בצל החלטת האיחוד האירופי להטיל סנקציות נגד "מתנחלים אלימים", יוזמה שבדית-צרפתית לסנקציות גם על תוצרת ההתנחלויות נפלה עקב התנגדות של גרמניה ואיטליה - שהושגה לאחר מאמץ דיפלומטי ישראלי. ההצעה לסנקציות הסחר צפויה לעלות מחדש בחודש יוני. במקביל, בישראל, אחרי הביקורת החריפה, מדגישים כי ברשימת הסנקציות נמצאים מתנחלים ששם לא נקשר כלל לאירועי אלימות.
בתוך הרשימה, שנדרשת עוד לעבור אישור של גורמים משפטיים באיחוד לפני שתפורסם רשמית, נכללים בין היתר עמותת נחלה, ארגון אמנה, ארגון השומר יו"ש ותנועת רגבים. בין האישים שעליהם יוטלו סנקציות: מנכ"ל ארגון השומר אביחי סוויסה, מנכ"ל תנועת רגבים מאיר דויטש ופעילת הימין דניאלה וייס.
במהלך הדיון עלו כאמור שתי יוזמות לסנקציות הנוגעות למתנחלים: היוזמה השבדית-צרפתית לסנקציות כלכליות בתחום הסחר והחרמת המוצרים מההתנחלויות (ביטול הפטור מהמכסים של מוצרי ההתנחלויות או גרסה קיצונית יותר - לאסור כליל על ייבוא מוצרים מההתנחלויות). לאישורה נדרש רוב של שני שליש ממדינות האיחוד, ו-65% מאוכלוסיית המדינות.
זו הייתה ההחלטה הדרמטית יותר מבין השתיים, והיא סוכלה בעקבות שיחות שקיים שר החוץ גדעון סער מול מקביליו בגרמניה ובאיטליה. עם זאת, לפי הערכות היוזמה הזאת תעלה שוב במפגש שרי החוץ בחודש יוני.
במסגרת ההחלטה שאכן אושרה עוטלו סנקציות על 7 ארגונים ואזרחים ספציפיים. ההחלטה חייבה קונצנזוס מלא, והפעם - בהיעדר הווטו ההונגרי של ממשלת אורבן - היא עברה.
גורמים מדיניים תיארו כי "היה סיפור שלם מתחת לפני השטח. על פני השטח היה ברור שבעקבות המהפך בהונגריה הסנקציות נגד מתנחלים יעברו. הסיפור היותר דרמטי היה מאחורי הקלעים בעניין ההחלטה השנייה, שנבלמה בעקבות מאמץ דיפלומטי מול גרמניה ואיטליה שהתייצבו מולה. מה שקרה שם היה מאבק כולל עד הרגע האחרון".
בישראל ממתינים עדיין לראות את הרשימה הסופית של הסנקציות, וסבורים שלפחות חלקם הם גורמים שאין להם קשר לאלימות מתנחלים - ולכן הכללתם היא החלטה פוליטית.
