"מה קורה במדינת ישראל קבוע? אנחנו מכילים, מכילים, מכילים, קונים שקט, ובסוף זה מתפוצץ לנו בפנים. היינו צריכים לתקוף בדאחייה כבר לפני שבועיים, לפעול באופן חסר פרופורציה". כך אמר היום (שלישי) חבר הכנסת מהליכוד משה סעדה, בריאיון לאולפן ynet. הוא נמנע מלבקר את ראש הממשלה בנימין נתניהו על ביטול התקיפה בביירות אתמול לבקשת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ואמר כי "הוא היה צריך לרתום אותו ולהסביר לו את הנחיצות בתקיפה".
צפו בריאיון עם חבר הכנסת משה סעדה
(צילום: ירון ברנר)
סעדה הוסיף כי "פני הנשיא טראמפ להסכם, להוציא את האורניום מאיראן, שזה אירוע משמעותי לישראל. עם כל הכבוד לרחפנים, 450 קילו אורניום זה איום קיומי על גדרה-חדרה". אחר כך, הוא סייג ואמר כי "הרחפנים הם איום נוראי. אם ידענו שהולכים לתקוף את הגרעין היה צריך להמתין, אך ברגע שהבנו שהולכים להפסקת אש, התגובה שלנו חייבת להיות חסרת פרופורציות, אין יותר משוואה".
מה דעתך על ההתחייבות של ישראל לא לתקוף בדאחייה?
"אני חושב שמדינת ישראל למדה מ-7 באוקטובר שלא עוד הכלה. במקום הכלה - הכרעה, השמדה וניצחון. אני חושב שכדי לחיות במקום הזה, המורכב הזה, מדינת ישראל צריכה לייצר הרתעה, ההרתעה זה אומר שהמשוואה היא תגובה בה חסרת פרופורציות".
למרות שזה בסתירה להחלטת ראש הממשלה נתניהו?
"אנחנו הרי נהגנו בתרבות של הכלה וקניית שקט ואת המחיר כולנו מכירים. והמשוואה הזאת שהיא סוג של פינג פונג כזה אסור לקיים אם אתה רוצה לשרוד במזרח התיכון. אני חושב שאסור להכיל וצריך להכריע, להשמיד ולנצח, הראיה היא שחיזבאללה התחיל לזעוק כשאיימנו לפגוע".
הלילה מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמש"ית. החרדים, ש"ס ויהדות התורה תמכו בהצבעה למרות המשבר בקואליציה.
"זה סתם, עזבו. פייק משבר ואני באופן שיטתי אומר לכם, חבר'ה, זה פייק משבר, אוטוטו הממשלה תיפול ואחר כך סוכות ואחר כך שבועות".
אתם משמנים אותם בהטבות כדי שיצביעו אתכם?
"הפוך הפוך, מזכיר לך, אין חוק גיוס, אז לא משמנים אותם בהטבות, כי אין חוק גיוס, בניגוד למה שאמרת. חוק המעונות עבר בקריאה טרומית וכולם יודעים שהוא לא יעבור בכלל בכנסת הזאת".
אתמול בג"ץ קבע כי על שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, מה אתה חושב על ההחלטה?
"באירוע הזה אני מצפה מבית המשפט להיות מבוגר אחראי. יכול להיות שהכנסת מתפזרת בשבוע הבא. אחרי שהכנסת מתפזרת, אי אפשר יותר למנות שופטים, כי מי שיבחר, מי שימנה שופטים, זה לא בית המשפט העליון. הממשלה תבחר את האנשים שראויים למנות שופטים. לכן בזמן הזה יש לנו זמן להסכמות, ואם בית המשפט העליון היה מבוגר אחראי, הוא היה אומר לשר המשפטים יריב לוין ולשופט עמית, כנסו לחדר, עד שייצא עשן לבן ותגיעו להסכמות. הרי בסוף יש ארבעה שופטים לעליון.
אבל הייתה ללוין קדנציה שלמה למנות את השופטים.
"אז תני לי לקרוא לילד בשמו. מי שאשם בכך, ואני אומר את זה בוודאות, והוא יודע את זה, זה איש אחד, שפועל לצערי, ממניעים לא כשרים וקוראים לו השופט יצחק עמית. השופט עמית יכול היה להגיע לפשרות, הוא דחה כל שיח. העובדות הן שפנו לשופט עמית מתווכים. אפשר היה להגיע להסכמות. שר המשפטים אמר לו, תבחר איזה שניים שאתה רוצה, כל שניים מקובלים עליי ואני מבקש אחד משניים שאני רוצה. בקשי או ביטון, ולצערי השופט עמית אמר לא ולא".
