תושבי קיבוץ ניר עוז כתבו אתמול (יום ד') למפקד פיקוד הדרום, אלוף ירון פינקלמן, מכתב גלוי מרגש - וביקשו לחזק את ידיו במלחמה בתוך עזה, למרות התחושות הקשות מטבח 7 באוקטובר. להלן נוסח המכתב:
"אירועי השביעי לאוקטובר גרמו לשבר עמוק בקהילת הקיבוץ השקט והשלו שלנו. בימים אלה, אנו מלווים בדרכם האחרונה 27 מחברינו אשר נרצחו בדם קר ביום ארור זה. 74 מקהילתנו חטופים או נעדרים ואנו ממתינים ומייחלים לשובם במהרה ובשלום. בתינו נבזזו, נשברו ונשרפו ואין לנו לאן לחזור. רבע מאנשי הקיבוץ מוגדרים כחטופים או נרצחים, וכשליש מכלל החטופים בארץ הם ממשפחותינו.
"לצד האובדן, אופפת אותנו תחושת ההפקרה. תושבי הקיבוץ הסתגרו בממ"דים לאורך למעלה משמונה שעות וחיכו לכוחות צה"ל אשר לא הגיעו. השאלות: איפה הם? מתי יגיעו? למה לא עוזרים לנו? מהדהדות בראשנו ולא נותנות לנו מנוח. תחושת חוסר האונים בה היינו מצויים בשעות אלה גרמה לנו לתחושה קשה של אובדן אמון בצבא. מיום הקמתו של הקיבוץ אנו מחנכים את ילדינו שאין מקום לדאגה מקרבתנו לגדר - ברגע האמת הצבא ילחם בכל מי שינסה להרע לנו ויגן עלינו. אך לא כך היה בשביעי באוקטובר.
"מתוך האובדן והשכול הגדול ועל אף משבר האמון החמור ותחושת ההפקרה אנחנו כותבים לך מכתב זה בכדי לחזק את ידיך. אנשים מקהילתנו אשר פגשו אותך בעבר יודעים כי אתה מצביא אמיץ, מסור, מתוחכם ונעים הליכות. שמענו את פקודת המבצע שלך אתמול בה ציינת גם את שמו של קיבוצנו והתרגשנו עד מאוד. זה הזמן ללחום בנחישות ובעוז. בהתאם לערכי הצבא. עד אשר יחזור השקט לאזורנו ונוכל לנהל את חיינו ולעבד את שדותינו בתחושת ביטחון מלאה.
"מכתב זה נכתב בכדי להסיר ממך ומחייליך כל מחשבה על אירועי העבר ולאפשר לך ולחייליך להתמקד בהחזרת החטופים בחיים ובלחימה עד להכרעה. בתום הלחימה בטוחני שימצא הזמן לבוא ולהיפגש עם חברי קהילתנו, לתת תשובות לשאלותינו הקשות ולהשתתף בצערנו ובכאבנו.
"שמור על עצמך ועל חיילנו
אסנת פרי
יו"ר דירקטוריון קיבוץ ניר עוז".