המילה "הביתה" נבחרה על ידי אלפי גולשים למילת השנה של האקדמיה ללשון העברית. כך פרסמה הבוקר (חמישי) האקדמיה, שציינה כי במקום השני נמצאת "בינה מלאכותית" (AI), ובמקום השלישי - "תקווה".
בשנה שעברה מילת השנה של האקדמיה הייתה חֲטוּפִים, ברקע המלחמה המתמשכת ברצועת עזה ועשרות החטופים שהוחזקו בשבי חמאס עד ששוחררו, חלק במסגרת העסקה בינואר אשתקד וחלק במסגרת ההסכם באוקטובר. בשנים שקדמו לה זכו המילים בּוֹלְעָן טִרְלוּל ומָטוֹשׁ.
יוסף חיים אוחנה מתאחד עם אביו | צפו ברגע המרגש
(צילום: שימוש לפי סעיף 27 א')
שורד השבי עמרי מירן עם בנותיו, אחרי יותר משנתיים בשבי
(צילום: ברק מאיר, לע"מ)
לקראת יום העברית תשפ"ו, שמצוין היום, כ"א בטבת, לרגל יום הולדתו של מחיה השפה העברית אליעזר בן יהודה, הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור את מילת השנה מתוך רשימת מילים שסימלו את השנה החולפת. תאריך יום הולדתו של בן יהודה חל השנה בשבת, ולכן יום העברית הוקדם והוא מצוין היום.
הגולשים בחרו את המילים המובילות באתר האקדמיה ללשון, מתוך רשימה של 10 מילים שהגיעו לשלב הסופי. למקום הראשון הגיעה כאמור המילה הַבַּיְתָה (25%), במקום השני נמצא הצירוף בִּינָה מְלָאכוּתִית (15.2%), ומיד אחריו במקום השלישי - תִּקְווָה (14.6%). המילים המתמודדות האחרות היו גיוס, חקירה, טראומה (חובלה), נרמול, "עם כלביא" - על שם המבצע באיראן, שבים ושיקום (5%-8% לכל אחת מהן).
בכל המילים האלה אפשר למצוא את החיבור למציאות החיים המורכבת בישראל, לרגשות העזים לאחר שנתיים של מלחמה קשה וכואבת ולעברית היפה והמשתנה. באקדמיה ציינו כי מילת השנה "הביתה" בהקשר של השנה החולפת מסמלת בעיני רבים את שובם של רוב החטופים לביתם אחרי שנתיים איומות של כאב וציפייה. עם זאת, ברצועת עזה נותר עדיין החטוף האחרון, לוחם יס"מ רס"ל רן גויאלי ז"ל, שמשפחתו ממתינה לשובו. אתמול חודשו החיפושים אחריו בצפון הרצועה.
"לאורך תקופה זו עלתה המילה שוב ושוב בשיח הציבורי, ואף הרטיטה את הלבבות בשיר שנעשה לאחד מסמלי המאבק והציפייה. עוד מייצגת המילה הַבַּיְתָה את החזרה ואת השאיפה לחזרה ליישובי העוטף וליישובי הצפון", הסבירו, כשהכוונה היא לשיר "הביתה" של ירדנה ארזי מ-1982, שיר שהושמע רבות בתחנות הרדיו, ברשתות ובערוצי הטלוויזיה.
עוד ציינו באקדמיה כי מבחינה לשונית המילה הקצרה הַבַּיְתָה מאגדת בתוכה שלושה רכיבים: המילה בַּיִת, ה"א הידיעה (שבראשה) וה"א המגמה (שבסופה). ה"א המגמה שכיחה מאוד בתנ"ך: מִצְרַיְמָה, הָעִירָה וכדומה, ואילו בלשוננו היום היא רגילה בעיקר במילות כיוון דוגמת צָפוֹנָה, יָמִינָה, הַחוּצָה, בַּמילים אַרְצָה והַבַּיְתָה וגם בכמה שמות יישובים כגון יָטְבָתָה ונֶגְבָּה. בעברית החדשה נוצרה הבחנת משמעות מעניינת: 'הגעתי הביתה' פירושו 'הגעתי לְבֵיתי', ואילו 'הגעתי לַבַּיִת' יכול להיות לכל בית.
מנכ"לית האקדמיה דורית לרר אמרה על הבחירה במילה "הביתה": "מעבר להקשר המיידי שבגינו בחרו רבים כל כך מעומק ליבם במילה 'הביתה', זו הזדמנות להתבונן בפלא העברית בת זמננו: הנה, במאה ה-21 נבחרת למילת השנה מילה יום-יומית השגורה בפי כל ילדה וילד, ובו בזמן בנויה מאחת ממילות היסוד העתיקות בלשוננו ובלשונות הקרובות לה (בַּיִת) בצירוף סיומת קדומה מיוחדת. את הרצף הזה בן אלפי השנים ואת חיותה של העברית אנחנו חוגגים מדי שנה ביום העברית".
5 צפייה בגלריה
ה-AI הפך בן לילה לחלק בלתי נפרד מחיינו. הצ'אטבוט המוכר GPT
(צילום: Meir Chaimowitz/shutterstock)
על המילים "בינה מלאכותית" ו"תקווה" הסבירו באקדמיה: הצירוף בִּינָה מְלָאכוּתִית - artificial intelligence באנגלית, ובקיצור AI) - נעשה כמעט בן-לילה חלק בלתי נפרד מחיינו. בינָה היא מילה נרדפת לחוכמה, והיא קרובה למילה הִתְבּוֹנְנוּת. מְלָאכוּתִי פירושו 'לא טבעי, שנעשה במכוון בידי אדם'. שם התואר מְלָאכוּתִי נגזר מן המילה מְלָאכָה משורש לא"ך. משפות שמיות אחרות אנו יודעים כי המשמעות היסודית של שורש זה היא 'שליחה', 'שליחוּת', ואומנם המילה מְלָאכָה מקבילה לצירוף 'משלח יד', ומַלְאָךְ הוא ביסודו שָׁלִיחַ.
המילה התקווה הציפה כבר מימים קדמונים את דוברי העברית רגשות עזים. כך למשל ניבא ירמיהו על שבטי ישראל, בפנייה לרחל המבכה על בניה שאך נתפזרו בגלות: "מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיהו פרק לא). אלפי שנים מאוחר יותר העניק המשורר הציוני הנלהב נפתלי הרץ אימבר את השם "תקוותנו" לשיר הלל שכתב על ההתעוררות הציונית בסוף המאה ה-19, ושני בתי השיר הראשונים, בכמה שינויים, זכו להיות ההמנון הלאומי של מדינת ישראל - "התקווה".
לכבוד היום החגיגי, האקדמיה ללשון העברית פותחת את שעריה ומציעה סיורים בחינם במרכז התרבות וההדרכה שלה ולהשתתף בחידון אליפות עברית - חידון ידע מאתגר באתר האקדמיה, ובו שפע רב של שאלות מכל תחומי הלשון. ברשתות החברתיות האקדמיה מעלה כל השבוע סרטונים מיוחדים ורשומות חגיגיות, ולאורך היום ישודרו פינות בנושאי השפה העברית ברשת ב' ובגל"צ.
