כל לשכות הח"כים מהליכוד שונות זו מזו, אבל לכולן יש מכנה משותף אחד: בכל רגע נתון, איפשהו במגירה או בתיקייה במחשב, ממתינות ליום פקודה רשימות מסודרות של כל מתפקדי המפלגה, מחולקים לפי יישובים, ארגוני עובדים או קבוצות השפעה אחרות. גם בימים אלה, שבהם הכנסת נמצאת בפגרת קיץ ואין מועד רשמי לפיזורה, נשואות עיניהם של כל הפוליטיקאים חפצי החיים במפלגה לאירוע המשמעותי ביותר עבורם: הפריימריז – הבחירות המקדימות המתקיימות כמה חודשים לפני הבחירות הכלליות. שם נקבע סדר הרשימה ומוכרע מי יודח בחזרה אל האזרחות.
מדובר באירוע שקשה להפריז בחשיבותו עבורם. ח"כים ושרים מהליכוד עובדים לקראתו במשך כל הקדנציה, והאינטנסיביות גוברת ככל שהדינמיקה הפוליטית מבשרת שהכנסת לקראת פיזור: הם מחריפים את ההתבטאויות והפרובוקציות שלהם כדי לנסות לתפוס עוד קצת נפח תקשורתי וציבורי, מוסיפים ללו"ז עוד בר מצווה או בריתה, ומהדקים את הקשר עם הסניפים ברחבי הארץ בתקווה שהדבר ישתלם להם.
אחרי מי הם רודפים? בליכוד רשומים כיום כ-140 אלף מתפקדים כשירים בעלי זכות הצבעה, ואלה מכונים במנגנון המפלגה "קוד 1". מדובר במי שמשלמים באופן סדיר עבור חברותם בליכוד ועברו את תקופת האכשרה הנדרשת (כדי לצמצם השפעה של גורמים מבחוץ, אי אפשר להתפקד ולקבל מיידית זכות הצבעה).
ביום הפריימריז מקבל המתפקד בקלפי טופס שבו הוא צריך לסמן 12 מועמדים מתוך הרשימה הארצית, וכן נציג למחוז שלו (תל אביב, דרום, צפון וכו', לפי מקום מגוריו). החשבון פשוט: ככל שהמועמד יצוין ביותר טפסי הצבעה, כך הוא ידורג גבוה יותר ברשימה לכנסת.
מאחר שלח"כים אין אפשרות מעשית להיות בקשר ישיר עם עשרות אלפי מצביעים פוטנציאליים, הם מתמודדים על אצבעותיהם באמצעות פוקדים גדולים או ראשי קבוצות מאורגנות. הכוונה לפעילי מפלגה מרכזיים המחזיקים בידיהם – או מתיימרים להחזיק בידיהם – השפעה על האנשים שפקדו. ראש עיר פלוני, או פעיל בסניף אלמוני, שפקד לליכוד מאות אנשים, יכול להיות נכס שערכו לא יסולא בפז עבור מתמודד.
אלא שכל גורם כזה נבחן על ידי הח"כים בזכוכית מגדלת בשתי שאלות מרכזיות: 1. מה מידת השליטה שלו באנשים שפקד: האומנם הם יסורו להוראותיו ויצביעו כפי שיגיד להם? 2. מה מידת האמינות שלו בכל הנוגע לדילים?
"דיל" היא מילת מפתח בפריימריז הליכודיים ומשמעותה מהלך של תן וקח בין מועמדים. הנה דוגמה: ח"כ X, שמאחוריו 1,000 מתפקדים מעיר מגוריו, מתחייב שהם יסמנו בטופסי ההצבעה שלהם גם את שמו של מועמד Y, וזה מצידו ינחה את מתפקדיו להחזיר לחברו ב-1,000 קולות.
מכיוון שפריימריז אינם אירוע נדיר בשנים האחרונות, הח"כים כבר יודעים מניסיון מי מהפוקדים מצליח לספק את הסחורה, והוא יזכה בדרך כלל לדילים נחשקים. כל דיל כזה יכול לשדרג מועמד בכמה וכמה מקומות בתוצאות הסופיות.
במקביל, דילים הם גם כר פורה לסכסוכים ומריבות. לפעמים זה מתחיל הרבה לפני הפריימריז, כשח"כ מסוים טוען שפוקד גדול הכניס אותו לרשימת חיסול (כלומר, הורה למתפקדיו לא להצביע לו). כמו כן, לא פעם ראינו אחרי פרסום התוצאות האשמות של ח"כים שטענו שהצד השני לא קיים את חלקו בדיל.
כמה שיותר דילים
הפריימריז הם מאבק על יוקרה, כוח ומעמד בתנועה, ובדיעבד ייתכן שתהיה להם משמעות עתידית, אם וכאשר, ביום שאחרי בנימין נתניהו. אבל עוד חזון למועד. כרגע מדובר במנגנון שלפיו מורכבת הרשימה לכנסת.
במקום הראשון ברשימה עומד יו"ר המפלגה, שנבחר בבחירות נפרדות, ואלא אם תקרה סנסציה בקנה מידה תנ"כי מדובר בנתניהו. אחריו ידורג במקום השני מי שקיבל הכי הרבה קולות בפריימריז, וכן הלאה לפי הסדר. בין לבין, במקומות שונים ברשימה, ישובצו שריונים כאלה ואחרים (שריון לנשים, מחוזות, מיעוטים, עולים וכו'). לפני כל פריימריז ישנם מאבקים על מיקומי וסוגי השריונים, שבפועל מציבים במקומות גבוהים ברשימה חברי כנסת שקיבלו פחות קולות מאחרים.
מלבד 140 אלף מתפקדי "קוד 1", במעגלי הליכוד הרחבים יותר קיימים עוד כ-300 אלף איש המוגדרים "קוד 99". מדובר במי שהיו בעבר חברי ליכוד, אך חברותם הופסקה טכנית, למשל בגלל הפסקת תשלום דמי חבר. אלה יכולים לחזור ולהצביע בכל רגע שבו יחדשו את התשלום, ללא תקופת ההמתנה הנדרשת עבור מתפקד חדש.
הפוקדים מודעים היטב לכוח שלהם ומשתמשים בשטיקים שמטרתם להעביר מסרים למועמדים. לא פעם מופצת בקבוצות של הליכוד תמונה של פעיל זה או אחר שמגיע למצודת זאב ובידיו כביכול 1,000 טפסי התפקדות. בפועל הוא נושא איתו הרבה פחות טפסים, אבל מטרתו היא לייצר מראית עין. חלק מהח"כים בליכוד פיתחו מנגנוני סינון ויודעים לזהות מתי מדובר בהגזמה.
כרגע לא ברור אם ומתי יחליט נתניהו לפזר את הכנסת, אבל ברגע שזה יקרה – כנראה עניין של כמה חודשים – יצאו לדרך הקרבות על לב המתפקדים ושיתופי פעולה. המטרה כפולה: לגייס כמה שיותר תומכים, ולהיכנס לכמה שיותר דילים.
שיעור ההצבעה בבחירות הפנימיות בליכוד לא שונה בהרבה מזה שבבחירות הכלליות. לדוגמה, בפריימריז האחרונים שהתקיימו באוגוסט 2022, מבין כ-137 אלף מתפקדי קוד 1, הצביעו 79,750 איש. כ-58% מסך בעלי זכות ההצבעה.
עבודה מאורגנת
מיהן הקבוצות שמחזיקות הכי הרבה כוח והשפעה בליכוד, ובהתאם הן הכי מבוקשות לקראת הפריימריז? באופן אירוני, דווקא במפלגת ימין שלכאורה אמורה לייצג קו כלכלי ליברלי, כמה מקבוצות הכוח הגדולות ביותר מאורגנות בוועדי עובדים. הבולטת בהן היא זו של התעשייה האווירית. היא מזוהה עם השר חיים כץ, שבנו יאיר הוא יו"ר ועד העובדים שלה. לא פעם בשנים האחרונות סגר כץ דילים עבור מועמדים והיה אחראי לזינוק שלהם ברשימה לכנסת.
התעשייה האווירית מונה כ-9,000 מתפקדים – המספר הגדול ביותר במפקד מסודר. רובם מגיעים כבר שנים רבות לקלפיות המאורגנות בשוהם, מצוידים ברשימות מוכנות מראש, ומספקים את הסחורה. לכן מפקד התעשייה האווירית היה ונותר היוקרתי ביותר, והוא זה שכולם רוצים להיכנס אליו בדיל.
את ההצלחה של התעשייה האווירית מנסים לחקות ועדי עובדים בחברות ממשלתיות אחרות, בהן רכבת ישראל, חברת חשמל, נמל אשדוד, קרן קיימת לישראל וגם רשות שדות התעופה. כל אלה גייסו מאות או אלפים בודדים של מתפקדים כדי לייצר כוח פוליטי שאותו הם יכולים לתרגם להשפעה עבור האינטרסים שלהם.
אבל חובת ההוכחה עדיין מוטלת עליהם. גורם פוליטי ותיק ובכיר בליכוד הסביר השבוע: "הבעיה במפקדים האלה, בשונה מהתעשייה האווירית, היא שהקולות אמנם קיימים, אבל לא בהכרח מאוגדים וחלקם מפוזרים. זה לא תמיד עובד כמו סניף גדול שהיו"ר מכתיב למי מצביעים והתוצאה מוכחת".
בליכוד מעריכים שברכבת ישראל ישנם בסך הכול כ-1,500 מתפקדים וכך גם ברשות שדות התעופה. בקק"ל המספר מעט נמוך יותר, כ-1,000 מתפקדים שבשליטת יו"ר ארגון העובדים ישראל גולדשטיין, אולם לא ברור כמה מהם יצביעו בהתאם להוראתו. בחברת חשמל יש לפי ההערכה כ-800 מתפקדים וכך גם בנמל אשדוד.
התאגדויות מעניינות בליכוד נמצאות גם בפלג החרדי, וזאת אף שלא ברור כמה מהמתפקדים אכן מצביעים למפלגה בבחירות הכלליות, וייתכן שמטרתם היא רק השפעה מבפנים. האסטרטג ואיש יחסי הציבור יוסי רוזנבוים מאגד על פי ההערכות 1,200 מתפקדים ויש לו שליטה מלאה על אופן הצבעתם בפריימריז. באיחוד הצלה פקדו כ-250 חברים על ידי חבר המרכז אלי ביר, ובזק"א פקדו כ-200 איש.
גם קבוצת "הליברלים בליכוד" מונה כמה מאות קולות, ככל הנראה סביב 500, שכבר סייעו בפעם הקודמת לח"כ דן אילוז ואחרים, ותומכים בו גם היום.
שאלה של גיאוגרפיה
את הכוח בפריימריז מגייסים הח"כים לא רק מארגונים וחברות, אלא גם באמצעות כוחם, בעיקר במפקדים הגיאוגרפיים. כך למשל, העיר נתיבות הפכה ליעד חם ומוקד עלייה לרגל בזכות ראש העירייה הנצחי שלה, יחיאל זוהר, שמתחזק כ-4,000 מתפקדים. מעמדו במפלגה כה משמעותי, עד שאפילו נתניהו מבקש ממנו מדי פעם לדרג באוזניו חברי כנסת שחשובים לו יותר או פחות. ח"כים מגדירים את המפקד של זוהר "בטון יצוק": פנייה שלו למתפקדים בבקשה להצביע למועמד מסוים נענית ב-100%.
הגרסה הצפונית של זוהר הוא רונן פלוט, בעבר מנכ"ל הכנסת וכיום ראש עיריית נוף הגליל, שלו 3,000 מתפקדים שנענים להנחייתו. כמו ראשי רשויות אחרים במעמדו, הוא נהנה בשל כך מיחס מועדף של ח"כים ושרים שמשחרים לפתחו.
גם ביהודה ושומרון נמצא מוקד חשוב לקראת הפריימריז. במועצות שומרון ובנימין, בראשות ישראל גנץ ויוסי דגן, ישנם על פי ההערכות יותר מ-4,000 מתפקדים. אלא שבליכוד הדעות חלוקות לגבי מידת הארגון שלהם. יש הטוענים שרבים מהמתפקדים בהתנחלויות בוחרים באופן עצמאי את הרשימה שלהם לכנסת.
זירה משמעותית נוספת היא העיר ראשון לציון, שבה מוביל ח"כ דוד ביטן 3,000 מתפקדים, ומנהל באמצעותם דילים מול סניפי ליכוד אחרים. ערים נוספות שבהן בנק מתפקדים גדול הן אשדוד (כ-2,500), אשקלון, דימונה וקריית אתא (כ-1,500 מתפקדים בכל אחת).
בנוסף לביטן יש ח"כים ושרים נוספים שעומדים בראש מפקד גדול. כך למשל השר דודי אמסלם, שחולש על סניף גדול בירושלים ומאגד 3,000-2,500 מתפקדים (שסייעו להתמודדות חברו ביטן על יו"ר הליכוד העולמי). פוליטיקאים נוספים כאלה הם השר מיקי זוהר (כ-2,000 מתפקדים בקריית גת), קטי שטרית (1,500 נוספו בבית שמש במפקד האחרון), ח"כ אופיר כץ (1,000 בעפולה), ח"כ חנוך מילביצקי (800 בפתח תקווה) וח"כ ששון גואטה (כ-800 מתפקדים במועצות האזוריות).
1,000 מתפקדים קיימים גם בסניף הליכוד בחולון, שם משתפים פעולה שניים: השר אלי כהן, שהגיע למקום השני בפריימריז הקודמים אחרי יריב לוין ונחשב לדמות אהודה מאוד במפלגה; וח"כ אושר שקלים, גם הוא תושב העיר עם מתפקדים משלו.
ואחרי כל המספרים והדילים, חובה לזכור שבליכוד עדיין ישנם אחוזים גבוהים של "מצביעים חופשיים", שלא מגיעים לקלפי עם רשימות שהונחתו עליהם מלמעלה. הם בוחנים את עבודת הח"כים ובוחרים לפי ראות עיניהם. דמויות כגוון בועז ביסמוט, ניר ברקת, משה סעדה וטלי גוטליב נהנות מהתמיכה הזאת, שלעיתים משתלמת הרבה יותר מהמפקדים המאורגנים.
חשוב לזכור שהצלחה בפריימריז אמנם מגדילה את סיכויי הכניסה לכנסת, אבל לא תמיד מבטיחה תפקיד משמעותי בממשלה. יעידו על כך גדעון סער וראובן ריבלין, שבשל היריבות שלהם עם נתניהו מצאו את עצמם ללא משרד חרף מיקום גבוה ברשימה.
פורסם לראשונה: 00:03, 05.09.25
