ישראל אזגווי, אזרח בריטי בן 36 שלומד בכולל שמקושר לרב יצחק יוסף, הוא הנאשם באיומים כלפי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. לדבריה, מה שהוביל אותו לפנייה לרב יוסף בבקשה שיכריז "דין רודף" על היועמ"שית הוא גיוס החרדים לצה"ל. הוא אמר כי מדובר "בפיקוח נפש".
שופט בית משפט השלום בירושלים, השופט חיים פס התיר לפרסם היום (ראשון) כי אזגווי, בן 36, הוא הנאשם - והאריך את מעצרו עד להחלטה אחרת. בתגובה למכתב שקיבל הרב יוסף מאזגווי בדבר הבקשה להיתר לרצוח את היועצת המשפטית לממשלה, כתב הרב בכתב ידו "אסור! אסור! אסור!".
אזגווי עצמו אמר באולם בית המשפט כי "בסיפור הזה של הגיוס יש צער גדול לציבור החרדי. הבעתי את הצער ומדי פעם עלתה לי מחשבה שאני רוצה לעשות משהו ותמיד ביטלתי את המחשבה. אחרי כמה זמן, כשממשיכים הדיווחים בחדשות ובעיתונים, עולה בי שוב, ואני דוחה ואז היא נעלמת לי. ביום שלישי בשבוע שעבר הבנתי שאני רוצה להשתחרר מהמצפון ולכן בחרתי לשאול את הרב, שהוא מנהיג של ציבור שלם, וקיוויתי שהוא יגיד לי תשובה שלילית וישחרר אותי מהמחשבות האלה. ברוך השם, הוא נתן לי תשובה שלילית. אני מבקש מחילה ומתחרט על הדברים. הפלגתי בדמיון. אני מקווה להיות אדם שכל האומה גאים בי".
השופט: ״מסוכנות שאינה מבוטלת״
בדיון שהתקיים קודם בבית משפט השלום בירושלים, פירטה הטוענת המשטרתית את מעשיו של אזגווי שביקש היתר מהרב יצחק יוסף לרצוח את היועמ"שית. על פי טענותיה, אזגווי ביקש מעוזרו של הרב יוסף להיכנס אל הרב ולשאול אותו שאלה דחופה. באותן הנסיבות נכנס העוזר אל ביתו של הרב ומשיב למשיב כי הרב אינו יכול לקבל אותו, ואז אזגווי אומר לעוזר כי זו שאלה של פיקוח נפש.
בשלב הזה, לדבריה, העביר אזגווי את שאלתו לרב בכתב ולצורך כך ביקש מהעוזר מעטפה על מנת שאיש לא יראה את האמור בתוכה, והעוזר מסר לו מעטפה ריקה. מיד ובסמוך הכניס אזגווי דף מודפס שהוכן ערב קודם לכן על ידיו, והוקלד על ידו, ובו רשום: "הערב רב מחללים שם שמים מאוד בפעילותם נגד עולם התורה. ולא תגורו מפני איש. אני מוכן להרוג את היועמש״יות או אם אקבל על כך הסכמה משני זקני הדור. בלי הסכמה לא אעשה דבר".
עוד פירטה הטוענת המשטרתית: ״העוזר מגיע אל חדרו של הרב עם הדף והמעטפה, ואז הרב פותח את המעטפה, קורא את הכתוב בה בנוכחות העוזר, ומיד לאחר מכן כותב הרב בכתב ידו על גבי הדף, ׳אסור! אסור! אסור!׳. הרב מזדעזע ומניף ידיו תוך כדי שהוא אומר לעוזר, ׳מה זה? וצריך לדווח על כך למשטרה׳. בהמשך, מעדכן ראש לשכת הרב מר יצחק הרוש את מנכ״ל משרד לשירותי דת יהודה אבידן במכתב ששלח כי מתבקש טיפולו המיידי הבהול והדחוף מול גורמי הביטחון ורשויות החוק, על מנת למנוע אסון הלילה.
מיד עם קבלת המכתב, שולח המנכ״ל מר אבידן דיווח למכתב מטעמו המופנה על מפכ"ל משטרת ישראל בו רושם כי ׳לפני כשעה קלה התקבלה פנייה דחופה מלשכתו של הרב על איום שנראה ממשי ועשוי לסכן את חיה של היועמ"שית׳. על פי המשטרה, אזגווי הודה במעשיו.
מנגד, סנגורו של אזגווי, עו"ד זכריה שנקולבסקי, המייצג את החשוד מטעם הסנגוריה הציבורית, טען כי מדובר באדם הסובל מפוסט טראומה וכי המטרה האמיתית שלו הייתה שהרב יוסף יגיד לו שהדבר אסור, וכך יוכל להרגיע את המחשבות שיש לו בראש.
"היועמ"שית לא אוימה. מפאת מעמדם של היועצת ושל הרב, אף אחד מהם לא נחקר. המאוימת לא אוימה ואין ראיות לזה, גם מבחינה עובדתית וגם ראייתית. גם הראשון לציון לא נחקר", אמר עורך הדין בדיון. בשלב מסוים ביקש אזגווי סליחה על מעשיו, ואמר כי כעס על גיוס החרדים לצה"ל וכי הפליג בדמיונו.
שופט בית משפט השלום, השופט חיים פס החליט להאריך את מעצרו של אזגווי עד להחלטה אחרת: "לאחר שעיינתי וקראתי את כלל חומרי החקירה בתיק, לרבות חקירתו, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב. קראתי בעיון רב את חקירתו של המשיב במשטרה, המשיב מחזיק בתפיסת עולם דתית נוקשה".
השופט פס נתן דוגמה מחקירתו של אזגווי, בה אמר הנאשם כי היועמ"שית "שייכת לשלטון שלא עושה את רצון העם". השופט אמר בהחלטתו כי "הנה כי כן עולה כי המשיב רואה היועמ"שית כ'שלטון הרשע', דבר המלמד על תפיסת עולמו הכללית. מדובר במעשה חמור ביותר המעיד על תעוזה ועל מסוכנות שאינה מבוטלת. אין זה סוד כי על רקע סוגיות חברתיות הנתונות במחלוקת בחברה הישראלית התגברו איומים על גורמי שלטון מכל קצוות הקשת הפוליטית, וגם על עובדי ציבור שאינם חלק מהמפלגות הפוליטיות. התפתחות זו הינה מסוכנת וסופה מי ישורנו".
כמו כן, התיר השופט חיים פס להתיר את שמו של אזגווי לפרסום, זאת לאחר שהשופטת מרים צ'רקה אסרה זאת בדיון הראשון שהתקיים בעניינו. השופט פס אמר: "הכלל הוא כי בית המשפט דן בדלתיים פתוחות אלא אם כן יש מניעה שבחוק לעניין זה או נסיבות מיוחדות. עיקרון פומביות הדיון הוא אחד מעקרונות היסוד של שיטת המשפט בישראל".
בכתבה זו שולבה תמונה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. בעל זכות יוצרים הסובר כי נעשה שימוש ביצירתו מוזמן לפנות במייל האדום בצירוף הוכחת בעלות ביצירה והבהרה האם ברצונו שתוסר או שישולב קרדיט על שמו במסגרת הפרסום.
