הרשויות בצרפת הודיעו כי חילצו ילד בן 9 מרכב מסחרי ("וואן") שבו כלא אותו אביו במשך שנה וחצי, מאז נובמבר 2024. הוא אותר מוזנח ומורעב, ואושפז בבית חולים. האב הועמד לדין בגין כליאת שווא של קטין ומניעת מזון וטיפול רפואי הולם, ונשלח למעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
לפי הודעת התביעה הצרפתית אתמול (יום שבת), השוטרים הוזעקו לרכב על ידי שכן ששמע "רעשים של ילד" בוקעים מתוכו, בכפר בשם האגנבאך השוכן סמוך לגבולות עם שווייץ וגרמניה. השוטרים פרצו לתוך הרכב ובפנים גילו ילד "שוכב בתנוחת עובר, עירום, ומכוסה בשמיכה על גבי ערימה של זבל וליד צואה".
בהודעת התביעה נמסר כי הילד אותר כשהוא במצב ברור של תת-תזונה, וכי הוא לא היה יכול בכלל לצעוד מפני שישב זמן רב כל כך בתוך הרכב. האב בן ה-43, כך נמסר, טען בחקירתו כי כלא את בנו בתוך הרכב לכאורה על מנת "להגן" עליו מפני בת זוגו בת ה-37, שלדבריו "רצתה לשים את הילד במוסד פסיכיאטרי". בתביעה הדגישו כי לילד לא היו רישומים רפואיים המעידים על בעיה פסיכיאטרית כלשהי לפני שנעלם ב-2024, וכי ציוניו בבית הספר היו עד אז טובים.
בעיתון "לה פריזיאן" פרסמו פרטים קשים לקריאה מעדותו של הילד: הוא סיפר למשטרה כי אביו הביא לו פעמיים ביום מזון, והשאיר לו בקבוקי מים. הוא אמר שנאלץ להשתין לתוך בקבוקי פלסטיק, ולהטיל את צואתו לתוך שקיות זבל. הפעם האחרונה שבה התקלח, הוא אמר, הייתה בסוף 2024.
האב ובת זוגו חיו בדירה יחד עם אחותו בת ה-12 של הילד ובתה בת ה-10 של בת הזוג, ושתי הילדות הועברו מאז חשיפת הפרשה לחזקת שירותי הרווחה. האב טען בחקירתו כי בת זוגו לא ידעה שהילד מוחזק ברכב – אבל היא הועמדה לדין בגין עבירות של אי-הושטת עזרה לקטין הנמצא בסכנה ואי-דיווח על התעללות בקטין. היא שוחררה בערבות בתנאים מגבילים.
בתביעה מסרו כי הם בודקים האם אנשים נוספים היו מודעים לכליאתו של הילד. בחקירה, נמסר עוד, העידו בני משפחה ומכרים כי חשבו שהילד הועבר למוסד פסיכיאטרי, בעוד מוריו סיפרו שנאמר להם כי הוא הועבר לבית ספר אחר. השכנים סיפרו למשטרה כי הילד נעלם בפתאומיות ב-2024, אבל גם הם אמרו כי הבינו מבני הזוג שהוא הועבר לטיפול במוסד. כמה שכנים אמרו כי הם שמעו מעת לעת רעשים בוקעים מהרכב, ושנאמר להם שמדובר בחתול.
"אנחנו לא מבינים את זה. זה נורא, אין מילים", אמרה לרשת "סקיי ניוז" שכנה בשם דניאל. "מעולם לא שמתי לב לשום דבר, לא שמעתי כלום. זה מרגיש כמו סרט או חלום. אנחנו כל זמן חושבים, 'מחר אנחנו נתעורר, אולי זה לא אמיתי'. אנחנו פשוט לא מצליחים לעכל את זה".
