ראיון עם ח"כ קטי שטרית מהליכוד
(צילום: חגי דקל)
הליך החקיקה לביטול עילת הסבירות נמשך כסדרו ואחר הצהריים (שלישי) צפויות להתחיל ההצבעות על רבבות ההסתייגויות בוועדת חוקה בכנסת. עם זאת, בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו מתנהלים מגעים, התייעצויות ושיחות על שינויים של הרגע האחרון בנוסח החוק. מאחורי הקלעים מנסים מתווכים שונים להשלים זאת לפני ההצבעה. ח"כ קטי שטרית (הליכוד) אישרה בראיון ב-ynet Live שמתנהלות שיחות בין הצדדים על הסכמה והן מתקדמות.
"יש שיחות והן מאוד רציניות", אמרה. "אפילו יש התחשבות. אני מאמינה שבסופו של דבר יגיע סוג של... אני לא הייתי קוראת לזה ריכוך. יש דיונים בנושא ואני מאמינה שבסופו של דבר יבוא נוסח".
הדברים קיבלו חיזוק מיובל אלבשן, פרופ' למשפטים שהיה מעורב בניסוח פשרה סביב החקיקה כבר מתחילתה. הוא ציין כי המגעים מתקיימים "בדרגים הגבוהים", והוסיף: "המגעים נמשכו גם אתמול בערב. אין לי כלים להגיד אם אפשר להיות אופטימיים או לא. ההצעה הנוכחית היא לא טובה נקודה. היא יצאה קיצונית מאוד. אני יודע שרוטמן ולוין חושבים שהיא הצעה טובה, אבל נדמה לי שהם בודדים. אני אומר את זה באחריות - הם היו מוכנים לסגת מהנוסח לו הייתה הסכמה עם הצד השני. הם מוכנים לפשרות, ועכשיו השאלה אם הצד השני ירים תרומה קטנה בעצם הלגיטימציה לשינוי".
יו"ר הוועדה רוטמן אמר: "מעולם לא היה דיון בהצעת חוק יסוד עם כל כך הרבה שעות, מומחים ודוברים בעיקר מהאופוזיציה. כמעט כל דקה ושעה בדיונים היו מנוצלות היטב. הדיונים היו מקיפים וממצים, אבל הצורה שבה האופוזיציה התנהלה הייתה בחוסר תום לב גדול. האופוזיציה התנהלה בסירוב מוחלט להסכמות, זמני הדיבור שניתנו לחברי הוועדה מטעם האופוזיציה היו מקיפים.
"נשמח מאוד להתקדם לתיקון של מערכת המשפט בהסכמות ובשיתוף פעולה. האופוזיציה אומרת שיש לה חוסר אמון בממשלה ובמי שעומד בראשה, עצרו את החקיקה בניגוד לדעתי בסבב הקודם. זמן העצירה לא נוצל על-ידי האופוזיציה לצורך הגעה להסכמות".
17 שעות אחרי תחילת הדיון לנימוק אלפי הסתייגויות, אמר רוטמן לנציגי האופוזיציה: "בגלל שיש פה חוסר אמון בממשלה, במי שעומד בראשה, במי שמוביל את המהלך, שאומרים גם אם מה שאתם עושים עכשיו 'זה בסדר' ו'אפשר להגיע להסכמות' ו'לרכך', בכל הסיטואציות האלה אתם אומרים ׳לא, כי מי יודע מה יבוא אחר כך'. תשבו, תדברו, היה אפשר לעשות את זה, רק מה? עצרו את החקיקה בניגוד לדעתי, ואני אמרתי 'טוב אם ראש הממשלה אומר לעצור אולי הוא יודע משהו שאני לא יודע, בוא ניתן צאנס'. כופפנו את דעתנו וזה נעצר. למה נוצל הזמן שהחקיקה שנעצרה? האם נוצל כדי להגיע להסכמות או להגיד 'לא' לכל הצעה שעלתה בבית הנשיא?".
רוטמן אמר בתשובה לשאלתה של ח"כ אפרת רייטן (העבודה) בנוגע לפרסומים שלפיהם מתנהלים מגעים לפשרה ברוח פרופ' אלבשן: "אני לא מכיר מגעים. פה בוועדה העלינו כמה הצעות כולל אופרטיביות, המשקפות תפיסת עולם עקרונית, עקבית ומבוססת, שהוצגה. אם רוצים לשנות את הנוסח, הסיבה העניינית היחידה שיש לשנות וללכת ממשהו שאתה מאמין בו ושהוא נכון ושהוא מבוסס. אם יהיה רצון בהסכמה, ניתן יהיה לחרוג מהעקרונות, אבל לוותר, כאשר אומרים פה נציגיכם שחור על גבי לבן גם בתקשורת וגם פה, ש'לא יהיו שום הסכמות, כל דבר שתציעו אנחנו אומרים לא', אז למה שנחרוג ממה שאנחנו חושבים שהוא נכון״.
מבית הנשיא יצחק הרצוג שיצא לארה"ב לפגישה עם הנשיא האמריקני ג'ו ביידן נמסר: "נשיא המדינה מברך על כל ניסיון להגיע להסכמה רחבה. הנשיא חוזר על קריאתו לקיים הידברות. אם רק צד אחד ינצח המדינה תפסיד. בשלב זה בבית הנשיא לא מכירים שהושגו הסכמות".
בשבוע הבא הקואליציה מתכוונת להביא את הצעת החוק להצבעה במליאת הכנסת כבר ביום ראשון, ולאשרה סופית בתום דיון ארוך עד היום שלמחרת. בכך תושלם החקיקה שבוע לפני שהכנסת יוצאת לפגרה של חודשיים וחצי.
חברי האופוזיציה בוועדה הודיעו אתמול שהגישו 27,676 הסתייגויות נגד ביטול עילת הסבירות. הם מסרו: "לאחר שבוועדה לא התקיים דיון מהותי כנדרש בתיקון החוק שיפגע בכלכלה, בביטחון ובאזרחי המדינה, ויו"ר הוועדה המשיך בהתנהלותו הדורסנית, אנו נחושים להמשיך במאבק נגד ההפיכה המשטרית שמרסקת את הדמוקרטיה הישראלית".
נציגת האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה הבוקר ב-ynet live כי אין לה ציפיות ממהלך מסוג זה: "ביטול עילת הסבירות הוא צעד ראשון להפיכה. אין לממשלה שום סיכוי להעביר חקיקה לטובת המדינה. נתניהו לא מעוניין בהסכמות, הוא משקר גם לנו וגם לביידן. כל ההליך היה עקום מהיום הראשון. אני סבורה שהוא לא יוזמן לארה"ב בזמן הקרוב".
ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) אמר בראיון: "יש לאנשים פחד מהלא נודע, ולשתק את המדינה בגלל חוסר ידע זה דבר לא הגון. אני לא מכיר שיש דברים שמתוכננים מעבר לעניין הסבירות. לא מוצדק שאנשים הולכים להפגין כי הם חושבים שבעתיד תהייה חקיקה בשיטת הסלמי. יש כאן רק מהלך של האופוזיציה להפיל את הממשלה".
ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו): "לא נהייה שותפים למשחק כזה. יש כאן חוק שנועד לבטל ביקורת שיפוטית. בן גביר וסמוטריץ מדברים כבר על היום שאחרי להמשיך הלאה". על סוגיית הסרבנות הוסיפה: "שרתי 31 שנים בצה"ל ואני בעד להשאיר אותו מחוץ לפוליטיקה. אני מאשימה את הממשלה במה שקורה בצבא. אני מבקשת ששר הביטחון יתעשת. מצופה ממנו להגן על הביטחון ולעצור את החקיקה".
מהי עילת הסבירות?
עילת הסבירות נכנסה לחיינו במשמעותה הנוכחית בשנת 1980, אז קבע שופט העליון דאז אהרן ברק כי "חוסר סבירות הוא עילה העומדת בפני עצמה", ולכן ניתן לבטל החלטות רק על בסיס סבירותן. בפסק הדין שכתב אז ברק הוא הגדיר כיצד בוחנים חוסר סבירות, וטען כי מדובר ב"מבחן אובייקטיבי" ש"נמדד על פי אמת המידה של האדם הסביר". לדבריו, "השאלה אינה מה הרשות המינהלית עשתה בפועל, אלא מה היא הייתה צריכה לעשות. האדם הסביר בהקשר זה הוא עובד הציבור הסביר, העומד במקומו של עובד הציבור שקיבל את ההחלטה".
מצדדי השימוש בעילת הסבירות טוענים כי היא מבטיחה שמירה על עקרונות של טוהר מידות וניקיון כפיים בשירות הציבורי. לדברי התומכים, אם יבוטל השימוש בעילת הסבירות - יינתן אור ירוק לשחיתות. מנגד, פוליטיקאים שמתנגדים לה אומרים שבית המשפט העליון נטל לעצמו את הסמכות לקבוע אילו החלטות סבירות ואילו לא. טענה נוספת שנשמעת תדיר מצד התומכים בביטול העילה היא שאין באמת דבר כזה "האדם הסביר", אלא הסבירות נקבעת על ידי 15 שופטי עליון - שמחליפים בכך את שיקול הדעת של הדרג הנבחר.
בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, המינוי המרכזי שנפסל מנימוקים של "חוסר סבירות קיצוני" הוא מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר הפנים והבריאות. בעבר השתמש העליון בעילה זו, בין היתר, גם כשקבע שהחלטת הממשלה שלא למגן את כל הכיתות ביישובי עוטף עזה ושדרות חרגה ממתחם הסבירות, וכשחייב את כפר ורדים להקים ביישוב מקווה טהרה. על פי נתונים של משרד המשפטים והיועץ המשפטי לוועדת החוקה, בג"ץ משתמש בעילת הסבירות חמש פעמים בשנה בממוצע, כאשר בהרבה מהמקרים נעשה שימוש בעילות נוספות כדי לבטל את ההחלטה.
