"אם אכן התקבלה החלטה לצמצם או לנתק את הקשרים - זה כמובן מצער, אך מהותה של הדיפלומטיה היא לקיים שיח למרות המחלוקות": כך אמר הבוקר (יום חמישי) לאולפן ynet שגריר האיחוד האירופי בישראל, מייקל מאן, בצל הכרזתו של שר החוץ גדעון סער על ניתוק הקשרים עם שרת החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, לאחר שלפי דיווחים השוותה את ישראל למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה.
הריאיון המלא עם השגריר מאן
(צילום: ליאור שרון)
השגריר ציין כי "מה שפורסם התבסס על ציטוט של גורם אנונימי ומעולם לא התקבל אישור רשמי לכך. נמשיך לקיים קשרים עם ישראל ונקווה להגיע להבנות. ישנם תחומים רבים שבהם אנו מסכימים ומהווים שותפים קרובים של ישראל, לצד המחלוקות. דווקא על הנושאים הללו חשוב להמשיך ולדבר".
כיצד היית מתאר את היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי כיום?
"בסיס היחסים נותר חזק מאוד. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל והמשקיע השני בגודלו בה. ישראל משולבת במגוון רחב של מסגרות אירופיות בתחומי המחקר, ההשכלה והתרבות. בנוסף, קיימים קשרים אנושיים עמוקים בין ישראלים לאירופה - משפחות, אזרחות אירופית, קשרים עסקיים ואקדמיים. עם זאת, איננו מסתירים את העובדה שיש מחלוקות משמעותיות.
"סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני קיימים פערים, ויהיה לא נכון לומר שהיחסים קלים כיום. מדובר בתקופה מורכבת יותר מכפי שהייתה במשך שנים רבות. למרות זאת, חשוב לשמור על ערוצי התקשורת פתוחים. רק השבוע התקיימו פגישות בין בכירים אירופים לבין נשיא המדינה ושר החוץ. הדיאלוג נמשך, ואנו מקווים שבעתיד נוכל לשפר את המצב".
"היו התבטאויות שלא תרמו ליחסים עם האיחוד"
(צילום: שלו שלום, ANGELA WEISS / AFP, אלכס קולומויסקי, יאיר שגיא, ראובן קסטרו)
האיחוד האירופי מביע לאחרונה ביקורת חריפה יותר כלפי ישראל. מהם מוקדי המחלוקת העיקריים?
"אנחנו מודאגים מאוד מהמצב בגדה המערבית. הרחבת ההתנחלויות אינה עולה בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי. בנוסף, אנחנו מודאגים מאוד מהאלימות שמפעילים גורמים קיצוניים מקרב המתנחלים נגד פלסטינים. זהו אחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים בינינו לבין ממשלת ישראל. אנו מצפים מהרשויות הישראליות לאכוף את החוק ולמצות את הדין עם מי שמבצעים מעשי אלימות. אנחנו גם מודאגים מהעיכוב בהעברת כספי המסים המיועדים לרשות הפלסטינית.
"בנוגע לעזה, אנו שמחים שהלחימה הסתיימה, אך סבורים כי יש צורך דחוף בהרחבת הסיוע ההומניטרי ובהכנסת ציוד רפואי וסיוע אזרחי נוסף. האיחוד האירופי הוא אחד התורמים המרכזיים של סיוע הומניטרי לרצועה. אנו מקווים לקבל גישה רחבה יותר לשטח כדי שאנשי הסיוע שלנו יוכלו לפעול שם באופן ישיר ולסייע בשיפור תנאי החיים של האוכלוסייה".
לדעתך, הממשלה הנוכחית, ובפרט שרים כמו סמוטריץ' ובן גביר, פגעו ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי?
"היו מקרים והתבטאויות מצד גורמים בממשלה שעוררו ביקורת באירופה, כמו דברי השר בן גביר לפעילי המשט. אינני חושב שהדברים הללו תרמו ליחסים בין האיחוד האירופי לישראל. עם זאת, חשוב לזכור שהיחסים שלנו הם עם מדינת ישראל כולה. ממשלת ישראל רחבה יותר מכל שר כזה או אחר, וגם המערכת הישראלית רחבה ומגוונת. לכן נמשיך לקיים דיאלוג עם כל הגורמים הרלוונטיים".
האיחוד האירופי עדיין שוקל להטיל סנקציות אישיות על בן גביר?
"הנושא אכן עלה לדיון בפגישת שרי החוץ של האיחוד האירופי לפני כמה שבועות. האפשרות של הטלת סנקציות אישיות נדונה, אך נכון לעכשיו לא קיימת הסכמה בין המדינות החברות באיחוד האירופי בנושא הזה. לכן לא התקבלה החלטה, והדיונים נמשכים".
"שואפים ללבנון יציבה ואיראן ללא גרעין"
מאן התייחס לדיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, שלפיו האיחוד האירופי שוקל לשלוח משלחת שתייעץ ותאמן את כוחות הביטחון הלבנוניים במטרה לסייע בפירוק חיזבאללה מנשקו, ואמר כי "חשוב לציין שהאיחוד כבר משקיע סכומים משמעותיים באימון ובציוד של צבא לבנון. ההכרזה האחרונה הייתה על סיוע בסך 100 מיליון אירו, מה שמביא את סך ההשקעה לכמעט 200 מיליון. זה יותר מ-6 מיליארד שקלים מאז 2022.
"כידוע, המנדט של יוניפי״ל מסתיים השנה, ובמסגרת דיוני מועצת האיחוד מתקיימות שיחות על האופן שבו נוכל לתרום ליציבות בלבנון לאחר סיום פעילות הכוח. אנו בוחנים אפשרות להקים משימה אירופית כלשהי. הפרטים עדיין לא סוכמו סופית, אך הכוונה היא לתרום ליציבות בלבנון ולמאמצים לפרק את חיזבאללה מנשקו. זה הכיוון שאליו אנו שואפים".
ממשל טראמפ מקווה להגיע להסכם שיוביל להסרת הסנקציות מעל איראן. מתי האיחוד האירופי יסיר את הסנקציות שלו?
"אנחנו מוכנים לסייע בכל דרך אפשרית במו"מ בין ארה"ב לאיראן. יש לנו גם מומחיות משמעותית בתחום הגרעין שאנו מוכנים להעמיד לרשות התהליך. חשוב לזכור שחלק גדול מהלחץ על המשטר האיראני מגיע מהסנקציות שהטיל האיחוד האירופי בשל דיכוי אזרחיו, תוכנית המל"טים, תוכנית הטילים ותוכנית הגרעין שלו. לכן תרמנו בעבר ונמשיך לתרום גם בעתיד".
יש צעדים מסוימים מצד איראן שיגרמו לכם לשקול הסרת סנקציות?
"מוקדם מדי לעסוק בספקולציות, אך אנו מקווים שבמהלך 60 הימים הקרובים איראן תקיים את התחייבויותיה ותסיר את החשש מפני פיתוח נשק גרעיני. המטרה שלנו ברורה: לאיראן אסור להיות נשק גרעיני. בנוסף, ישנם נושאים נוספים שמטרידים אותנו, ובהם התמיכה שהיא מעניקה לשלוחיה באזור. נראה כיצד יתפתחו המגעים בתקופה הקרובה, ולאחר מכן נבחן את התוצאות המעשיות ונקבל החלטות בהתאם".
לסיום, אנו עדים לעלייה מדאיגה באנטישמיות ברחבי אירופה. האם האיחוד האירופי פועל נגדה באופן מעשי?
"אנחנו מודאגים מאוד מהעלייה באנטישמיות, מדובר בדבר חמור ומטריד מאוד. המאבק באנטישמיות נמצא בראש סדר העדיפויות שלנו כבר שנים רבות, ובשנים האחרונות אף הגברנו את המאמצים. ב-2021 האיחוד האירופי אימץ לראשונה אסטרטגיה מקיפה למאבק באנטישמיות ולקידום החיים היהודיים באירופה. לכל מדינה חברה באיחוד יש כיום מתאם ייעודי למאבק באנטישמיות, ולכל אחת מהן קיימת גם תוכנית פעולה לאומית משלה. בשנים האחרונות הגדלנו את התקציבים המיועדים לנושא. חלק מהכספים מופנים לחיזוק האבטחה סביב מוסדות ואתרים יהודיים ברחבי אירופה, וחלקם מוקדשים למאבק בהסתה ובשנאה ברשתות. זהו נושא שאנחנו מתייחסים אליו ברצינות רבה מאוד. אנטישמיות אינה מקובלת בשום צורה, ואנו נמשיך להיאבק בה ככל שיידרש".
