו, וכן את יכולתם לעשות שימוש בכלי רכב צבאיים".
באחד המקרים, למשל, נעשה שימוש בהאמר צבאי לצורך ביצוע הברחות, ובמקרים אחרים בטנדרים מסוג טויוטה היילקס ורכבי דודג׳ שנרכשו במיוחד למטרה זו. המבצעים נכנסו לרצועה כשהם לבושים במדי צה"ל, לעיתים בשיירות או בליווי, תוך שהם מסתירים את המוצרים האסורים מפני החיילים במעברים.
26 קרטונים ב-3.9 מיליון: הסחורה והמחיר
הסחורה המרכזית שהוברחה היא טבק וסיגריות, ״מוצר הנחשב לבעל חשיבות עליונה עבור חמאס״, לפי האישום. הברחות אלו הזרימו לקופת ארגון הטרור מאות מיליוני שקלים, מה שסייע לו לשמר את שרידותו הכלכלית ואת אחיזתו בשלטון בשטח הרצועה. מלבד סיגריות, הרשת הבריחה מאות מכשירי טלפון חכמים מסוג אייפון (כולל דגמי אייפון 17 פרו מקס), ציוד רפואי, חלקי חילוף לרכבים, תנורי חימום, מצברים וציוד טכני, כגון כבלים למערכות סולאריות וכיריים של גז.
סכומי הכסף שגלגלה הרשת הם עצומים. עבור הברחה אחת של 26 קרטוני סיגריות קיבלו הנאשמים סכום של כ-3.9 מיליון שקלים. כל קרטון סיגריות מכיל 50 פקטים, ובכל פקט יש עשר חפיסות. בסך הכול, נאשמים מרכזיים הפיקו הכנסות הנאמדות ביותר מ-6.7 מיליון שקלים מביצוע העבירות.
כדי להסתיר את מקור הכספים הם השתמשו בשיטות להלבנת הון, הכוללות העברות במזומן, כיסוי חובות עסקיים והטמעת הכספים בחשבונות בנק של חברות שבבעלותם. כמו כן, נחשפו העברות בנקאיות וצ'קים בסך מאות אלפי שקלים - שהגיעו מבנק ברשות הפלסטינית היישר לחשבון חברת "אנונה שיווק בע"מ" שבבעלות הנאשמים.
במקרה אחד בספטמבר, למשל, קיבלו האחים אלגרבלי העברה בנקאית בסך 120 אלף שקל מבנק ברשות, במה שהוגדר כרכוש אסור שהתקבל בגין ביצוע העבירות. כעבור כשבוע הפקידו לחשבון חברת "אנונה" צ'קים על סך 230 אלף ו-120 אלף שקל מבנק ברשות, שהם שכר העבירה.
הכספים הוטמעו בחשבון הבנק ונחזו להיות כספים לגיטימיים. כתוצאה מהטמעת הכספים הפך חשבון הבנק של החברה לרכוש אסור, ומאז בוצעו בו פעולות בהיקף של 13,492,254 שקל - בכוונה להלבין את ההון, להטמיע אותו ולהציג מצג שווא שמדובר ברכוש לגיטימי.
המסלול - והסוף
כך נראתה השרשרת המלאה: בשלב ההיערכות והביצוע, הסחורה נמסרה מהספק לנקודת מפגש והועברה למחסן או נקודת אחסון למיון, לאריזה מחדש והסוואה. לאחר מכן נמסרה למבצעים יחד עם הנחיות. המבצעים, ולעיתים יחד עם ה״אופרטורים״, העמיסו והובילו את הסחורה במסלול שנקבע לעבר נקודת הכניסה לרצועת עזה, תוך שימוש באמצעי הסוואה חוזרים, לרבות לבוש צבאי ומצג של פעילות הקשורה לצה״ל, ולעיתים תנועה כשיירה או בליווי.
לאחר החצייה הונחה הסחורה בנקודת מסירה מוסכמת בתוך הרצועה, בהתאם לתיאום עם הגורם העזתי, והמבצעים שבו לשטח ישראל. התמורה שולמה בדרך כלל במזומן, לעיתים בפעימות, והועברה דרך האופרטור שחילק אותה למבצעים.
פעילות הרשת הגיעה לסיומה ב-19 בדצמבר 2025, כשמשאית עמוסה בסחורה בשווי מאות אלפי שקלים נעצרה על ידי צה"ל בתוך שטח הרצועה - כשהיא מובלת על ידי הנאשמים במדי צה״ל, ברכבי הדודג'. אותה משאית, לפי האישום, כללה משטחים של קרטוני סיגריות, תנורי חימום, מצברים, שני גלילי כבלים למערכות סולאריות, מאות טלפונים סלולריים מסוג אייפון פרו מקס, משטח חלקי חילוף לרכב, קרטון שהכיל כיריים גז ועוד.
החשדות נגד בצלאל זיני
בין היתר צוין בכתב האישום כי מנחם אבוטבול פנה והציע שוחד לבצלאל זיני ולאביאל בן דוד, ששירתו אז במילואים ב"צוות אוריה", והיו בעלי הרשאות להכניס שיירות של כלים לתוך הרצועה. אבוטבול הציע לשניים לבצע את ההברחה תמורת חלק מהרווחים. באחת הפעמים העביר אבוטבול לרכבו של זיני קרטון סיגריות, ומשם זה העביר עם בן דודו את הסחורה לרצועת עזה.
כאמור, האישום נגד זיני יוגש מחר, והפרטים שצוינו בכתבי האישום שהוגשו היום כוללים רק חלק מהמיוחס לו. "צוות אוריה" הוקם במהלך הלחימה, ותכליתו הפעלת כלים הנדסיים כבדים תחת אוגדת עזה. זיני שימש כמפקד בצוות, וכמי שאחראי על המעטפת הלוגיסטית שלו. הוא היה מפקדו של בן דוד, והשניים כאמור נעתרו להצעת השוחד, וקיבלו בתמורה סכום של 15 אלף שקלים כל אחד.
באישום צוין כי "הכספים הללו מהווים שוחד, שכן הם תשלום בגין פעולה הקשורה במילוי תפקידם כחיילים. במועד ההברחה, בסמוך לקיבוץ סופה, העביר אבוטבול את הסחורה לרכבו של זיני. משם יצא יחד עם בן דוד לנקודת הפריקה דרך מעבר סופה, פרקו את הסחורה בתוך עזה ושבו חזרה לארץ".
