בסאם חוסיין, פרופסור להנדסה באוניברסיטה למדעים וטכנולוגיה (NTNU) בעיר טרונדהיים שבנורבגיה, כינה את טבח 7 באוקטובר "הדבר הכי יפה שקרה במאה הזו". דבריו של חוסיין, ממוצא פלסטיני שמשפחתו מתגוררת בעזה, תועדו באירוע שנערך באוניברסיטה הגדולה ביותר במדינה ופורסמו ביוטיוב.
ממלא מקום שגריר ישראל בנורבגיה, איתן הלון, הגיב לסרטון המקומם וכתב ברשת החברתית X כי מדובר ב"האדרה מזעזעת של טרור מצידו של הפרופסור. תומך חמאס זה לא יכול להמשיך ללמד סטודנטים בנורבגיה".
פרופסור חוסיין הוביל בעבר מחאות פרו-פלסטיניות בקמפוס ואף הקים מחנה אוהלים מחוץ לאוניברסיטה שבה הוא מרצה, בדרישה לניתוק הקשרים האקדמיים והתעשייתיים עם ישראל. "זה מביך שאוניברסיטת NTNU היא האוניברסיטה היחידה שטרם דנה במצב בעזה", הוא אמר אז. לדבריו, בני משפחתו שוהים במחנה פליטים בצפון הרצועה, והוא חי בתחושת חרדה מתמדת לגורלם.
שגרירות ישראל בנורבגיה פועלת ללא שגריר רשמי מאז חודש מאי 2024, כאשר אבי ניר הוחזר לישראל להתייעצות בעקבות ההכרה הרשמית של נורבגיה במדינה פלסטינית. לפני כחצי שנה פורסם ב-ynet כי שר החוץ גדעון סער שוקל לסגור את השגרירות באוסלו, לאחר ניצחון השמאל בבחירות במדינה. נורבגיה היא אחת המדינות העוינות לישראל מאז 7 באוקטובר, והיא "מתחרה" רק באירלנד ובספרד. הממשלה הנורבגית היא מהקיצוניות ביותר איתן נאלצה ישראל להתמודד עד כה. אחת הדוגמאות הבולטות היא פניית נורבגיה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, בעניין החלטת הממשלה להפסיק את פעילות אונר"א בישראל.
בנוסף, קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם, הודיעה באוגוסט 2025 כי תפסיק להשקיע בבנקים ישראליים (הבינלאומי, לאומי, מזרחי טפחות, הפועלים ובית ההשקעות פיבי), כמו גם בחברת הציוד ההנדסי האמריקנית "קטרפילר", יצרנית דחפורי ה-D9 של חיל ההנדסה. גורם במשרד החוץ אמר אז כי "נורבגיה לקחה משהו שאמור היה להיות ענייני, מקצועי וכלכלי, והפכה אותו לפוליטי. הם מכניסים פוליטיזציה אנטי-ישראלית לקרן העושר".
