אנחנו עדים בתקופה האחרונה ליותר ויותר ריאיונות באולפנים ובכתבות שבהם עסקנים חרדים מצהירים בפה מלא: לא מתגייסים, וגם לא לומדים תורה.
כבר לא מדובר בטיעון המוכר "אנחנו לומדים תורה, ולכן לא יכולים לשרת". לא. כאן יש מי שלא עושים לא את זה ולא את זה, ועוד עושים זאת בגאווה, מול מצלמות.
בשבוע שעבר שודרה כתבה עם מספר נערים חרדיים שהצהירו בפנים גלויות שהם לא לומדים תורה, וגם לא מתגייסים. בפאנל אחר באולפן חדשות ישב גם בחור חרדי והטיח בפנים של מילואימניק שהוא משרת בשביל הכסף. ורגע, בזה זה לא נגמר, שבוע שעבר התארח ספק חרדי ספק עסקן באולפנים וטען שהוא לא יתגייס אבל לא אמר כלום על עולם התורה.
ההצפה הזו באולפנים באה ללמד אותנו משהו. כיום יש שני צירים מרכזיים מהם אנחנו שואבים את המסרים של החברה החרדית: דרך הרבנים ודרך החרדים אורחי האולפנים או מושאי הכתבות למיניהם. ובשניהם אנחנו מקבלים תמונה די זהה בזמן האחרון. הם כולם אומרים את אותו הדבר: הם לא רוצים לשרת. ללא קשר לתורה. ואנחנו משום מה מסרבים לראות. מה זה מסרבים? טומנים את ראשינו בחול בעזה.
רק לפני כמה ימים סקר של מכון 'סופר דאטה' ו'כיכר השבת' חושף כי 69% מבני הציבור החרדי מתנגדים לשירות גם ביחידות מותאמות למגזר החרדי כדוגמת החשמונאים. היום תיערך עצרת נגד גיוס חרדים מול הקונסוליה הישראלית בניו יורק. רב נוסף אמר במהדורה המרכזית ב'קול ברמה' שהצבא זה עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות. רב אחר טען שנשות המילואימניקים הן בכייניות. וזה מצטרף כמובן לשלל רבנים שמכריזים פה אחד: לא לגיוס, לא משנה מה.
הקומץ הקטן שעולה לשידור בכל שני וחמישי בא לספר לנו את התמונה המלאה, את רוח הגבית שהם מקבלים מהרבנים וגדולי התורה שלהם. הם לא מתרגשים שהם לא לומדים תורה, הם יכולים להמשיך לעשות עסקים בחו"ל, אף אחד לא יגייס אותם
שאלוהים יעזור לי, יש לי יותר הערכה לאלו שמחליטים ללמוד תורה ולא להתגייס. לא שאני מסכימה איתם, אבל לפחות הם הולכים אחרי הערכים שלהם. יש דבקות, יש עקביות. אבל אנחנו כבר לא שם ואנחנו חייבים להתעורר.
הקומץ הקטן שעולה לשידור בכל שני וחמישי בא לספר לנו את התמונה המלאה, את רוח הגבית שהם מקבלים מהרבנים וגדולי התורה שלהם. הם לא מתרגשים שהם לא לומדים תורה, הם יכולים להמשיך לעשות עסקים בחו"ל, אף אחד לא יגייס אותם. הם השאירו אותנו עם אבק שכלל כל מיני תירוצים על מסלולים מותאמים להם אבל בינתיים? הם מדברים בשפה אחרת.
הפראיירים
התחושה הקשה היא שאלה שכן מתגייסים, כן לומדים מקצוע, כן עובדים ומשלמים מיסים הופכים לפראיירים. מותר לזלזל בהם מול מצלמות, להפוך אותנו לשקופים, להציג אותם כמי שחיים בשביל "לממן אחרים". באיזה עולם הם מרגישים בנוח לצאת עם הקמפיין הנוכחי הזה? ככה בטלוויזיה קבל עם ועדה ככה בלי למצמץ ולומר בפה מלא ביטחון "אנחנו לא מתגייסים ולא כי אנחנו לא לומדים תורה כל היום, כי אין לנו מסלול שמתאים לנו" למה לאלה שכן מתגייסים יש מסלול נוח? מישהו שאל אותם לפני?
רות אלבזצילום: סתיו ברקאיוזו כבר לא רק שאלה של חוסר בושה. זו קריאת תגר על החוזה החברתי. חברה לא יכולה להתקיים אם חלקים מתוכה דורשים זכויות בלי חובות, ומזלזלים במי שמגן עליה. אפשר להתווכח על ערכים וסדרי עדיפויות אבל אי אפשר להפוך חוסר אחריות לדגל. כשהם שוב יכעסו שצה"ל עוצר עריקים ויצעקו בכל רמקול "אבל למה בדרך הזו? ככה לא תצליחו לגייס אותנו" בואו נזכור שהם, ובכן, בכלל לא רוצים להתגייס.
