דינקו קפליו הורשע בגרימת מותה ברשלנות של החיילת טל היימן ז"ל, ועומד בפני עונש של עד שלוש שנות מאסר. לו היו בוחני התנועה נגב עושים בזמן כמה פעולות חקירה בסיסיות, ייתכן וניתן היה להאשים את דינקו קפליו, שנהג ברכב מלא בקבוקי אלכוהול, בעבירה של המתה בקלות דעת או אפילו רצח באדישות. אבל בוחני התנועה לא לקחו בזמן את דגימות הדם של הנהג הפוגע, לא חקרו אותו ביום התאונה וגם לא בימים שלאחר מכן, חרף התוצאה החמורה. עדים תושאלו רק לאחר חודשים, ואפילו יותר משנה אחרי התאונה. וכך נחרץ גורל תיק החקירה.
דנית היימן בקבר בתה: "המאבק הוא גם כדי שמשפחה אחרת לא תהיה בגיהינום הזה"
(צילם: אילנה קוריאל)
8 צפייה בגלריה
דינקו קפליו והדוח המשטרתי על בקבוקי האלכוהול ברכב. מימין למעלה: טל היימן
(צילום: משטרת ישראל, באדיבות המשפחה)
8 צפייה בגלריה
המאבק לצדק הגיע עד בג"ץ, אבל את מה שלא נעשה בהתחלה לא היה ניתן לתקן
(צילום: הרצל יוסף)
התאונה הקטלנית התרחשה ב-27 במאי 2022, אז נסע קפליו בן ה-52 בכביש 293. השעה הייתה סמוך ל-22:30 בלילה, וקפליו נסע מכיוון בית קמה לבית הגדי. הכביש היה חשוך. הוא הספיק לעקוף רכב אחד על קו הפרדה לבן רצוף, ולאחר מכן, בזמן שמולו נוסעת החיילת טל היימן בת ה-21 עם בן זוגה עדן עמוס וחברתה טל באזוב, חצה קו הפרדה לבן נוסף - והתנגש ברכבה של היימן. לימים העיד עדן כי הוא סובל מפלאשבקים מאותו הרגע, ושהוא עדיין זוכר כיצד אורות הרכב השני באו מולם ישירות.
החיילת הספיקה להסיט את הרכב מעט הצידה, וחטפה את כל עוצמת הפגיעה. ברכבו של קפליו נמצאו בקבוקי אלכוהול רבים, יחד עם 18,700 שקלים במזומן. מד המהירות של רכב הסובארו שלו נתפס על 140 קמ"ש, בעוד המהירות המרבית המותרת בכביש הייתה 80 קמ"ש. עדים במקום סיפרו כי הנהג זעק שהוא שיכור, וריח האלכוהול נדף ממנה למרחק. הוריה של היימן עוד הספיקו להגיע לזירת התאונה. ממקום מגוריהם בקיבוץ בית קמה ניתן לראות מרחוק את הכביש. האזרחים במקום סיפרו לאימא שלה, דנית, שכל הפצועים פונו. אז עוד הייתה לה תקווה שהבת שלה תשרוד.
דנית ובעלה שי הגיעו לבית החולים סורוקה בבאר שבע, שם פגשו את החברה טלי, שהייתה במיון. "אני מצטערת", היא אמרה להורים. חברה של טל, שקבעה להיפגש עמה מאוחר יותר באותו היום, הגיעה אף היא לבית החולים. "כשנכנסתי למיון הכללי היו שם צעקות: 'אני שיכור, הכול בגללי, אני אשם'. לא קישרתי את זה לתאונה של טל", סיפרה בעדותה במשטרה בינואר 2024, יותר משנה וחצי אחרי התאונה, אחרי שכבר הוגש כתב האישום. חברה נוספת שהייתה במיון סיפרה ששמעה צעקות דומות. "הגעתי למיון ועברה לידי מיטה של אדם בצבע עור כהה שצעק: 'אני שיכור והכול באשמתי'. הוא חזר על הדברים שאמר כמה פעמים".
8 צפייה בגלריה
"הנהג צעק 'אני אשם'. במתקן הכוסות היה בקבוק בירה פתוח". טל היימן ז"ל
(צילום: פליישמן - יוצרים תוכן בסטילס ווידאו)
הרופאים עדכנו את ההורים שהבת שלהם בחדר הניתוח, אבל מצבה אנוש. במשך שלושה ימים עוד נלחמה היימן על חייה, עד שקרסה. מותה נקבע בבית החולים.
בסורוקה מצאו אלכוהול, המשטרה בדקה מאוחר מדי
אל זירת התאונה הגיע בוחן התנועה רס"ב ליאור פלג. בדו"ח הפעולה שלו, ב- 28 במאי, כתב כי כלי הרכב נבדק והזירה צולמה. בהמשך הגיע גם לבית החולים. "נלקחה בדיקת דם מהנהג ברכב הסובארו, וכן עדות מהרופא המטפל בבית החולים", כתב. "עדים יזומנו בהמשך". אבל, רק בבוקר שלאחר התאונה נלקח מקפליו דגימות דם. עדים זומנו יותר מחודש לאחר מכן. ניתן גם היה לצפות כי הנהג הפוגע ייחקר מיד לאחר התאונה. בפועל, הוא נחקר רק ב-29 ביוני, חודש לאחר מכן, כשהיה במחלקת שיקום בבית החולים שיבא.
מי שחקר אותו היה רס"ב פלג. "אתה זוכר את היום של התאונה?", שאל אותו. קפליו השיב כי "נסעתי מהעבודה לכיוון נתיבות וזהו. הייתה תאונה. אני לא זוכר את הרכב השני".
לאורך החקירה סיפק קפליו תשובות כאלה, לקוניות וקצרות, ולדבריו גם לא שם לב למהירות הנהיגה שלו. הוא סיפר שבערב התאונה הוא היה בעבודתו כעובד קבלן בבית החולים שניידר בפתח תקווה עד לשעה 12:00, ורצה לנסוע לנתיבות לבקר את אימו. אלא שלא ברור מדוע זה לקח לו יותר מעשר שעות, ומה עשה בזמן הזה. הדבר גם לא מופיע בתיק החקירה.
"שתית משקה אלכוהול לפני התאונה?", שאל אותו פלג. "לא זוכר, לא היה לי מזל", ענה קפליו. בכל זאת, היה לו חודש להתכונן לחקירה, וניכר שידע בדיוק מה להשיב. החוקר, מצידו, לא ניסה לעמת אותו עם בקבוקי האלכוהול שנתפסו ברכב, וגם לא גילה יצירתיות כלשהי בחקירה. ב-2 באוגוסט 2023 נחקר קפליו פעם נוספת, ונשאל אם עקף רכב אחר בקו הפרדה לבן רצוף לפני שפגע ברכבה של היימן. "לא נכון", ענה.
8 צפייה בגלריה
דגימת הדם התקנית נלקחה כשכבר היה מאוחר מדי. דנית היימן ליד קבר בתה טל
(צילום: אילנה קוריאל)
משפחתה של היימן סמכה תחילה על המשטרה שתגיע לחקר האמת. גם לא היה ספק שקפליו חצה קו הפרדה לבן ופגע ברכב של טל. ואולם, ב-27 ביולי 2023 הוגש כתב האישום נגד קפליו, והפרקליטות לא ציינה בו את עניין האלכוהול. בכך ניסתה המשפחה להיאבק בכל כוחה, ואף הצליחה להוביל את הפרקליטות לדרוש מהמשטרה השלמת חקירה אחרי שכבר הוגש האישום.
ראשית, נסביר: כדי לבסס את העובדה שהנהג צרך אלכוהול, על המשטרה לערוך תהליך בסיסי שחוזר על עצמו בכל תיק חקירה. ראשית, יש לבקש את רשות הנהג לבצע דגימה. אם הוא מסרב - המשטרה מתייחסת לכך לרוב כאילו נהג שיכור, אך לעיתים נדרשות גם ראיות נוספות. כך לדוגמה היה בתיק הרצח של סגן אלוף ישראל ברכיבת אופניים גיא תימור - נחמן חורי, נהג הרכב שפגע בו, סירב לבדיקה, והסכים רק כמה ימים לאחר מכן. הבדיקה המאוחרת יצאה אמנם שלילית, אך יחד עם עדויות נוספות שלפיהן חורי צרך סמים קשים ואלכוהול - זה היה מספיק. למעשה, הפרקליטות גם לא בהכרח הייתה זקוקה לעדויות האלה מהרגע שסירב.
ואולם, במקרה של קפליו, רק יום למחרת התאונה ניגש אליו החוקר פלג כדי לקחת ממנו דגימת דם. קודם לכן, בבדיקה שנעשתה בסורוקה לבקשת אנשי מד"א שחשדו שקפליו שיכור, נמצא ריכוז אלכוהול גבוה מהמותר בדמו - אך הבדיקה הזו אינה קבילה בבית המשפט. במסמכי החקירה כתב פלג כי הדגימה הקבילה משפטית נלקחה לפנות בוקר. בפועל, אותה דגימה נלקחה בשעה 07:17 בבוקר, כתשע שעות אחרי התאונה, וזה כבר היה מאוחר מדי. במעבדה לטוקסיקולוגיה בשיבא תל השומר, לא נתגלה אלכוהול בדם.
"אני שיכור, תוציאו אותי מפה"
בכל מקרה, ההורים המתוסכלים מכתב האישום המקורי, דנית ושי, החלו לאסוף עדויות בעצמם. עדי ראיה גם פנו אליהם, והם הפנו אותם למשטרה. מונדר אלהוזייל מרהט, למשל, סיפר כי "כשהגעתי לזירה ראיתי את הנהג של הסובארו הלבנה. הוא היה נראה שיכור והיה לו ריח, כל הרכב שלו היה בלגן. הוא גם התחיל להשתולל קצת".
עד נוסף, מחמוד אלהוזייל, נחקר רק בחודש פברואר 2024. "התקרבתי לקיה (הרכב של טל היימן, א"ק) וראיתי שתי בנות לא בהכרה", סיפר. "ראיתי שברכב השני היה נהג, בחור אתיופי, שהיה לבד ברכב וצעק 'אני שיכור, אני שיכור'. ראיתי שברכב היו כ-20 פחיות של בירה גולדסטאר ומכבי, חלק היו פתוחות, חלק היו סגורות. היה גם ריח של אלכוהול מהנהג. הוא היה עם דם על הפנים והיה נראה שיכור מת".
ויותר מכך, למרות שהיה פצוע, מחמוד סיפר שקפליו המשיך לשתות. "ראיתי אותו בכיסא הנהג", הסביר. "היה מלא פחיות ברצפה ומאחור. ותוך כדי שהוא ברכב, לקח פחית בירה ושתה שלוק. הוא התנהג כמו שיכור. היה נראה מסטול. הייתי לידו הרבה זמן בגלל שהיה לו אקדח ברכב ולא רציתי שיגנבו לו את האקדח". מחמוד אפילו דיבר איתו מעט: "הוא אמר לי 'אני שיכור, תעזבו אותי בשקט'. רצה ללכת הביתה". יצוין כי בבית המשפט העליון נקבע כי עדותו של מחמוד לא מתיישבת עם עדויות אחרות מהזירה ולכן לא ניתן להסתמך עליה בכתב האישום. לצד זאת, אין מחלוקת כי מחמוד היה נוכח בזירה, ואין מחלוקת על כך שברכב היו בקבוקי משקאות אלכוהוליים.
"המאבק שלנו קשה נורא, אבל הוא לא רק בשביל טל, אלא גם בשביל שמשפחה אחרת לא תהיה בגיהינום הזה. בשביל שהמשטרה וכל מי שקשור ייקחו אחריות ויהיו שומרי הסף, שלא תבוא משפחה אחרת בעוד שנתיים ותגיד 'מה עשיתם כדי שהבן אדם הזה לא יהיה על הכביש?'. הורג אותי שאנחנו צריכים להילחם על דברים שהם ברורים"
עד נוסף, תושב באר שבע, סיפר כי התקשר לאמבולנס וניגש לרכב של קפליו: "הוא מיד אמר 'אני מצטער, אני אשם!', וחזר על זה. הרחתי ריח חריף של אלכוהול. ראיתי בקבוקי בירות ליד הנהג ברצפה. הוא גם דיבר בצורה שמאפיינת שיכור, וגם התנדנד. במתקן הכוסות היה בקבוק בירה פתוח".
דניאל בן קסוס, תושבת נתיבות, סיפרה כי "הגענו לזירת התאונה רגע אחרי שקרתה", שיחזרה בפני המשטרה בעדותה באמצע חודש ינואר 2024. "עצרנו במקום ואז ראיתי בחור בשם עדן שניסה לצאת מהכיסא הימני של הרכב. עזרנו לו לצאת". עדן הוא בן הזוג של טל, חייל בודד ולוחם בצנחנים. "הוא אמר לנו שטל החברה שלו לכודה בכיסא נהג. ניגשתי לנסות להוציא אותה אבל אי אפשר היה. היא הייתה לכודה", הסבירה דניאל.
בשלב הזה הבחינה דניאל בקפליו. "תוך כדי שניסו לעזור לו, שמעתי אותו צועק. בהתחלה לא היה ברור לי מה, הוא מלמל כל מיני דברים. ואז, ממש לפני שהוציאו אותו, שמעתי אותו צועק: 'אני שיכור, אני שיכור, תוציאו אותי מפה'. כדי לוודא ששמעתי נכון, שאלתי בחור מבוגר שעמד לידי אם הנהג צעק שהוא שיכור. והבחור המבוגר אמר לי שכן". לדברי דניאל, כשכבר יצא קפליו מהרכב, בעזרת אחרים, "הוא הלך כזה אבוד, ואז הגיעה המשטרה. הוא הלך ושוב והחזיק את הראש, מלמל לעצמו דברים".
וכך, קפליו נחקר שוב, הפעם במשטרה, על-ידי החוקר רס"ב שרון סולומון. "זה לא היה היום שלי. זה מה שאלוהים שלח לי", הסביר לו, והתעקש: "לא שתיתי שום משקה אלכוהול". החוקר ניסה להקשות: "אם אתה לא זוכר את התאונה, איך אתה זוכר שלא שתית אלכוהול?". הוא, מצידו, השיב: "אני לא זוכר את התאונה, אבל אני לא שתיתי אלכוהול לפניה". בנקודה הזו המשטרה כבר אספה עדויות מחברותיה של היימן שהיו במיון, שסיפרו ששמעו אותו צועק שהוא אשם בתאונה וכי היה שיכור. "מה שאמרו אמרו", ענה.
"זה כורח הנסיבות, לא מחדל"
את כל העדויות האלה, כמו העדויות של חברותיה של טל מהמיון, אספה המשטרה זמן רב אחרי התאונה, במהלך השלמת החקירה שביקשה הפרקליטות. ההורים של טל הגיעו בעצמם לעדים, שחלקם פנו אליהם עצמאית. דנית ושי גם הגיעו לרופא מהמחלקה הכירורגית בסורוקה, אותו אחד שהעיד כי הבדיקה שאינה קבילה משפטית מצאה ריכוז אלכוהולי גבוה בדמו של קפליו. יש לציין גם כי בעבר הוגש נגד קפליו כתב אישום בגין עבירות אלימות כלפי אשתו, ובמסגרת ההליכים המשפטיים הוחלט שעליו לעבור הליך גמילה מאלכוהול - אבל הוא מעולם לא ניגש לטיפול.
8 צפייה בגלריה
"אין משהו אחד בתיק הזה שנעשה כמו שצריך". דנית עם בתה טל
(צילום: פליישמן - יוצרים תוכן בסטילס ווידאו)
"סמכנו על המשטרה שתחקור", סיפרה דנית, אימא של טל. "ישבנו עם ראש אגף תנועה, עם מפקד המרחב. הם הבטיחו שיטפלו במקרה בכובד ראש וביסודיות. אבל דבר מזה לא קרה. לא האמנו שנגיע למצב הזה. לא חשבנו שאנחנו נהיה אלה שמעבירים למשטרה פרטי עדים ומבקשים מהם לחקור".
לדברי האם, "אני מגיעה לקבר של טל בכל יום, מסתכלת עליה ואומרת לה סליחה. המאבק שלנו קשה נורא, אבל הוא לא רק בשבילה, אלא גם בשביל שמשפחה אחרת לא תהיה בגיהינום הזה. בשביל שכל המשטרה וכל מי שקשור לזה ייקחו אחריות ויהיו שומרי הסף, כדי שלא תבוא משפחה אחרת בעוד שנתיים ותגיד 'מה עשיתם, מה עשיתם כדי שהבן אדם הזה לא יהיה על הכביש?'. זה הורג אותי שאנחנו צריכים להילחם ככה, על דברים שהם ברורים. המדינה הזו במלחמה כל-כך קשה, כל-כך הרבה כאב, ויש כאן מלחמה אחרת שיש אנשים שיכולים לשנות אותה. אפשר לשנות את המציאות. הסתכלתי על השופט, הפרקליט ובעיקר על השוטרים - מה תעשו כשזו תהיה הבת שלכם? תשמרו עליה הכי הרבה, אבל מחר זו תהיה הבת שלכם.
"הדבר הכי קשה זה שלקח לנו זמן להבין באיזה מאבק קשה אנחנו, וכמה זמן לקח מאז שעברה התאונה ועד שהתחילו לפעול. היינו אזרחים תמימים שהאמנו שהכל בטיפול. התקשרו אלינו המון אנשים וסיפרו לנו על כל מה שקרה, והיינו בכזו תהום שלא היינו יכולים לחשוב שמשהו לא נעשה. מדובר כאן על תאונה קשה של נהג רוצח שנכנס בטל בכל הכוח, הבדיקה שכביכול החוקר דאג שייקחו - נלקחה אחרי שבע בבוקר, בתנאים לא נכונים ובדרך לא דרך. אין משהו אחד בתוך התיק הזה שנעשה כמו שצריך".
כפי שצוין, אם המשטרה הייתה מצליחה לאסוף ראיות שלפיהן קפליו נהג שיכור - הוא היה יכול להיות מואשם לכל הפחות בעבירה של המתה בקלות דעות, שבגינה עד 12 שנות מאסר. הוא הואשם והורשע בסופו של דבר בגרימת מוות ברשלנות, נהיגה ברשלנות וגרימת חבלה של ממש, לצד עקיפה תוך חציית קו רצוף. דרישתם של דנית ושי שכתב האישום יתוקן בעקבות הראיות שנאספו במהלך השלמת החקירה לא נענתה, שכן לפי הפרקליטות גם הראיות החדשות לא עמדו ברף ההוכחה הנדרש במשפט הפלילי.
ההורים עתרו לבג"ץ באמצעות עו"ד גד זילברשלג, בזמן שההליך הפלילי עוד התנהל. הם ידעו שהעתירה בעלת סיכויים אפסיים, אך התעקשו. בפרקליטות הסבירו שם כי העובדה שלא נטלו מקפליו בדיקת שכרות תקנית הייתה פשוטה כורח הנסיבות - שכן בוחן התנועה נאלץ להמתין עד לסיום הטיפול הרפואי בנאשם. "לא מדובר במחדל", אמרו.
שופטי בג"ץ, כצפוי, דחו את העתירה. "מותה הטראגי של טל ז"ל כואב וקשה", כתבה השופטת גילה כנפי-שטייניץ בפתח פסק הדין. "חיים צעירים שנגדעו באיבם. כאב הורים על אבדן בתם בדמי ימיה הוא כאב שקשה להכילו ותנחומינו שלוחים להם". ואולם, מארג העדויות, נכתב בפסק הדין, אינו כה עוצמתי כפי שנראה במבט ראשון. חברותיה של טל לא היו יכולות לזהות את האדם במיון שצעק כי הוא שיכור, ועל עדותו של מחמוד לא ניתן היה להסתמך. כמו כן, למרות בקבוקי האלכוהול הרבים ברכב, לא ניתן לשלול את האפשרות שקפליו שתה בכמות שאינה עולה על המותר בחוק. על הבדיקה בסורוקה, זו שהראתה שבדמו ריכוז אלכוהול גבוה, הסבירה השופטת כי "לא ניתן להכשיר בדיקה בלתי קבילה (משפטית; א"ק) בדרכי עקלתון".
טל היימן, "טלטול" כפי שצוין ליד שמה באתר "יזכור", הייתה מש"קית נפגעים צעירה בת 21 ביום שנהרגה. לתפקיד הגיעה מתוך רצון לעזור לאנשים שנמצאים במקום הכואב ביותר שלהם, ולהיות עבורם ובשבילם. לפני הצבא עשתה שנתה שירות בפנימייה הטיפולית-חינוכית בית הילד בתל אביב. גם בימי התיכון נהגה להתנדב, ושימשה כחונכת של נערה מפנימיית "עדנים" - בית למתבגרים עם קשיים שממוקם בקרבת קיבוץ בית קמה שבו התגוררה. בעיזבונה נותרו כתביה הרבים, וברשתות החברתיות נותרו סרטונים ותמונות המנציחים את יופייה ואת שמחת הנעורים שלה.
חייה מלאי המשמעות של טל נגדעו באבחה אחת, כשנהג רכב שנסע בפראות הופיע לפתע מולה במהירות והתנגש בה מבלי שהייתה יכולה לעשות דבר. במקומה, יכול היה להיות בנקודה הזו כל אדם אחר, שהיה משלם בחייו על חוסר שיקול דעת של עבריין תנועה. בתיק הזה עוד נותרו שאלות רבות; המרכזית שבהן היא מה עשה דינקו קפליו בשעות שחלפו מאז שעזב את עבודתו ועד לתאונה, חור שחור שלא הצליחה למלא המשטרה. הוריה של טל ואחיה נועם, בכל מקרה, לא חשים שזכו לצדק.
התגובות
ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר בחקירה יסודית ומקצועית, ולראיה בסיומה של חקירת האירוע הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד הנהג. בנוסף, בחודש נובמבר שנה שעברה בית המשפט לתעבורה בבאר שבע הרשיע את הנאשם בגרימת התאונה הקטלנית ובביצוע כל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום".
סנגורו של קפליו, עו"ד נתנאל מויאל, מסר: "מלכתחילה המדינה לא ייחסה למרשי, בכתב האישום, עבירה של נהיגה בשכרות. וכמובן שמרשי לא הורשע בעבירה שכזו. בנוגע לטענות באשר למועד בדיקת הדם שנלקחה ממרשי - אין ולא היה למרשי דרך לקבוע את האופן או המועד בכל הנוגע ללקיחת דגימת הדם. כך או כך, אנו סבורים כי בכל מועד שבו הבדיקה הייתה מתבצעת, מרשי לא היה נמצא שיכור".
