מה ההבדל בין קוסם לגנב? רק אחד מהם יחזיר לך את שעון היד שלך. התובנה הזאת מוצעת בפייננשל טיימס כביקורת על ראש ממשלת בריטניה ומנהיג השמרנים לשעבר, בוריס ג'ונסון. ג'ונסון, איש משכיל, מבריק ורהוט, היה ונשאר דמות ססגונית, שנויה במחלוקת בפוליטיקה הבריטית. בשנת 2016, הוא שלף מכובעו את רעיון הברקזיט, הקמפיין לעזיבת בריטניה את השוק האירופי, להחזרת עטרה בריטית ליושנה.
הימין הבריטי נפל למלכודת הברקזיט וראה בבוריס ג'ונסון קוסם. מנגד, שמרנים מתונים, המרכז והלייבור הבריטיים דוחים אותו כדמות נכלולית ומניפולטיבית. התפיסה של מנהיגים פוליטיים כקוסמים או גנבים, אינה ייחודית לבריטניה.
הנשיא טראמפ, בקמפיין הבחירות שלו, הטיף לחזרה לאמריקה גדולה 'של פעם'. טראמפ נושא את דגל הפוליטיקה של נוסטלגיה. מתי הייתה אמריקה גדולה? ובזכות מה? אין לממשל טראמפ תשובה ברורה.
אך ה"בייס" הטראמפיסטי מוקסם מהנשיא. לציבור האמריקאי נמאס מהאפולוגטיקה של השמאל הפרוגרסיבי, ה"ווק", ששקוע בסיווג שירותים ציבוריים לטרנסג'נדרים, בפוליטיקה של זהויות, ובהשטחה של כל מאבק בעולם למנצלים ומנוצלים.
בישראל, "הביביסטים" מוקסמים מאישיותו של בנימין נתניהו כ"ליגה אחרת", בעל מגע יד של קוסם. מנגד, בוחרי מרכז ושמאל מסויגים מדמותו, ומייחסים לו כרוניקה של שיסוי, פלגנות ואי אמירת אמת.
גם השמאל לא מספק את הסחורה
בצרפת, ז'אן-לוק מלנשון, מנהיג השמאל הרדיקלי, מוכר כאנטישמי. הוא סירב לגנות את הטבח ב-7 באוקטובר.
באוסטרליה, ממשלת השמאל תומכת בפלשתינים לכל רוחב החזית, יוצאת בחריפות נגד ממשלת נתניהו ומגנה בשפה רפה התפרצויות אנטישמיות בערי המדינה.
האבחנה הנכונה בשני הגושים הגלובליים אינה בין צפון ודרום, ימין ושמאל, אלא בין פוליטיקה מתונה לפוליטיקה רדיקלית.
בשמאל הרדיקלי, פולחן האישיות אפיין את לנין וסטאלין בברית המועצות, מאו טסה דונג בסין, פידל קסטרו וצ'ה גווארה בקובה.
בימין הרדיקלי, הערצת המנהיג סגדה להיטלר בגרמניה, למוסוליני באיטליה, לגנרליסימו פרנקו בספרד, לרודן סלאזאר בפורטוגל ולנשיא הכריזמטי חואן פרון בארגנטינה. הטרגדיה של מלחמת העולם השנייה ומחיריה גרמו באירופה להרחקת הפוליטיקה הרדיקלית, והחלפתה בפוליטיקה מתונה.
הפוליטיקה המתונה באירופה שרדה 78 שנים, מתום מלחמת העולם השנייה, עד לפלישה של רוסיה לאוקראינה בקיץ 2023. הפלישה הרוסית לאוקראינה החזירה את הרדיקליות הפוליטית למרכז הבמה, ואיתה גם את הצמד קוסם/גנב.
בימין הלאומני הרוסי, פוטין נערץ כקוסם, בעוד המערב מוקיע אותו כתוקפן וגזלן של טריטוריה. בארגנטינה, הנשיא הליברטריאני חאבייר מיליי מקדש כלכלת שוק, מפרק מוסדות מדינה וזוכה לשבחים על הישגיו הכלכליים. מיליי הוא הקוסם של הימין בדרום אמריקה.
הדילמה העומדת כיום בפני המערב היא ערכית ופוליטית: האם הכוחות הליברליים יינגפו בפני הפופוליזם האנטי ליברלי, או יוכלו להם?
מול הימין הרדיקלי של מיליי, מתייצב השמאל הרדיקלי בהנהגת נשיא ברזיל, לואיז אינסיו דה סילבה, המכונה "לולה", "לולה" הוא הקוסם של השמאל בדרום אמריקה.
בסין, הנשיא שי פועל להחזרת עטרה ליושנה. בנאום במוזיאון הלאומי ב-2012, הוא קרא ל"תחיה מחדש של העם הסיני". אין זה מקרה שהנשיא שי השתמש בפלטפורמה של המוזיאון הלאומי. המוזיאון פונה לעבר, לא לעתיד. העבר של סין אינו רק המצאות הנייר, המצפן, וזיקוקי די-נור, אלא מכיל גם שליטה בטאיוואן.
במערב, המשותף ל"חזרה לגדולה של פעם" הוא פנייה נוסטלגית לעבר, מתודלקת בתבערה של ביקורת כלפי מהגרים.
בגרמניה, צרפת, איטליה והולנד, התנגדות להגירת מוסלמים ואפריקאים תופסת מקום מרכזי בימין האירופי. בארה"ב, הביקורת על הצפת המדינה במהגרים מאמריקה הלטינית הייתה לב הקמפיין של מחנה הנשיא טראמפ.
שמואל חרל"פצילום: תומי הרפזנראה כעת שהפוליטיקה המתונה בעולם מאותגרת ע"י עלייה של כוחות פופוליסטיים מימין ומשמאל. "הדמוקרטיה האי ליברלית", כפי שניסח זאת ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, מכרסמת בדמוקרטיה הליברלית.
הדילמה העומדת כיום בפני המערב היא ערכית ופוליטית: האם הכוחות הליברליים יינגפו בפני הפופוליזם האנטי ליברלי, או יוכלו להם?
