האמון ברוב מוסדות המדינה ממשיך להיות נמוך: מדד הדמוקרטיה לשנת 2025 של המכון הישראלי לדמוקרטיה הוגש לנשיא המדינה יצחק הרצוג על ידי ראשי המכון יוחנן פלסנר. במדד השנה נצפו תופעות דומות של מועקה כללית, האמון במוסדות השלטון למיניהם נותר נמוך וההערכות בעניין הסולידריות בחברה הישראלית נותרו בינוניות-נמוכות.
עם זאת, יש גם נקודות אור: הערכת מצבה הכללי של המדינה השתפרה, כמו גם השיעורים הגבוהים של מי שמעדיפים להמשיך לחיות בישראל ולא להגר למדינות אחרות, ורמות גבוהות של תחושת שייכות למדינה. גם במדדים הבינלאומיים כמעט לא חלה תזוזה, חרף ההחמרה במצבה של ישראל בזירה הבינלאומית.
עיקרי הממצאים
בשני המדגמים (יהודים וערבים) מדרג האמון ב-2025 דומה למדרג ב-2024. ברוב המקרים, שיעור נותני האמון השנה נמוך מהממוצע הרב-שנתי. בקרב היהודים (בכל המחנות הפוליטיים), צה"ל ניצב בראש. אצל הערבים, בית המשפט העליון בראש.
האמון בצה"ל נותר הגבוה ביותר מבין מוסדות המדינה בקרב היהודים ועומד על 81% (זהה גם לשנה שעברה). האמון בנשיא המדינה עומד על 41% לעומת 44% בשנת 2024 (ירידה של כ-7%). האמון בבית המשפט העליון עלה מ-39% בשנת 2024 ל-41%, והאמון במשטרה ירד מ-42% בשנת 2024 ל-39% בשנת 2025.
האמון בתקשורת נותר אותו דבר ונמוך מאוד: 26%. האמון בממשלה עלה מ-22.5% ל-25% ונותר עדיין בשפל. האמון בכנסת עלה מ-14% בשנת 2024 ל-18% ב-2025. האמון במפלגות עלה במעט מאוד מ-9.5% ל-10%.
האמון של היהודים ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה עומד על 37%, והאמון בשב"כ 63%. האמון ברשות המקומית עומד על 57%. האמון של הערבים בשב"כ עומד על 26% בלבד וביועמ"שית על 34% בלבד.
מצבה הכללי של ישראל
בנובמבר 2025 הישראלים נחלקים כמעט שווה בשווה בין אלו שמעריכים את מצבה של ישראל כטוב, ככה-ככה ורע. מדובר בשיפור משמעותי בהשוואה ל-2024 ולמאי 2025, אז כחצי מהישראלים הגדירו את מצבה של ישראל כרע או רע מאוד.
היהודים מעריכים את המצב כחיובי יותר מהערבים. שיעור היהודים שמעריכים את המצב כרע בנובמבר 2025 עמד על 30.5%. מנגד, יותר ממחצית מהערבים עדיין מגדירים את מצבה של ישראל כרע (52%), אם כי מדובר בשיפור משמעותי לעומת מאי 2025, אז עמד שיעור זה על כמעט שני שלישים (64.5%).
חלוקה לפי מחנות פוליטיים (מדגם היהודים) מעלה כי בשמאל 65.5% מעריכים את המצב כרע, לעומת 46.5% במרכז ו-16% בלבד בימין.
ציון לדמוקרטיה הישראלית
כרבע בלבד מהיהודים נותנים כיום (מאי 24%, נובמבר 27%) ציון טוב או מצוין לדמוקרטיה הישראלית - המשך של הירידה המתמשכת בשנים האחרונות. בנובמבר השנה, שיעור הערבים שנתנו לה ציונים גבוהים הוא מן הנמוכים ביותר מאז שהנושא התחיל להיבדק - 12%.
רק מיעוט בכל אחד משלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) נותנים ב-2025 ציון טוב או מצוין לדמוקרטיה הישראלית (ממוצע נתוני מאי ונובמבר: שמאל - 9%; מרכז - 14%; ימין - 34%).
האיזון בישראל בין הרכיבים היהודי והדמוקרטי
העמדה השכיחה בקרב המרואיינים היהודים היא שהרכיב היהודי במדינת ישראל חזק מדי (44%). כרבע (24%) סבורים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי; וכחמישית (19%) - שיש איזון בין שני הרכיבים. רוב ברור מהחילונים סבורים שהרכיב היהודי חזק מדי, בעוד רוב ברור מהחרדים סבורים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי.
על מי אפשר לסמוך בעת צרה?
הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים רוב גדול סבורים שאפשר תמיד לסמוך על ישראלים אחרים בעת צרה. עם זאת, רק כשליש מכלל המרואיינים הסכימו עם כך שאזרחי ישראל יכולים תמיד לסמוך על המדינה שתעזור להם בעת צרה. רוב גדול מהיהודים (87%) ויותר ממחצית מהערבים (54%) מרגישים שייכות למדינת ישראל ובעיותיה.
המתח העיקרי בחברה הישראלית
השיעור הגבוה ביותר (כמעט מחצית) בקרב הישראלים מדרגים את המתח בין ימין לשמאל כמתח המרכזי בחברה. בקרב היהודים, מעל מחצית מעריכים את המתח הזה כהחזק ביותר, ובמקום השני נמצאים שני מתחים: המתח בין יהודים לערבים והמתח בין דתיים לחילונים. לעומת זאת, בקרב הערבים, המתח בין יהודים לערבים נתפס כחזק ביותר, והמתח בין המחנות הפוליטיים מדורג במקום השני.
חוששים להביע דעה פוליטית
בשנת 2025, רוב הערבים (70%) ויותר ממחצית מהיהודים (53%) טוענים שהם מעדיפים לשתוק ולא לבטא בקול רם את דעתם הפוליטית בנוכחות זרים - המשך מגמת העלייה בהשוואה ל-2016 ו-2017.
הצורך בחוקה
רוב גדול (71%) מכלל הציבור (יהודים - 69%; ערבים - 78%) סבורים שחשוב שלישראל תהיה חוקה.
מידת ההצלחה של ישראל לדאוג לביטחון אזרחיה ולרווחתם
יותר ממחצית מהיהודים (53%) השיבו בנובמבר 2025 שהמדינה מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה, עלייה ניכרת בהשוואה למדידת מאי. זאת, לעומת כשליש בלבד מהערבים. הערכת הציבור את הצלחת המדינה לדאוג לרווחת אזרחיה נמוכה בהרבה: רק מעט יותר מרבע (יהודים - 28%; ערבים - 27%) סבורים שהיא מצליחה בכך.
הבחירות הבאות
רוב בכלל המדגם (65.5%) סבורים שהבחירות הבאות לכנסת יהיו הוגנות וחופשיות. רובים חשים שאין מפלגה שמייצגת היטב את השקפותיהם (יהודים - 67.5%; ערבים - 76%).
השנה התקבל השיעור הנמוך ביותר בכל המדידות מאז 2003 של מי שענו שיש מפלגה המייצגת בצורה טובה את עמדותיהם: רק 26% מרגישים שיש מפלגה המייצגת אותם באופן מלא, 35% השיבו שיש מפלגה המייצגת אותם באופן חלקי, ו-34% שכלל אין מפלגה המייצגת את עמדותיהם.
שיעור הערבים שחשים כי יש מפלגה המייצגת אותם היטב נמוך בכל המדידות משיעורם אצל היהודים. עם זאת, בשנים האחרונות חלה התקרבות הדרגתית של מדגמי היהודים לאלו של הערבים מבחינת החולשה של הערכת הייצוגיות של המפלגות, בעיקר בגלל ירידת שיעור של אלה המרגישים מיוצגים מפלגתית במדגמי היהודים.
צירוף מפלגות ערביות לממשלה
רוב גדול (77%) בציבור הערבי תומך בצירוף מפלגות ערביות לממשלה, ואילו רוב (71.5%) בציבור היהודי מתנגד לכך. במדגם היהודים הרוב בשמאל תומכים בצירוף מפלגות ערביות (69%), לעומת מיעוט במרכז (26%) ומיעוט זניח בימין (7%).
פילוח של מדגם היהודים לפי מיקום עצמי על הרצף חרדים-חילונים מראה כי החרדים מרגישים הכי מיוצגים על ידי מפלגה כזו או אחרת, ואילו בקרב הדתיים נמצא השיעור הגבוה ביותר של מי שאין שום מפלגה המייצגת אותם טוב להרגשתם. למעט החרדים, בכל הקבוצות השיעורים הגבוהים ביותר ענו שיש מפלגה המייצגת את עמדותיהם באופן חלקי.
הסיכויים להטיית תוצאות הבחירות
נבחנו עוד שתי שאלות: הראשונה הייתה "מה הסיכויים שגורמים פוליטיים בישראל ינסו בדרכים לא כשרות להטות את תוצאות הבחירות הבאות?"; והשנייה הייתה "מה הסיכויים שגורמים פוליטיים חיצוניים (למשל מדינות זרות) ינסו בדרכים שונות להטות את תוצאות הבחירות הבאות בישראל?". המדד מצא שככלל, הערבים חשדנים מעט פחות מהיהודים לגבי הסיכויים להתערבות פנימית או חיצונית בתוצאות הבחירות על מנת להטות אותן, אם כי בשני המקרים מדובר בכמעט מחצית ויותר המעריכים שהסיכויים לכך די או מאוד גבוהים.
כשמדובר בגורמי פנים שעלולים להתערב בתהליך, בשמאל חשדנים יותר מבימין ובמרכז. לעומת זאת, כשמדובר בגורמי חוץ - בימין שיעור הסבורים שיש לכך סיכויים גבוהים הוא הגבוה ביותר, במרכז הנמוך ביותר, והשמאל בתווך. כמו כן, אפשר לראות שהחשש מהתערבות בתוצאות של גורמי פנים גבוה בכל המחנות מהחשש להתערבות של גורמים חיצוניים.
מה משפיע עבור איזו מפלגה להצביע?
נשאלה השאלה: "איזה מבין הגורמים הבאים ישפיע ביותר על החלטתך עבור איזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות?". אצל היהודים, שלושה גורמים עומדים בראש הרשימה: עמדות בנושאי חוץ וביטחון, עמדות בנושא דת ומדינה ועמדות בנושאי כלכלה ויוקר המחיה (20%, 19%, 19% בהתאמה). מעט מתחת מופיע הגורם הפרסונלי – מי שעומד בראש המפלגה. אצל המרואיינים הערבים בולט נושא אחד, והוא עמדות המפלגה בנושאי כלכלה ויוקר המחיה.
השיעור הגבוה ביותר בקרב מי שזיהו עצמם עם השמאל דיווחו כי עמדות המפלגה בנושאי דת ומדינה הן המכריעות מבחינתם. מי שזיהו עצמם עם המרכז דיווחו שעמדות המפלגה בנושאי כלכלה ויוקר המחיה הן החשובות להם ביותר בבואם להכריע לאיזו מפלגה להצביע, ואילו מי שמיקמו עצמם בימין - עמדות המפלגה בנושאי חוץ וביטחון הן לדעתם החשובות בעת ההחלטה באיזו מפלגה לבחור.
השיעור הגבוה ביותר של מרואיינים ערבים, כמחצית, השיבו כי נושא יוקר המחיה הוא החשוב ביותר עבורם בבואם להחליט למי להצביע. בקרב היהודים נמצאו חמישה נושאים/אירועים עם שיעורים כמעט זהים של המצביעים עליהם כגורמים הדומיננטיים בקביעת המפלגה שיצביעו לה: החזרת החטופים, אירועי 7 באוקטובר, חוק גיוס החרדים, יוקר המחיה והמהפכה המשפטית.
רוב ברור של כשלושה רבעים מהציבור מייחסים חשיבות רבה למאבק בפשיעה הפלילית בנוגע לקביעת ההעדפות האלקטורליות שלהם.
לא חשוב למי מצביעים, זה לא משנה את המצב
40% מהנשאלים הסכימו עם האמירה ש"לא חשוב למי מצביעים, זה לא משנה את המצב", ו-56% לא הסכימו איתה. בקרב היהודים, שיעור הלא מסכימים היה גבוה בהרבה משיעור המסכימים, אבל בקרב הערבים שתי הדעות היו כמעט שקולות.
פילוח לפי מחנות פוליטיים העלה כי שיעור המסכימים ש"לא משנה למי מצביעים המצב אינו משתנה" הוא הנמוך ביותר בקרב מי שהגדירו עצמם שמאל (15%), והגבוה ביותר בימין (43%), ומי שמיקמו עצמם במרכז נמצאים בתווך (36%). תוצאות הפילוח לפי גיל מראות כי שיעורי ההסכמה עם האמירה המובאת בשאלה, הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים, של שתי קבוצות הגיל הצעירות יותר - גבוהים יותר מבקרב הקבוצה המבוגרת.
רוב הערבים מעוניינים בחיים יחד עם יהודים, בעוד שיעור גבוה מהיהודים אינו מעוניין בכך.
התערבות המדינה בקביעת התכנים בכלי תקשורת ציבוריים
בכלל המדגם, רוב המשיבים (61.5%) סבורים שלמדינה אין זכות להתערב בתכני כלי התקשורת הציבוריים, על אף התמיכה הכספית המוענקת להם (יהודים - 59.5%; ערבים - 71%).
העתיד של ישראל
בשתי המדידות ב-2025, רוב היהודים הביעו אופטימיות לגבי עתידה של ישראל, לעומת מיעוט גדול בלבד בקרב הערבים, שאף ירד בין מאי לנובמבר. בנובמבר 2025 רוב היהודים וכמחצית מהערבים הסכימו שישראל היא מקום שטוב לחיות בו. מדובר בעלייה בקרב היהודים וירידה בקרב הערבים לעומת מאי 2025.
להישאר או להגר?
השנה, רוב היהודים ורוב הערבים (יותר מ-70% בשני המדגמים) ענו שהם מעדיפים להישאר בישראל גם אם תינתן להם האפשרות לעבור לחיות במדינה מערבית בתנאים מיטיבים.
את עבודת השדה של הסקר ביצעו השנה מכון מדגם (ראיונות בעברית, באינטרנט ובטלפון) ומכון אפקאר (ראיונות בערבית בטלפון). איסוף הנתונים נערך בין 4 ל-28 במאי, ובנובמבר 2025 בוצע תיקוף של חלק מהממצאים.
