ירי ביום, ירי בלילה. ירי בעיר או ביישובים הבדואיים והסביבה. זה כבר לא משנה, כולם סובלים מהתופעה: מרהט, דרך תל שבע ועומר ועד רתמים שבמועצה האזורית רמת הנגב והיישובים נבטים וגבעות בר שבמועצה האזורית בני שמעון.

ראש העיר רהט טלאל אל קירנאווי הביע אמון במשטרה, אבל אי-אפשר להתעלם מקולות הירי. לדבריו, "אין ספק שיש בשבוע האחרון ירי מבוזר. לא מדובר בקטטות, אלא בסוחרי נשק שמנסים נשקים. זה בטיפול של המשטרה, לא של העירייה והקהילה".
העובדה שסוחרי נשק "לוקחים את הנשקים שלהם לסיבוב" עבור הרוכשים האפשריים אינה חדשה. תושבי נבטים (אם כי לא רק) סובלים מהתופעה, כשיש אזורים קבועים שאליהם יוצאים הסוחרים והקונים למטווחים - הרי צריך לנסות את הסחורה לפני הקנייה. "יש ירי לילה קבוע", סיפרה תושבת נבטים, "ועד שהמשטרה מגיעה לעומק השטח העבריינים כבר נעלמים. בשנה האחרונה חלה עלייה בעוצמה ובתדירות הירי, כולל אירועי ירי באור יום. למרות מאמצי המשטרה וגיוס מתנדבים לשמירה על הבית אנחנו מרגישים שחזרנו אחורה. כל המאמצים הם רק טיפה בים".
תושב אחד מהיישובים הבדואיים סיפר כי "זה מערב פרוע. זה לא כמו פעם. היום אתה חושש לכל צעד של הילדים שלך. אתה לא יודע מאיפה זה יבוא אליך. אנחנו חושבים פעמיים לפני שיוצאים, כי חוששים. בעבר הרשינו שהילדים יילכו מבית הספר לבית, והיום דואגים להסיע אותם הלוך ושוב כי אתה לא יודע מה יקרה. הצעירים עושים מה שהם רוצים ואף אחד לא בא איתם חשבון, והם יודעים את זה ולא דופקים חשבון. יש תחושה מאוד קשה".
לדברי אלקירנאווי, באזור עובדים בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה, אבל "כמויות הנשק מצדיקות הקמת מפקדה ברהט למשך זמן ארוך, לא רק לשבועיים או לחודש. בינתיים אנחנו רוכשים רחפנים דרך פילנתרופיה. אני חייב לציין שכמות הירי ירדה מתחילת השנה ביותר מ-40% בעיר. כשכוחות המשטרה עוזבים את העיר - הירי חוזר".
תושבי רהט בעצמם כבר מיואשים מהמצב. רק בשבוע שעבר ילדי גן ויסודי נאלצו ללכת למוסדות החינוך, כשברקע נשמעו קולות ירי. וכשזה המצב, פלא שרבים מרגישים שאין אפילו מה להתקשר למשטרה?
אמצעי הלחימה שאותרו ברהטאמצעי הלחימה שאותרו ברהט
נשק שנתפס ברהט. "היום אתה חושש לכל צעד של הילדים שלך"
(צילום: דוברות המשטרה)
בפועל, כשתושבי היישובים היהודיים מתלוננים, תשומת הלב - גם התקשורתית - גדולה יותר. ראש מועצת בני שמעון ניר זמיר אמר: "אנו רואים בחומרה רבה את אירועי הירי והפגיעה בביטחון האישי של תושבינו, ביתר שאת בעת האחרונה. המציאות שבה תושבים בנגב - יהודים ובדואים כאחד - סובלים מטרור של ירי, אלימות וחוסר משילות היא בלתי נסבלת ודורשת טיפול שורש מיידי".
לדבריו, הרשויות פועלות ללא הפסקה כדי להבטיח את ביטחון התושבים. "יחד עם זאת, הרשויות המקומיות אינן יכולות להחליף את זרועות האכיפה והשיפוט של מדינת ישראל. אנו קוראים לגורמים האמונים במדינה - בממשלה, במשרד לביטחון לאומי, במשטרה ובמערכת המשפט - להעלות את רף הטיפול בשטח בתופעת הירי וחוסר המשילות בנגב. הביטחון האישי של תושבינו אינו פריבילגיה, והוא חובתה הבסיסית של המדינה לכל אזרחיה", הבהיר.
ראש מועצת עומר ארז בדש טען: "אירוע הירי האחרון בנגב הוא אינו מקרה מבודד, הוא הוכחה נוספת בשטח לאזהרתו של ראש השב"כ בקבינט. תהליכי ההקצנה והפלסטיניזציה של הנגב אינם עוד בעיה פלילית מקומית, אלא איום אסטרטגי ולאומי. התרחבות הנישואים לאורך השנים עם נשים מרצועת עזה ומיהודה ושומרון הכניסה לתוך הפזורה השפעות ואידיאולוגיות קיצוניות. את התוצאות רואים בשטח כבר שנים, מאירועי 'שומר החומות' ועד להתארגנויות החמושות כיום".
"גם אם מדובר במיעוט מתוך האוכלוסייה, כשאותו מיעוט מונע מאג'נדה רדיקלית ומחזיק במאות אלפי כלי נשק", המשיך, "הוא זה שמכתיב את המציאות והמאזן הביטחוני בשטח. אירועי 7 באוקטובר הוכיחו לכולנו מה המחיר של עצימת עיניים. הגיע הזמן שממשלת ישראל וראש הממשלה יעברו מדיבורים למעשים: אכיפה נחושה, גדיעת הברחות הנשק וטיפול שורש בהקצנה הלאומנית בטרם יתרחש האסון הבא".
המשטרה מסרה בתגובה: "השיחות שהתקבלו במוקד 100 של המשטרה נענו וטופלו באופן מיידי, וכוחות המשטרה פעלו בשטח להפסקת הירי. משטרת ישראל ממשיכה בפעילות מבצעית נחושה ומתמשכת באזור, שבמסגרתה בוצעו מעצרים ונתפסו אמצעי לחימה. פעילות זו הובילה לירידה בהיקף אירועי הירי באזור והיא תימשך במטרה לחזק את ביטחון התושבים ולשמור על שלום הציבור".