השנה הנוכחית, 2025, מסתמנת כשנה הקשה ביותר בכבישי ישראל זה כשני עשורים: כך עולה מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב״ד), שפורסמו היום באתר הממשלתי שלה. הדוח שפורסם מסכם את שנת 2024 ואת שנת 2025 עד היום, כאשר נכון לבוקר הזה (רביעי), 393 בני אדם נהרגו מתחילת השנה בתאונות דרכים ברחבי הארץ.
נתון ההרוגים המדאיג מציג עלייה חדה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וההערכות הן כי אם המגמה הנוכחית תימשך, השנה תסתיים עם מספר הרוגים גבוה אף יותר מזה שנרשם ב-2024, אז נהרגו 439 בני אדם - כך ש-2025 תהיה השנה הקטלנית ביותר בדרכים מאז 2005 - שבמהלכה נהרגו 465 בני אדם. בשבוע הבא ייערך כנס חירום של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בו תוצג התוכנית הלאומית למיגור התופעה - שהממשלה עוד לא תקצבה.
בשנת 2024 התרחשו 405 תאונות קטלניות שבהן נהרגו 439 בני אדם, לצד 2,382 תאונות קשות ויותר מ-51 אלף תאונות קלות. בין החודשים ינואר לספטמבר השנה כבר נרשמו 333 תאונות קטלניות שבהן נהרגו 352 בני אדם, ונתוני החודשים האחרונים מצביעים על עלייה נוספת שהביאה את מספר ההרוגים הכולל ל-393 כאמור. ברלב״ד מזהירים כי "מדובר בהמשך מגמה מתמשכת של החמרה, המאפיינת את השנים האחרונות", וכי "שיעורי ההיפגעות צפויים להפוך את 2025 לשנה הקטלנית ביותר מאז תחילת שנות האלפיים".
מרבית ההרוגים בתאונות הדרכים הם הולכי רגל, רוכבי אופנועים ונוסעי רכב פרטי. נהגים צעירים עד גיל 24 ואזרחים ותיקים בני 75 ומעלה נותרו קבוצות סיכון מרכזיות. בקרב הנהגים הצעירים, מחקרים מצביעים על חוסר ניסיון, ביטחון יתר והשפעות חברתיות כגורמי סיכון עיקריים, ואילו בקרב הנהגים המבוגרים מדובר בירידה ביכולות הפיזיות ובקשיי ראייה וקשב.
כמו כן, נהגים חדשים בשנתיים הראשונות לאחר תקופת הליווי מעורבים בתאונות בשיעור גבוה במיוחד, והנתונים מתייצבים רק לאחר כעשור של ותק בנהיגה. בנוסף, נהגים מהחברה הערבית מעורבים בתאונות חמורות בשיעור גבוה פי 1.6 לעומת נהגים מהחברה היהודית.
בקרב רוכבי האופנועים נרשמת עלייה מתמשכת במספר ההרוגים בעשור האחרון. בשנת 2024 לבדה נהרגו 98 רוכבים: כ-23% מכלל ההרוגים באותה שנה, כש-35% מהם נהגו ללא רישיון או ללא רישיון מתאים. מתחילת 2025 נהרגו כבר 79 רוכבי אופנועים, ו-425 נוספים נפצעו קשה. רוכבים צעירים נפגעים באופן חמור יותר ממבוגרים, הן במספרים מוחלטים והן ביחס לנסועה (קילומטרז'). רכב כבד מעורב בכמעט רבע מהתאונות הקטלניות: ב-2024 נהרגו 98 בני אדם בתאונות מסוג זה, ושיעור ההרוגים במעורבות משאית כבדה היה גבוה פי 3.6 לעומת תאונות במעורבות רכב פרטי.
סיכון גבוה
הנתונים מצביעים גם על עלייה מתמשכת בהיפגעות ילדים: בשנת 2024 נהרגו 44 ילדים עד גיל 14 ו-251 נפצעו קשה, רובם כהולכי רגל בשעות הצהריים ואחה״צ. בין ינואר לספטמבר 2025 נהרגו 26 ילדים נוספים ו-158 נפצעו קשה. בעשור האחרון חלה עלייה ניכרת בפגיעות חמורות של ילדים בני 5–9 כתוצאה מרכיבה על קורקינטים ואופניים חשמליים, וזאת על אף שהחוק אוסר רכיבה על כלים חשמליים מתחת לגיל 16. בשנת 2024 לבדה נהרגו ונפצעו קשה 128 ילדים מתחת לגיל 15 שרכבו על כלים כאלה, לעומת 18 בלבד בשנת 2015.
גם האזרחים הוותיקים מצויים בסיכון גבוה. בשנת 2024 נהרגו בכבישים 95 בני אדם בני 65 ומעלה, ו-550 נפצעו קשה. מרביתם נפגעו בעת חציית כביש, לעיתים קרובות במעבר חצייה, והם נוטים להיפגע יותר מהולכי רגל צעירים בשל השפעות ההזדקנות על מערכות הראייה, הקשב והתגובה. שיעור האזרחים הוותיקים בקרב הנפגעים הולך וגדל עם השנים, הן במספרים מוחלטים והן ביחס לשיעורם באוכלוסייה.
4 צפייה בגלריה
מחיר תאונות הדרכים למשק בשנה שעברה - 19,600,000,000 שקל. תאונה בחריש, אוגוסט
(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)
הנתונים חושפים גם את עומק הפערים החברתיים והדמוגרפיים: החברה הערבית ממשיכה להיפגע בשיעור גבוה במיוחד, כאשר בשנת 2024 נהרגו 159 בני אדם ו־768 נפצעו קשה, וב-2025 (ינואר–ספטמבר) נהרגו כבר 112 ו-400 נפצעו קשה. הסיכוי של אדם מהחברה הערבית להיהרג בתאונת דרכים גבוה פי 2.1 מאדם מהחברה היהודית, והפער נותר יציב לאורך יותר מעשור.
בדוח הרלב״ד עולה כי עלות תאונות הדרכים למשק הישראלי הגיעה בשנת 2024 ל-19.6 מיליארד שקלים – סכום הכולל פגיעות גוף, נזקי רכוש ועלויות נלוות, מתוכן 16.7 מיליארד שקלים בתחום הבריאות בלבד. בממוצע, העלות למשק על כל הרוג בכבישים נאמדת בכ-10 מיליון שקלים. אחד מכל 133 ישראלים נפצע או נהרג בתאונות דרכים בשנת 2024, נתון חמור במיוחד ביחס לגודל האוכלוסייה.
תוכנית יש, תקציב עדיין אין
בשבוע הבא צפוי להיערך הכנס השנתי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שבו תוצג התוכנית הלאומית למיגור הקטל בכבישים. הכנס ייערך בהשתתפות שרת התחבורה מירי רגב ומנכ״ל המשרד משה בן זקן, אולם בשלב זה התוכנית טרם קיבלה תקציב, ולא נקבעה ישיבת ממשלה לאישורה. מטרת התוכנית היא להפחית ב-25% את מספר ההרוגים בתאונות בתוך חמש שנים, ולהחזיר את ישראל לרמות הבטיחות של המדינות המובילות בעולם.
התקציב השנתי של התוכנית עומד על 350 מיליון שקלים, שיחולקו בין תחומי פעולה מרכזיים: 120 מיליון שקלים לשדרוג הבטיחות העירונית במסגרת פרויקט "ערים בטוחות", 100 מיליון לשיפורי תשתיות בדרכים בין-עירוניות מסוכנות, 75 מיליון לחיזוק מערך המחקר והמידע של הרלב"ד, 35 מיליון להרחבת האכיפה הדיגיטלית, ו-20 מיליון נוספים שיוקצו להכשרת נהגים ולעידוד חדשנות טכנולוגית בתחום הבטיחות.
4 צפייה בגלריה
עדיין לא נקבעה ישיבת ממשלה לאישור התוכנית. מנכ"ל משרד התחבורה בן זקן והשרה רגב
(צילום: דנה קופל, אלכס קולומויסקי)
במסגרת התוכנית, אם תתוקצב, יינקטו שורה של צעדים מעשיים, בהם הצבת 400 מצלמות אכיפה חדשות, הקמת מאגר ממוחשב של פסולי נהיגה, הסדרת אמינותם של אמצעי האכיפה האלקטרוניים ויישום פרויקטים לשיפור בטיחות בסביבת מוסדות חינוך ובצמתים מועדים לתאונות. בנוסף, משרד החינוך יטמיע תכני חינוך תעבורתי בכל בתי הספר, ויינתן דגש על קמפיינים ייעודיים לנהגים צעירים, רוכבי דו-גלגלי והחברה הערבית.
הרלב"ד תקבל סמכויות חדשות לקביעת תוכניות עבודה שנתיות, לבקרה ופיקוח, ולחקירות עומק עצמאיות של תאונות קשות. ואולם, בלי תקציב, כל זה לא יוכל להתקדם. ברלב"ד מזהירים כי ללא החלטה ממשלתית ברורה והקצאת משאבים מתאימה, מגמת ההחמרה תימשך וישראל עלולה לסיים את 2025 כשנה הקטלנית ביותר בכבישים זה כ-20 שנה.
