פשיעה, גביית פרוטקשן, פוליגמיה, פלישה לשטחים צבאיים, סכנה לבסיסי צה"ל והזדהות גוברת והולכת עם הפלסטינים בגדה: מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח חריף על סוגיית המשילות בנגב, ומיקד אותו בתהליכים פליליים ואידיאולוגיים בחברה הבדואית. הוא הדגיש שהמצב החמיר מאז פורסם הדוח הקודם בנושא לפני חמש שנים, ומצא שהיעדר שיתוף פעולה בין רשויות המדינה גורם לפגיעה מתמשכת במשילות.
באשר לסוגיית גביית דמי חסות כתב המבקר כי "קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק עבור 'שמירה' שאינה מתקיימת בפועל – וסובלים מסחיטה באיומים וגניבת ציוד ומלאי מאתרי הבנייה... הם חוששים להגיש תלונות".
עיקרי דוח המבקר על קריסת המשילות בנגב:
כאוס בנגב: דו"ח מבקר המדינה
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
אנגלמן מזכיר שהתופעה עלתה גם בביקורת הקודמת – אך הליקוי לא תוקן. עם זאת הוא מדגיש שמדובר בבעיה ארצית: מסקר שנערך בפברואר 2025 על ידי ארגון הקבלנים והבונים במחוז תל אביב והמרכז עולה כי 87% מהקבלנים והיזמים התבקשו לשלם דמי חסות באתרי בנייה. מחציתם השיבו שפרויקטים מתייקרים בסכומים שנעים בין רבע מיליון שקל למיליון שקל, ו-75% סיפרו שהם חוששים להגיש תלונה.
"על ראש הממשלה להידרש לנושא היעדר המשילות בנגב - נושא אסטרטגי ובעל השלכות כבדות משקל על מדינת ישראל, על כלל מאפייניו והכשלים החמורים אשר עומדים בבסיסו כפי שתוארו בדוח", כתב. לדבריו, על בנימין נתניהו "לפעול לשיפור תמונת המצב בנושא, בין השאר באמצעות הובלת טיפול רב-מערכתי של גופים רבים ומינויו של גורם מדינתי שעליו יוטל לתכלל ולרכז את פעילותם".
על פי הדוח, פעולות אכיפה בתחומים מסוימים לא מתקיימות, וועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי כלל לא התכנסה בשנתיים האחרונות. צוין שוועדת שרים לענייני הסדרת התיישבות ופיתוח כלכלי של החברה הבדואית בנגב בראשות נתניהו, שהוקמה במרץ 2023, כמעט ולא עסקה בנושאי המשילות ופעולות משרדי הממשלה בסוגייה. "נכון למועד סיום הביקורת, פברואר 2025, סוגיית היעדר המשילות בנגב ותכלול העשייה הממשלתית בנושא לא נידון על ידי ועדת שרים כלשהי", כתב.
הסכנה הבאה: חדירת רחפנים
אנגלמן חזר לסוגיית הפלישה לשטחי אש צה"ליים, שעלתה גם בביקורת הקודמת, וציין שהליקוי מטופל באופן חלקי: "קיימת תופעה של פלישה לשטחי אש של צה"ל באזור הנגב וביצוע פעילות פלילית מסוגים שונים, כגון הקמת חממות לגידול קנאביס ותפיסת קרקעות ועיבודן ללא אישור". עם זאת הודגש שבשטחי האש של בסיס מל"י בצאלים בוצעו בשנים 2023-2021 כ-1,730 פעולות להשמדת קנאביס ו-1,855 פינויים משטחי אש".
באותן שנים בוצעו בשטחי אג"ת ובסביבת בסיס נבטים פעולות להפיכות קרקע ב-4,498 דונם, וכן ניתנו 43 צווים לפינוי קרקע. עם זאת, על רקע מלחמת חרבות ברזל, מסוף 2023 ובמהלך 2024 חלה ירידה ניכרת בהיקף הפעילויות. לצד זאת, ב-2025 ניכרת התקדמות בטיפולו של צה"ל בנושא.
אנגלמן הזכיר שכבר בביקורת קודמת בנושא צוינה הקרבה של אוכלוסייה בדואית לבסיס חיל האוויר נבטים. לדבריו מושלכים צמיגים ואבנים בנתיבי התחבורה המובילים לבסיס ומבצעת פגיעה בגדר האלקטרונית ההיקפית שלו. "הליקוי לא תוקן", הדגיש המבקר.
הוא ציין כי כבר לא מתועדים מקרים של יידוי אבנים לעבר מכוניות צבאיות בכביש 80 או חדירות לבסיס, אך תופעות אחרות עדיין מתרחשות: "בין היתר חלה עלייה של ממש באירועי ירי בסמיכות לבסיס ואף בזליגה של ירי לשטחו. באחד המקרים כנף של מטוס נפגעה מירי".
הדוח מסביר שתושבים מהפזורה עדיין יכולים להגיע קרוב מאוד לבסיס, "דבר המאפשר צפייה על הנעשה בו ועלול להביא לפגיעה בביטחון המידע הקשור לפעילותו". אנגלמן מזכיר כתב אישום מיולי 2025 נגד תושבת הפזורה שעמדה בקשר עם גורמי מודיעין איראניים, בין היתר במבצע "עם כלביא", וביצעה עבורם משימות כגון איסוף מודיעין על הבסיס וצילום המראות של מטוסי קרב.
אנגלמן מצביע על סכנה טכנולוגית חדשה וחמורה שהתפתחה מאז הביקורת הקודמת, ועלולות להיות לה השלכות אסטרטגיות: חדירת רחפנים לשטח הבסיס.
יותר אלימות, פחות שוטרים
בדוח ציין המבקר את העמקת הפער בין מצבת השוטרים בתחנות שגב שלום וערוער בנגב לבין התקן שנקבע להן. נכון לסוף 2024 חסרים בשתי התחנות יחד לפחות 41 שוטרים. מחסור דומה התגלה גם בתחנות המשטרה בתחנת רהט ובתחנת עיירות, הנותנת שירותים ליישובים רבים בנגב. "מחסור זה של שוטרים עלול לפגוע ביכולת המבצעית לאכיפת החוק, ברמת השירות הניתן לתושבים ובתחושת הביטחון של תושבי הנגב", נכתב.
גם עבירות התנועה במחוז דרום, מרחב נגב, עלו בביקורת הנוכחית – ונמצאו כי הליקויים שעלו בעבר לא תוקנו: "העלייה המתמשכת בפניות למרכז שליטה במקרים כגון בריונות בכבישים ועבירות ירי מצביעה על כשל הדורש התערבות של משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי ומשרד התחבורה".
נושא נוסף שאליו מתייחס הדוח מוגדר כ"פלסטיניזציה" - עלייה במספר התושבים הבדואים, מהם עשרות אלפי בני נוער המשמרים זיקה פלסטינית וניכור לישראליות. אנגלמן מסביר שהתופעה נובעת בין היתר מנישואים בין גברים מהנגב לנשים פלסטיניות, מריבוי שוהים לא חוקיים ומהיעדר מנגנוני ניטור ורישום אפקטיביים במעברים.
"להערכת שב"כ כ-22% מהאוכלוסייה הבדואית החיים היום בשטחי הנגב הם בעלי זיקה פלסטינית", נכתב. "היעדר זיקה ישראלית, בשילוב עם חולשת המשילות בנגב, מוביל להזדהות ומעורבות באירועי אלימות וטרור נגד מדינת ישראל, ועל פי גורמי הביטחון הוא מהווה איום אסטרטגי על מדינת ישראל".
פגיעה שיטתית בתשתיות בנגב
אנגלמן עסק גם בפגיעה בתשתיות של חברת המים מקורות, ומצא כי הליקוי שעלה בביקורת הקודמת לא תוקן. "מספר אירועי הפגיעה שעימם מתמודדת חברת מקורות, בממוצע שנתי, נותר כמעט זהה: כ-103 אירועים מדי שנה, ובהם בין היתר חיתוך כבלים, גניבה והצתה של שנאים", כתב.
גם חברת החשמל סובלת מפגיעה נרחבת בתשתיות באזור הנגב – ואצלה הליקוי החמיר מאז הביקורת הקודמת: "אירעו 131 אירועים בתקופה שמינואר 2020 עד יולי 2024 (לעומת תדירות האירועים בדוח הקודם: 13 אירועים לתקופה שמינואר 2018 עד ספטמבר 2019). ממוצע האירועים לשנה שעימם מתמודדת חברת החשמל עלה מ-7.8 בתקופת הדוח הקודם ל-29 בתקופת ביקורת המעקב".
בנוגע לתשתיות תאגיד המים נווה מדבר, מצא המבקר כי "קיימת תופעה חמורה ונרחבת של השתלטות ובנייה בלתי חוקיות של תושבים על שטחים ציבוריים שבהם מצויות תשתיות, הגורמת לפגיעות מכוונות וחמורות במערכות החיוניות של תאגיד המים נווה מדבר".
לדבריו, פגיעות אלו מובילות לקריסת קווי ביוב, לסתימת קווים מאספים, לקריסת תהליכים במכון טיהור השפכים ולנזק חמור לשוחות ביוב קיימות. בנוסף, מתבצעות בנייה בלתי חוקית ופגיעה בתשתיות מים וביוב באזור הנגב, וכן הערמת פסולת בניין, פסולת ביתית ועפר – בכמויות של מטרים רבים מעל קווי ביוב קיימים – הגורמות לפגיעה בבריאות הציבור ובאיכות הסביבה.
לא מטפלים בפוליגמיה
אנגלמן מצא כי מאז הדוח הקודם חלה עלייה במספר הננשים בתאים משפחתיים פוליגמיים. הוא הדגיש כי לפוליגמיה השלכות שליליות – ובהן פגיעה כלכלית בתא המשפחתי, נזקים פסיכולוגיים ונפשיים, מאבקים בתוך המשפחה, פגיעה בכבוד האישה ובמעמדה, אלימות כלפי נשים, פגיעה בילדים ויצירת נוער שוליים. "קורבנותיה העיקריים של הפוליגמיה הן נשים וילדים", כתב. "ביקורת המעקב העלתה כי כעבור חמש שנים התופעה נמשכת".
בהתאם להמלצה בביקורת קודמת, תוקן סעיף ג.16 להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בדבר עבירת ריבוי נישואין - ונקבע כי יש לשקול להחשיב דיווחי כזב לרשויות המדינה לצורך קבלת גמלאות וטובות הנאה כ"נסיבות לחומרה", אבל ההנחיה לא נאכפה לגבי עבירות שבוצעו לפני התיקון.
אף שבאוקטובר 2024 הוקם מחלק פוליגמיה במחוז דרום, חלה ירידה בהגשת כתבי האישום בנושא מאז דוח המבקר הקודם בנושא. "בשנים 2024-2020 נפתחו 113 תיקים, אך פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה רק שלושה כתבי אישום", צוין.
מעקב המבקר העלה שביטוח לאומי משלם למשפחות רבות מהמגזר הבדואי בנגב סכומי כסף ניכרים במסגרת "תוספת תלויים לקצבת נכות", כפועל יוצא מהחלת המונח "תלויים" גם על שתי נשים ויותר וכן על הילדים שמכל הנשים גם יחד. "הדבר מוביל להגדלת הקצבה האמורה במאות אחוזים ומגיע לכדי סכומים משמעותיים", הדגיש. "נציגי ביטוח לאומי מסרו לצוות הביקורת כי אין בידם נתונים על היקף התופעה".
אנגלמן מביע פסימיות באשר לסיכויי הסדרת ההתיישבות של הפזורה הבדואית. הוא ציין שמדובר באוכלוסייה של 90-70 אלף איש שמתבססת והולכת מחוץ לתחומי יישובים מוכרים ובמבנים בלתי חוקיים ברחבי הנגב.
"השנים חולפות וחלון ההזדמנויות להסדיר את התיישבותה של הפזורה הולך ונסגר, ובד בבד הולך ומעמיק הקונפליקט בין אוכלוסייה זו לבין המדינה כתוצאה מתופעת ה'פלסטיניזציה'", אמר. "על ראש הממשלה להידרש לנושא אסטרטגי זה שהוא בעל השלכות כבדות משקל על מדינת ישראל, למנות גורם ממשלתי מתכלל שיגבש מדיניות מערכתית לחיזוק המשילות בנגב, ולתת בידיו סמכויות וכלים אשר יוודאו שגופי השלטון מיישמים אותה".
"תמונת המצב – מדאיגה ביותר"
המבקר עקב אחר ממצאים שהתגלו בדוח הקודם, ולפיו באזור מגורי החברה הבדואית מושלכת פסולת בשטחים ציבוריים, ומתבצעות שריפות בלתי מוסדרות של פסולת הגורמות לזיהום אוויר ניכר. הרשויות ביישובים הארעיים וביישובי הקבע, צוין אז, לא מטפלות בפסולת כראוי.
כעת כותב אנגלמן: "בביקורת המעקב נמצא כי הליקויים שהתגלו בתחום השלכת פסולת הבניין לא תוקנו, ואילו בתחום השלכת הפסולת הביתית ושריפת הפסולת חל שיפור מסוים. תופעת השלכת הפסולת בשטחים ציבוריים ושריפתה בניגוד להוראות חוק שמירת הניקיון, תופעת השלכת הפגרים וכן תופעת סתימת ערוצי נחל מוסיפות להתקיים ברחבי הנגב ולא נאכפות כנדרש על ידי המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות".
הדוח מתייחס למהילת דלק בתחנות דלק פיראטיות, וציין כי בביקורת הקודמת עלה שאין בידי רשות המסים הערכה לאובדן גבייה הנובע מהעלמות מס בתחנות הפיראטיות, והיא לא מבצעת פעולות נגדן.
אנגלמן על דוח המשילות
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
"בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה", נכתב. "אך בשנים 2022 עד 2024 גברה פעילות רשות המיסים בתחום זה. בין ינואר 2020 לאוגוסט 2024 נפתחו 90 תיקים שבהם המס שנגרע הוא מס בלו, וסכום המס בתיקים אלה היה 24,988,750 שקל. שיתוף פעולה והתיאום בין כלל גופי הפיקוח והאכיפה שבתחום זה הוא חלקי".
לסיכום הדוח החריף כתב המבקר אנגלמן: "היעדר המשילות פוגע ביכולת ההרתעה של גורמי האכיפה השונים כלפי פורעי החוק למיניהם, ומשפיע על תחושת הביטחון האישי ועל מידת האמון של אזרחי המדינה ותושביה במוסדות המדינה. יש לכך גם השלכות כלכליות כבדות משקל בדמות תשלומי קצבאות שלא לצורך, תשלומי מס בחסר, איומים על בתי עסק נורמטיביים ופגיעות כלכליות בהם, גידולי סמים וכלכלת סמים".
הוא שרטט תמונה של היעדר משילות במגוון תחומי החיים בנגב, קשיי אכיפה והסדרה והיעדר תיאום בין משרדי הממשלה: "מהדוח עולה כי כמה משרדי ממשלה וכן גורמים ממשלתיים נוספים פועלים במטרה לסייע בפתרון בעיית המשילות בנגב, אך הם מתקשים בכך. עלה כי קיים חוסר תיאום ותכלול של פעולות הממשלה, ונדרש לשפר את התיאום בין המשרדים".
המבקר מדגיש שנדרשת התערבות של משרד ראש הממשלה: "עליו לפעול שיהיו בידי הגורם המתכלל הסמכויות המתאימות, לדאוג להכנתה של תוכנית לאומית רב-שנתית ובעלת יעדים מדידים למעקב אחר תופעת בעיית המשילות בנגב ולטיפול בה, וכן לדאוג להגברת הקשב הלאומי ותשומת הלב של כלל הגופים הרלוונטיים לתופעה חמורה זו. דוח המעקב המקיף מגלה תמונת מצב מדאיגה ביותר. מרבית הליקויים אשר הועלו בדוח הקודם לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם".
התגובות
מצה"ל נמסר בתגובה לדוח: "צה"ל, בשיתוף המשטרה, פועל באופן שוטף על מנת למנוע פעילות פלילית בשטחי אש. למען מטרה זו הוקם מערך הגנה ייעודי המפעיל יחידות אשר מבצעות פעילויות יזומות ובתוכן סיורי שטח קבועים, תפיסת מסיגי גבול ופירוק תשתיות בלתי חוקיות. בבסיס נבטים פועל מערך הגנה קרקעי האחראי על אבטחת שטחי הבסיס. נציין כי האחריות על אבטחת השטחים הסמוכים לבסיס מוטלת על המשטרה.
"בשנים האחרונות, התחזק באופן משמעותי מערך ההגנה בשטחי האש בבסיס צאלים. כחלק מהשינויים, הוקמה יחידה ייעודית הפועלת בשטח במטרה למנוע פעילות פלילית, לצד חמ"לי הגנה ושטחי אש. בנוסף, הודק שיתוף הפעולה עם המשטרה ו"הסיירת הירוקה", שבמסגרתו הוצבה פלגת ימ"ס בעלת יכולת מבצעית גבוהה במרחב הכפופה לצרכים המבצעיים המשתנים. יתר על כן, היחידות המבצעיות המתאמנות בשטחי האש מוכשרות ומתודרכות לטפל באירועי פלישה במידת הצורך".
מלשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמסר: "מדובר בדוח מגמתי ומנותק, שמציג נתונים מסולפים ומעוותים על פעילות המשרד לביטחון לאומי בנגב. המבקר בחר להתעלם מהנתונים שהועברו לו, שסותרים לחלוטין את אלה שפרסם".
הם הביאו נתונים על מה שכינו "המהפכה שמוביל בן גביר" בנגב: "עלייה של 195% במספר כלי הנשק החוקיים בידי אזרחים; עלייה של 13% במספר השוטרים במחוז דרום; משתי כיתות כוננות ב-2022 ל-74 כיתות כוננות כיום; עלייה של 73% בהריסות מבנים בלתי חוקיים; זינוק של 317% באכיפה ובהגשת כתבי אישום בעבירות פרוטקשן".
