שר הביטחון יואב גלנט קיבל טיפול נשיאותי בוושינגטון: שתי פגישות עם היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, פגישה עם עמיתו שר ההגנה אוסטין, שר החוץ אנתוני בלינקן וראש ה-CIA ברנס. הוא שמע מעמיתיו האמריקניים ביטויים קשים כלפי ישראל, דברים שמעולם לא נאמרו.

אחד הנושאים שהבית הלבן מוטרד במיוחד לגביו הוא האפשרות של קידום החלטה במועצת הביטחון נגד ישראל סביב המשבר ההומניטרי והמזון; כזו שתנסה להורות לישראל לבצע פעולות מסוימות כדי לשפר את המצב הקשה ברצועה. זו החלטה שכפסע בינה ובין סנקציות. בממשל האמריקני תוהים אם לישראל יש בעלת ברית אחרת. אם היא יודעת להסתדר בלי סיוע אמריקני, בלי תחמושת, וללא כיפת ברזל דיפלומטית. לא שבר, אלא שבר פתוח.
כפי שפרסם ב-ynet רון בן ישי אתמול, גלנט הרגיע, הרכיב חוסם עורקים על מערכת יחסים מדממת ואישר את מחויבויות ישראל והבטיח מעורבות אישית גבוהה עוד יותר בהעברת הסיוע לרצועה. האמריקנים, מצידם, סימנו את גלנט בעבר כנץ ביטחוני, להוט אל הקרב. הם צודקים. אבל הם למדו שהוא גם ריאליסט שעומד במילתו.
בממשל ביידן גילו את המובן מאליו: נתניהו לא יכול (ניהולית) או לא רוצה (בגלל הימין הקיצוני) לעשות את מה שנדרש. זו אחת הסיבות שמבצע קרקעי נרחב וארוך ברפיח, דוגמת חאן יונס, לא יקרה מבחינת ארה"ב. לא עכשיו, ולא בעוד חודשיים.
הם אינם שוללים פעולות צבאיות אגרסיביות נגד חמאס שם, אבל לא מוכנים להסתכן בקטסטרופה הומניטרית. בוושינגטון איבדו אמון ביכולת הניהולית של נתניהו להוביל מבצע מורכב כזה, שמתחיל בפינוי סדור של מאות אלפי פליטים פלסטינים מרפיח. ובמילותיו של בכיר בממשל ששוחח עם שר הביטחון: "מדינה שלא מצליחה להכניס 50 משאיות מזון לצפון הרצועה, תוכל לפנות, לשכן ולדאוג למזון של כמיליון בני אדם?".
הטור המלא - היום במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" ולמנויי +ynet