ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים היום (ראשון) סבב פגישות צפוף עם שרים וחברי כנסת בליכוד, בצל התסיסה הגוברת בסיעה סביב שיטת בחירת הרשימה לכנסת הבאה. חברי כנסת ושרים נכנסים ויוצאים בזה אחר זה מלשכתו, בניסיון לרכך התנגדויות למתווה שמקדם נתניהו - ובעיקר למנוע התפוררות פנימית של הסיעה בימים שנותרו עד פיזור הכנסת. בינתיים שוב נדחה הדיון המכריע על האופן שבו תיבחר רשימת המפלגה לכנסת הבאה.
הדיון היה אמור להתקיים בשעה 20:00, אך פחות מחצי שעה לפני זה נמסר כי "בשל אילוצי יו"ר התנועה ורה"מ בנימין נתניהו, ישיבת ההמשך של ועדת החוקה נדחתה למחר בשעה 12:00, הישיבה תתקיים במשרד רה"מ".
לפי הצעת ראש הממשלה, כפי שהועברה אחר הצהריים לוועדת החוקה של הליכוד בראשות השר חיים כץ, הרשימה לכנסת הבאה תיבחר במסלול משולש: שליש מהנציגים ייבחרו בפריימריז בשיטה הנהוגה כיום בליכוד, שליש נוסף ייבחר על ידי ועדה מסדרת, ושליש ייקבע על ידי ראש הממשלה. במכתב שהועבר לוועדה נכתב כי "צו השעה - ניצחון בבחירות", וכי יש לגבש מסלול שייתן ביטוי למתפקדים, אך גם יאפשר הקמת ועדה מסדרת ומתן אפשרות לראש הממשלה "לצרף לרשימה כוחות איכותיים להגדלת הסיכוי לנצח ובגדול".
המסמך מבקש לשמור גם על ייצוג המחוזות, כך שנציגי המחוזות ייבחרו בפריימריז של המתפקדים במחוז. עם זאת, מיקומם ברשימה ייקבע לפי שני פרמטרים מדידים: מספר המתפקדים ומספר המצביעים. לפי ההצעה, "שיטת השילוש" נועדה להבטיח "רשימה מיטבית", לתקן את "פגעי הפריימריז מן העבר", להזרים "דם חדש ואיכותי" ולתת ביטוי גם למתפקדים בבחירת נציגי המחוז ושליש מהרשימה.
עוד נכתב בהצעת נתניהו כי יש להגדיל את הייצוג הנשי ברשימה, וכי על ועדת החוקה הבאה לגבש שיטת פריימריז שתנטרל "השתלטות עוינת, גם שולית", כולל מנגנון קבוע לתיקון "סטיות ועיוותים". בליכוד מעריכים כי נתניהו יקבל בסופו של דבר שבעה שריונים - שניים בכל עשירייה ועוד אחד במקום ה-31.
גוטליב על הפריימריז: "יש לנו ראש ממשלה שמבין את החשיבות"
ועדת החוקה של המפלגה הייתה אמורה להצביע היום על שתי הצעות - שבשתיהן תומך נתניהו. לפי האחת, יתקיימו פריימריז והוא יקבל שריונים. לפי השנייה, הוא יקבל גם כן שריונים, השרים והח"כים ייבחרו בוועדה מסדרת, ואילו נציגי המחוזות (ומשבצות הבטחת הייצוג) ייבחרו בפריימריז, שבו יוכלו לרוץ גם חברי כנסת מכהנים.
מאחורי המהלך - ובצל הדחיות החוזרות - עומד החשש של נתניהו מפני מרד פנימי בסיעה עוד לפני פיזור הכנסת. בסביבתו מבינים כי ח"כים שמרגישים שמקומם בכנסת הבאה בסכנה עלולים לנקוט צעדים נגד הקואליציה - להשתתף ביוזמות אי-אמון, להצביע נגד עמדת הקואליציה או להקשות על ניהול השבוע האחרון של הכנסת. לכן, לצד הדיון בשיטת הבחירה עצמה, מטרת סבב הפגישות היא להרגיע את חברי הסיעה ולשדר להם כי לא כולם צפויים לשלם את המחיר.
אחד המתנגדים החריפים למתווה, ח"כ אלי רביבו, נפגש היום עם נתניהו. בהמשך צפוי להגיע גם השר חיים כץ, יו"ר ועדת החוקה של הליכוד ואחד האנשים החזקים במנגנון המפלגתי. כץ מחזיק כוח משמעותי בליכוד, וההכרעה בוועדת החוקה צפויה להיות שלב מרכזי בדרך לאישור המתווה.
שבועות של מתיחות פנימית בליכוד
המתווה שמקדם נתניהו מגיע אחרי שבועות של מתיחות פנימית בליכוד סביב האפשרות לצמצם את הפריימריז או לשנות את כללי המשחק. במפלגה נשמעו טענות קשות מצד ח"כים ופעילים כי המהלך פוגע ב-DNA הדמוקרטי של הליכוד ומעביר כוח מהמתפקדים לידי ראש הממשלה ומנגנוני המפלגה. מנגד, תומכי המהלך טוענים כי נתניהו חייב לקבל יכולת לעצב את הרשימה, במיוחד נוכח הסקרים והחשש שהרכב הסיעה הנוכחי יפגע בסיכויי הליכוד בבחירות.
ראש העיר דימונה בריאיון לאולפן ynet
נתניהו רואה בהרכב הרשימה סוגיה קריטית לקמפיין הבחירות הקרוב. בשיחות סגורות אמר ראש הממשלה כי הרכב הרשימה הנוכחית עלול לפגוע בליכוד בבחירות, ועל פי גורמים במפלגה הוא מבקש לצמצם את הנזק האלקטורלי שהוא מזהה בחלק מהדמויות הבולטות בסיעה.
הקרב על שיטת הבחירה מתנהל כבר כמה ימים סביב כמה חלופות: פריימריז מלאים עם שריונים נרחבים לנתניהו, או מתווה מצומצם יותר שבו ועדה מסדרת תקבע את מיקום השרים והח"כים הבולטים, בעוד המחוזות ומשבצות הבטחת הייצוג ייבחרו בפריימריז. בכל אחת מהאפשרויות מבקש נתניהו לשמור לעצמו כוח משמעותי בעיצוב הרשימה.
בליכוד ניצבים כיום עשרות שרים וחברי כנסת מכהנים, בין היתר בעקבות החוק הנורבגי, והחשש בקרב רבים מהם הוא שמספר המקומות הריאליים יהיה קטן בהרבה ממספר המתמודדים. המשמעות היא שחלק ניכר מהסיעה הנוכחית עלול למצוא את עצמו מחוץ לכנסת הבאה - עובדה שמגבירה את הלחץ, את החשדנות ואת ההתנגדות לכל שינוי בכללי המשחק.
חיים כץ ודוד ביטן. התנגדו בתחילה לחלק מכוונות נתניהו, אבל בהסדר החדש הם כנראה יתמכו
(צילום: אלכס קולומויסקי, שאול גולן)
במקביל, בתוך הליכוד נשמעת ביקורת חריפה על עצם האפשרות לצמצם את הפריימריז. ח"כ טלי גוטליב, שהובילה קו תקיף נגד ועדה מסדרת, טענה כי ביטול או צמצום משמעותי של הפריימריז פוגע במתפקדי הליכוד ובאופי הדמוקרטי של המפלגה. מנגד, ראשי רשויות וגורמים המקורבים לנתניהו טוענים כי במערכת הבחירות הקרובה יש לאפשר לראש הממשלה מרחב פעולה רחב יותר, כדי לבנות רשימה שתשפר את סיכויי הליכוד.
המתיחות הפנימית בליכוד מתרחשת גם על רקע סימנים נוספים של אי-שקט בסיעה. אחרי הודעת יולי אדלשטיין על פרישתו מהליכוד, גם ח"כ דן אילוז, שנחשב לאחד הקולות הבולטים נגד "הדיל החרדי", צפוי לפרוש מהמפלגה. אילוז אף דרש לאחרונה לחדש את ישיבות הסיעה, וטען כי לא ניתן לצפות מחברי כנסת להצביע באופן אוטומטי בלי דיון פנימי בנושאים עקרוניים.
מאחורי המחלוקת על הפריימריז עומד גם מאבק כוח בין מוקדי הכוח הוותיקים בליכוד. חיים כץ ודוד ביטן, שנחשבים לשניים מהשחקנים החזקים במפלגה, התנגדו בתחילה לחלק מכוונות נתניהו, בין היתר בשל החשש מפגיעה בכוחם ובמקורביהם. המתווים השונים שנידונו בימים האחרונים כללו גם פתרונות שנועדו להרגיע את מוקדי ההתנגדות הללו, ובהם אפשרות להתמודד במחוזות גם לחברי כנסת מכהנים שנבחרו בעבר במסלול הזה.
