בוועידת "מדינה בפוסט טראומה" של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף ההסתדרות, שמתקיימת היום (שני), נערך פאנל בנושא "החברה הישראלית בעידן טראומה מתמשכת". צפו בו:
ועידת פוסט טראומה 2026 החברה הישראלית בעידן טראומה מתמשכת
(צילום: ליאור שרון )
"אנחנו צריכים להיות מוכנים לגרוע ביותר, אבל לא דמיינו אירוע כמו 7 באוקטובר", אמרה פרופסור ברוריה עדיני, מהחוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב. "זו הפעם הראשונה שהרגשתי שאני לא יכולה להגן על אלה שיקרים לי. ברמה שאולי המדינה לא נותנת לי את הביטחון שחשבתי שהוא ברור מאליו".
עו״ד ענבר יחזקאלי, מובילת תחום השיקום הפוסט טראומטי במפלגת ישר, ציינה: "יש פה מדינה בפוסט טראומה. שלוש שנים של מלחמה שפוגשת אוכלוסיות רבות. המפונים וילדיהם, שורדי השבי ומשפחותיהם, חיילים בסדיר ובמילואים. היא פוגשת את כל החברה הישראלית. בשטח יש אירוע מאוד קשה שלא מנוהל - וזה מקשה על השיקום. כי כשאדם מתמודד עם הטראומה האישית שלו ואין אחריות לאומית שמתכללת את כל האירוע, גם היכולת שלו להשתקם נפגעת".
יחזקאלי הוסיפה כי אמנם ישנם הרבה גופים שנותנים מענה לאזרח, אך עובדה זו יוצרת "פיצול מענים" שמובילה לכך שאין הנגשה מספקת לנזקק: "אדם שנמצא באחד מרגעי השפל של חייו צריך לרוץ ולחפש עזרה. אנחנו רוצים שהפתרון יגיע אליו". היא הדגישה כי במפלגת ישר כתבו תוכנית לאומית לשיקום פוסט טראומה, שתייצר "גוף אחד אליו ניתן לפנות ולקבל את כל המענים שדרושים כדי להשתקם".
3 צפייה בגלריה
"שלושה שלבים להחזרת האמון: תקווה, חוסן ותמיכה". פרופסור ברוריה עדיני, מהחוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב
(צילום: יובל חן)
אסף משיח, עובד סוציאלי ומנהל חטיבה ארצית באיגוד העובדים והעובדות הסוציאליים, שיתף כי העובדים במשרד השיקום קורסים תחת העומס: "כל אחד מטפל ב-850 מקרים - כולנו מבין שזה בלתי אפשרי. המערכות קמות בבוקר לעבודה בידיעה שהן לא יכולות לבצע את מה שהמדינה הסמיכה אותן לעשות". הוא הוסיף כי אינו חושב שהאזרחים בישראל מאמינים במערכת וביקש מהמדינה לקחת אחריות על מערך בריאות הנפש: "יש פה המון ידע קיים על איך להתנהל ולהתמודד עם כל המורכבויות. אך צריך לחבר אותו עם משאבים ותקנים - ולא לעשות טלאי על טלאי".
פרופסור עדיני תמכה בדברים: "הממשלה, ואני מדברת גם לאורך הקורונה, ברגע שהנתונים לא מתאימים או גורמים לה לחשש - באה ואומרת 'זה פוליטי, אז אנחנו מדברים רק לאלה שתומכים בנו'. לא, אם אתם רוצים שהתוכנית שלכם תעבוד היטב, אתם צריכים לדבר אל כל חלקי העם ולקחת בחשבון את הצרכים השונים של החלקים השונים. זו לא חליפה אחת שמתאימה לכולם".
3 צפייה בגלריה
הטראומה אישית אבל השיקום הוא לאומי. עו״ד ענבר יחזקאלי, מובילת תחום השיקום הפוסט טראומטי במפלגת ישר
(צילום: יובל חן)
עו"ד יחזקאלי שיתפה כי חלק מהבעיה היא החוק בישראל וכיצד הוא מגדיר נפגעי פעולות איבה: "נוצר לי קשר עם אבי מרציאנו, אביה של נועה התצפיתנית המדהימה, שנחטפה ונרצחה. הוא בעצמו נחשף לטרור הפסיכולוגי של חמאס באמצעות הטלפון הנייד שלו. הוא ראה את הבת שלו נחטפת בחיים ולימים את הסרטוני זוועה כשהיא כבר לא בין החיים עכשיו, לשיטת מדינת ישראל על פי החוק היבש, הוא לא נפגע פעולות איבה. ולמה? כי הוא לא היה בזירת האירוע כשהוא נפגע. תיקון חקיקה פשוט יאפשר לו לקבל את הטיפול והתמיכה להם הוא ראוי".
משיח הדגיש כי עובדים סוציאליים נתקלים גם בקשיים מול משרדי הממשלה: "גם אם נוסיף עוד תקנים, עובדים לא יאיישו אותם בגלל השכר והעומס הרב. אחרי 7 באוקטובר היו חודשים של עבודה בהתנדבות - המדינה צריכה לקחת אחריות. בסופו של דבר זה עניין של כסף. אנחנו צריכים לריב עם הרווחה, האוצר ופוליטיקאים שדואגים רק לסקטור שלהם. שר הרווחה הוא כרגע גם שר הבריאות - איך רוצים שהוא יצליח לנהל משהו?"
3 צפייה בגלריה
"צריכים לריב עם פוליטיקאים שדואגים לסקטור שלהם". אסף משיח, מנהל חטיבה ארצית באיגוד העו"ס
(צילום: יובל חן)
לשיטתה של פרופסור עדיני, צריך לשנות תפיסה ולהבין מה הציבור מרגיש: "האוכלוסייה הרגישה ביותר למצב הם בני 31 עד 40. יש להם ילדים שהם לא יודעים מה קורה איתם במערכת החינוך ומה יהיה העתיד שלהם. הם הולכים לצבא ולא יודעים מה יקרה עם מקום העבודה. לא יכולים לפטר אותם תוך כדי, אבל התפקיד לא יחכה להם אם הם במשרות משמעותיות. והם אלה שמרגישים הרבה פעמים שלא רואים אותם או לא שומעים אותם".
"העם היהודי תמיד ידע לקחת את המשברים הכי גדולים שלו ולתרגם אותם לצמיחה", המשיכה יחזקאלי. "חלק מהנרטיב שצריך לנהל באירוע של השיקום הוא לא חוסן, אלא לקיחת אחריות - והקמת ועדת חקירה ממלכתית כדי שנבין מה קרה פה. הטראומה היא אישית אבל בסוף השיקום הוא לאומי. המדינה צריכה לקחת אחריות ואז להציע מענים מותאמים ולשנות את השיח. כי כשאנחנו נראה שהמנהיגות רואה אותנו, שהמנהיגות היא חלק מהשיקום, הסיטואציה תהיה אחרת גם ברמה הפרטנית".
על פי פרופסור עדיני, החוסן החברתי הידרדר בעקביות - והלכידות בישראל נפגעה. לשיטתה, הדרך לבנות חזרה את האמון מורכבת משלושה שלבים: תקווה, חוסן ותמיכה. "זה לא יקרה מעצמו. צריך תוכנית פעולה, לחזק את מנגנוני התמיכה - והממשלה צריכה לדבר אל כולם ולקחת בחשבון את הצרכים והציפיות של כלל חלקי האוכלוסייה".
