מערכת החינוך לא הייתה ערוכה כנדרש ללמידה במצב חירום, והפערים שהתגלעו בתקופת הקורונה לא תוקנו גם ערב מלחמת "חרבות ברזל". בדוח המתפרסם אחר הצהריים (שלישי) מצביע מבקר המדינה על מחסור נרחב בתשתיות דיגיטליות, הכשרה חלקית של מורים, תרגול לקוי של למידה מרחוק וליקויים חמורים במיגון בתי הספר - פערים שפגעו ביכולתה של המערכת לקיים שגרת לימודים רציפה ואפקטיבית בעורף במהלך המלחמה.
בפרק העוסק ב"היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל" הוא מצא ליקויים רבים. בין היתר, בתקופת הקורונה התנסתה מערכת החינוך בהפעלת למידה דיגיטלית בחירום מכורח נסיבות התקופה. ניתן היה לצפות כי לקחיה יוטמעו כך שהאפקטיביות של הלמידה הדיגיטלית תעלה באופן ניכר במהלך מלחמת חרבות ברזל.
מבקר המדינה על היערכות מערכת החינוך בחרבות ברזל:
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור )
אך בביקורת עלה כי אף שמאז משבר הקורונה הכיר משרד החינוך בחשיבות של קידום למידה דיגיטלית בשגרה כתשתית ללמידה מרחוק במצבי חירום, וכתנאי יסוד ללמידה אפקטיבית בעת חירום, ונקט מהלכים לקידומה, רכיבים מהותיים לא מומשו. התוצאה היא שהאפקטיביות לא השתפרה במידה ניכרת במהלך המלחמה, ולא חלה "קפיצת המדרגה" המתחייבת באיכות של הלמידה מרחוק במערכת החינוך.
לגבי התוכנית האסטרטגית הלאומית הרב-שנתית לקידום למידה דיגיטלית במערכת החינוך, נמצא כי על אף המלצות דוח המבקר מ-2021 בנושא הוראה ולמידה מרחוק בתקופת הקורונה, ועל אף הודעת משרד החינוך שגיבש תפיסה ללמידה משולבת דיגיטל כבסיס לתוכנית עבודה רב-שנתית, נכון למועד סיום הביקורת המשרד טרם השלים את הכנתה.
נמצא כי המשרד לא השלים את התהליך שהחל ב-2021; תוצרים של התהליך לא הובאו לבחינה של הנהלת המשרד, וממילא לא התקבלה החלטה אם לקדם את התהליך, לבצע שינויים והשלמות, או לא להמשיך בו. המבקר אנגלמן כתב כי בפועל המשרד לא המשיך בקידום התהליך, ותוצריו לא פותחו ולא קודמו לכדי תוכנית מגובשת.
המבקר הצביע גם על מחסור בתשתיות טכנולוגיות ללמידה דיגיטלית וללמידה מרחוק. בביקורת נמצא כי על אף ההמלצות מ-2021, ועל אף החיוניות של אמצעי הקצה בבתי התלמידים והמורים, מסקר ההצטיידות הטכנולוגית שערך משרד החינוך בראשית 2023 עלה שמוכנותם של בתי הספר נותרה חסרה. כ-23% מבתי הספר שהשיבו על הסקר נמצאו ברמת הצטיידות נמוכה וכ-66% ברמת הצטיידות בינונית.
מסקרי המנהלים וההורים שערך משרד מבקר המדינה עלה כי גם בעת המלחמה היה מחסור ניכר באמצעים ללמידה ולהוראה מרחוק, בעיקר בקרב התלמידים (בכ-72% מבתי הספר), אך גם בקרב המורים (בכ-48% מבתי הספר). המבקר כתב כי מחסור זה השפיע על היכולת לקיים למידה מרחוק ועל האפקטיביות שלה.
כרבע ממנהלי בתי הספר שלא הפעילו למידה מרחוק במצב החירום (27%) ציינו את המחסור הזה כאחת הסיבות העיקריות לכך. ליקויים נמצאו גם בהכשרת המורים להוראה דיגיטלית. בשנים התשפ"ב והתשפ"ג רק כ-12%-15% מעובדי ההוראה עברו השתלמויות בתחום הלמידה הדיגיטלית.
על אף המחסור באמצעי קצה בקרב התלמידים, שהקשה לקיים את הלמידה מרחוק במהלך המלחמה, ציבור ההורים לא היה מודע מספיק לקיומן של ספריות השאלה בית-ספריות. ואכן, כ-85% מההורים שהשיבו כי לילדם חסרים אמצעים ללמידה מרחוק לא פנו אל בית הספר בבקשה לסיוע באמצעי למידה מרחוק עבור ילדם.
אין שירותים במרחב המוגן
המבקר גם בדק את המיגון בבתי הספר בתקופה שבה הלימודים הוחזרו למוסדות החינוך. בתשובותיהם לסקר שערך משרד מבקר המדינה ציינו כ-15% מהמנהלים שרק עד מחצית מהתלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים; כ-24% מהמנהלים ציינו שיותר ממחצית מהתלמידים, אך לא כולם, הצליחו לעשות זאת.
המבקר העיר כי מכאן עולה שבקרוב ל-40% מבתי הספר (של כ-1,300 המנהלים שענו על השאלה), לא כל התלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים. עוד עלה מתשובותיהם של מנהלי בתי הספר כי הסיבות השכיחות לכך היו חוסר בשטחים מספיקים לקליטת כל התלמידים, מרחקים גדולים מדי מהכיתות ודרכי גישה צרות מדי. קשיים מיוחדים עלו בתשובותיהם של מנהלים בבתי ספר לחינוך מיוחד, שבהם לומדים תלמידים עם מוגבלות בניידות.
גם לאלו שהגיעו למרחבים המוגנים לא היו תנאים טובים. מתוצאות סקר המיגון שערך משרד החינוך בשנים 2024-2018 עולה כי ב-186 בתי ספר (4.2% מכלל בתי הספר בעלי המרחבים המוגנים שנסקרו) נמצאו במרחב המוגן דלתות או חלונות בלתי-תקינים, וב-96 בתי ספר (2.2%) פתח המילוט של המרחב המוגן היה לא תקין.
עוד עולה כי שיעורי בתי הספר שחסרים מרכיבים חיוניים במרחבים המוגנים שלהם - שירותים, מערכת סינון אוויר ומערכת תקשורת - גבוהים ואף גבוהים מאוד: בכ-55% מבתי הספר לא היו שירותים במרחבים המוגנים, בכ-69% לא הייתה מערכת סינון ובכ-87% לא הייתה מערכת תקשורת.
דוח מבקר המדינה מצביע גם על כך שהקשר בין בתי הספר להורי התלמידים בעת מלחמת חרבות ברזל התבסס בעיקר על אמצעים דיגיטליים כלליים, כמו קבוצות וואטסאפ ודואר אלקטרוני, שבהם השתמשו 68% מהמשיבים לסקר ההורים.
לעומת זאת, אמצעי תקשורת אישיים יותר – שיחות אישיות עם מחנכת הכיתה, מפגשי זום עם הנהלת בית הספר או הפעלת "קו פתוח" למענה לפניות הורים – הופעלו בשיעורים נמוכים בהרבה, של כ־15%–17% בלבד. המבקר מדגיש כי מיעוט הקשר האישי פגע ביכולת להרגיע חששות, לבסס אמון ולהבטיח שיתוף פעולה מלא מצד ההורים בשגרת החירום.
המבקר גם עסק בשינוי מתווה בחינות הבגרות בעקבות המלחמה. בעקבות המלחמה גיבש משרד החינוך מתווה הקלות בבחינות הבגרות, תוך חלוקת בתי הספר ל"מעגלי פגיעה" לפי רמת ההשפעה של המלחמה על תלמידיהם: ממעגל 1, שבו רמת הפגיעה הנמוכה ביותר, ועד מעגל 4, שבו נכללו בתי ספר שנפגעו באופן הקשה ביותר.
הביקורת העלתה כי אף שההקלות מנעו פגיעה בציוני הנבחנים, הן הביאו גם לעליות משמעותיות בציונים, שהיו חדות יותר ככל שמעגל הפגיעה היה גבוה יותר. כך, הציון הממוצע בבגרות במתמטיקה ארבע יחידות לימוד עלה בין 2023 ל-2024 בשיעור של 3.5% במעגל 1, ועד 17.5% במעגל 4. לפי המבקר, העליות החריגות מעלות חשש להינף יתר בציונים, העלול לפגוע במעמדן של בחינות הבגרות כמדד ליכולת האקדמית של התלמידים.
בסיכום הפרק, כתב המבקר אנגלמן כי הפקת הלקחים ממלחמת חרבות ברזל והטמעתם ובפרט תרגול והגברת המוכנות בשגרה הם תנאי יסודי לתפקוד מיטבי של מערכת החינוך בעת חירום; מרכיב מרכזי ביכולתה של מדינת ישראל לשמור על רציפות תפקודית ובשימור החוסן הלאומי.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה לדוח: "על פי מדיניות ההתגוננות הארצית, האחריות להשלמת מיגון מבנים קיימים שנבנו טרם 1992, ובהם מוסדות חינוך, נתונה לפיקוד העורף ולרשויות המקומיות, בכפוף להחלטות ממשלה ותקציבים ייעודיים. משרד החינוך אחראי למיגון מוסדות חינוך חדשים ובתי ספר צומחים בלבד, וכל מבנה חדש מוקם בהתאם לתקן המיגון המלא של פיקוד העורף ובמימון משותף עם הרשות המקומית. המשרד משלים בימים אלה איסוף נתונים מעודכן על רקע השינויים במהלך המלחמה, ומקדם מכרז חדש ומשודרג לטיוב מערך הבקרה וסקרי המיגון בכלל הרשויות המקומיות, לרבות גני הילדים".
