"כל מכשיר סלולר הוא קזינו שלם". כך אומר ל-ynet סגן ניצב אבי עייש, ראש ענף חקירות במחוז צפון, שמביע חשש גדול מההשלכות הפליליות שטומן בחובו פסטיבל הכדורגל העולמי, המונדיאל, שייפתח בשבוע הבא – ומזהיר שבמהלך משחקי גביע העולם עלולה לזנק תופעת הימורי הספורט באינטרנט ("בֵּטִים") על ידי בני נוער, תופעה שכבר הגיעה ממילא להיקפים נרחבים ומסוכנים.
"התפיסה שלנו, המבוגרים, את עולם ההימורים שונה בתכלית ממציאות ההימורים של הנוער שלנו", הוא אומר. "כל מכשיר סלולר הוא קזינו שלם, וכל נער יכול במהירות האור להתחבר לאינסוף פלטפורמות הימורים בכל העולם. כל מי שמדמיין את הקזינו הלא-חוקי כדירה או כמחסן קטן ואפוף עשן – אז היום הנער יכול לשבת בחדר המטופח שלו או עם קבוצת חברים ולהמר באלפי שקלים על כל דבר", הסביר סנ"צ עייש. "מדובר בתופעה עולמית, אנחנו לומדים על התופעה הזו גם משיחות עם אנשי משטרה בכל העולם, ואנשי חוק בכל העולם מתמודדים עם התופעה הזו".
"בטים" (מ-Bets באנגלית שמשמעותה המילולית היא "הימורים") הוא שם הקוד בישראל לתעשיית הימורי הספורט והקזינו הבלתי-חוקיים, שמתנהלת כיום ברובה המוחלט באינטרנט. הימורים אלו כוללים כמעט כל ענף ספורט בעולם (כולל ליגות נוער וליגות זניחות ממדינות עולם שלישי), הימורי קזינו וירטואליים (כמו רולטה או בלאק ג'ק), ואפשרויות הימור רבות על אירועים ספציפיים בתוך המשחק (למשל: איזה שחקן יקבל כרטיס צהוב ראשון, מה יהיה מספר הקרנות, או מי יבקיע בדקות הקרובות).
העבריינים דפקו בדלת: "באנו בטוב"
בישראל, נסביר, מותר להמר על משחקי ספורט רק דרך המועצה להסדר ההימורים בספורט – המוכרת יותר בשמה מועצת הטוטו – שמפעילה את הימורי הווינר. כל הימור שנעשה מחוץ למסגרת המפוקחת הזו זו הוא הימור לא-חוקי. שיטת ה"בטים" מבוססת על מודל של "סוכנים", שבמסגרתו המהמר לא נכנס לאתר ומזין כרטיס אשראי – אלא יוצר קשר עם עבריין מקומי, למשל דרך טלגרם, והוא מנפיק עבורו שם משתמש וסיסמה לפלטפורמת הימורים ומעניק לו "מסגרת אשראי" וירטואלית. ההתחשבנות הכספית – גביית הפסדים או תשלום זכיות – מתבצעת לרוב אחת לזמן מה במזומן, דרך שליחים, בהעברות קריפטו, או דרך שירותי חלפנות מוסווים.
על פי הערכות המשטרה וגורמי האכיפה מהשנים האחרונות, תעשיית הבטים בישראל היא מפלצת כלכלית שמגלגלת סכומי עתק המוערכים בכ-20 מיליארד שקל בשנה. לפי ההערכות, עשרות אלפי ישראלים – רבים מהם צעירים ובני נוער – מעורבים בהימורים אלו באופן קבוע. למרות הסיכון העצום שבהסתבכות מול גורמים עבריינים, מהמרים רבים מעדיפים את הבטים על ההימורים החוקיים לאור יחסי הזכייה הגבוהים יותר שהם מציעים – מאחר שהם אינם כפופים לרגולציה של הגבלת רווחים – והאנונימיות המוחלטת. בנוסף, בעוד בהימורים החוקיים ישנן הגבלות מסוימות, בבטים קיימות אינסוף אפשרויות – וגם הימורי "לייב" תוך כדי תנועה שהווינר לא מציע.
סנ"צ אבי עיישצילום: דוברות המשטרה כדי להדגיש עד כמה רחבה כעת התופעה, מספר סנ"צ עייש כיצד פנה אליו בעבר, כשהיה בימ"ר צפון, קצין בשב"ס שסיפר שגם בנו הסתבך עם עבריינים בגלל הימורי ספורט מקוונים. "הוא ביקש לשוחח איתי בארבע עיניים, נסעתי לפגוש אותו והוא שיתף אותי בסיפורו האישי – שבלילה הקודם דפקו לו עבריינים על דלת הבית, שאלו אם גר כאן הבן שלו שהוא בן 17, ושהוא חייב להם כסף. הוא יצא אליהם ואמר להם שבנו הוא תלמיד בכיתת מחוננים, ומה פתאום הוא חייב להם כסף, ולדעתו הילד בכלל לא יוצא מהבית, לומד כל היום והייתה להם טעות בשם. הוא הגדיר את הבן שלו חנון מחשבים".
אבל העבריינים, כך סיפר עייש, "אמרו לו שהילד חייב להם אלפי שקלים על הימורים ברשת, ולכן הוא פנה אליי, וביקש להתייעץ איתי מה לעשות. הם הציעו לו לתת לו פלטים (מסמכים מודפסים או צילומי מסך מתוך המערכת הממוחשבת של סוכן ההימורים – י"מ) כדי להוכיח את גודל החוב, ומבחינתם החוב חוקי. יותר מזה, גם כשהם הבינו שמדובר בקצין בשב"ס, הם לא נבהלו ולא עזבו את הבית. הם אמרו לו 'בוא נראה איך פותרים את זה, באנו בטוב'. הוא ביקש לישון על זה, אמר 'תשאירו לי טלפון', ופנה לילד והבין ממנו שאכן הילד משחק בכל מני הימורים במחשב על כל מני דברים, אירועי ספורט שונים – והפסיד פעם אחר פעם ונקלע לחוב אמיתי.
"הצעתי לו להגיש תלונה ולטפל בזה במישור הפלילי הרגיל, ובמקביל, אמרתי לו שהוא חייב להבין מאיפה הכסף מגיע לילד. זה אחד הדברים המרכזיים שעל ההורים להבין ולחקור, מהיכן הכסף מגיע לילדים. הילד הימר על 100 דולר בסלולר או במחשב ובגלל שהוא לא נוגע בשטרות ולא מרגיש אותם אז זה נראה לו מרוחק, כמעט משחק לא-מציאותי. התחלנו לבדוק את האתרים האלה וגילינו שכולם דורשים גיל מינימום, ובעצם הנערים שמשתתפים מרמים בכניסה לאתר והופכים טרף קל, הם מתלהבים מהר ומתמכרים בקלות", המשיך עייש.
הוא מביע כאמור חשש שהמונדיאל הקרוב יביא לזינוק בהימורים המקוונים על ידי בני נוער. "אני מאוד מאוד מוטרד, והטלתי על יחידת הפשיעה המקוונת (סייבר) המחוזית שלנו להיערך לנושא, וללמוד את האתרים והפלטפורמות הרלוונטיות כדי שלא נופתע מהיקפי האירוע", הוא אומר. "מהניסיון שלי, ניתן לומר שאירועי ספורט מרכזיים מיצרים עניין רב ומעלים את רף ההשתתפות באותם הימורים. תופעת הימורי הבטים של הנוער חוצה מגזרים, פוגעת בעשירון העליון ומגיעה לעשירון התחתון, זה נוגע ליהודים ולבני החברה הערבית ובפרשה האחרונה שטיפלתי בה היו מעורבים חרדים בצפון שהימרו על מרוצי סוסים והסתבכו בהפסדים כבדים. כל זמן שהילד מצליח לשלם את החובות שצבר בבטים הכול בסדר, ואנחנו בתמונה רק כשבני הנוער כבר לא מסוגלים לעמוד בתשלום, ואז יש תלונות במשטרה".
מהיכן הנערים משיגים את הכסף?
"נתקלנו במספר מקורות. המקור הראשון הוא הון עצמי, חסכונות ודמי כיס, וההורים לא מודעים לזה. האופציה השנייה והבעייתית היא כשהקטין מקבל קרדיט מאתר ההימורים, ואז למעשה הוא צובר חובות, והבעיה שלאתרים האלה יש 'נציגים' בארץ שדואגים לסגור את החוב – וכאן מתחילות התלונות לזרום אלינו".
מה היה החוב הכי כבד שנער יצר בבטים?
"ממה שאני זוכר היו מקרים של כ-20,000 שקלים חוב שנערים יצרו בבטים האלה. היה לנו מקרה של נער בן 16.5 שנקלע לחוב כבד והתחיל לבצע עבודות עברייניות כדי לסגור את החוב, כמו בלדרות בסמים, ובשורה התחתונה ההימורים האלה עלולים לדרדר בקלות בני נוער טובים לעולם הפשע. המסר שלנו להורים הוא ברור – שימו לב מה הילדים עושים, לפקח על השימוש בסלולר ולעקוב אחרי ההתנהלות הכספית של הילד. ההורים לא הבינו מאיפה הילד קונה לעצמו מותגי יוקרה והכסף הגיע מזכייה בבטים". סנ"צ עייש מציין כי מהתלונות שהוא מכיר רק בנים נופלים קורבן להימורים הללו, וכי לא נתקל עד כה באף בת שמעורבת במקרים כאלו.
ההורים חסרי אונים: "לא האמינו שהבן גונב מהם כסף"
גם רפ"ק גל פרקש, קצין אגף החקירות והמודיעין במשטרת טבריה, שמלווה את נושא הימורי הנוער, מזהיר מהתרחבות התופעה במהלך המונדיאל: "מניסיון עבר אני מעריך שהמונדיאל הולך להיות טריגר משמעותי בהימורי הנוער. הכניסה לחופש הגדול בצירוף המונדיאל עלולה למשוך בני נוער רבים לבטים שקשורים לכדורגל, אני מאמין שההימורים הבלתי-חוקיים של בני נוער בכדורגל יעלו אפילו במאות אחוזים".
רפ"ק גל פרקש צילום: דוברות המשטרה לדברי פרקש, "בכל שנה שבה מתקיים אירוע ספורט עולמי כמו מונדיאל אנחנו מזהים עלייה משמעותית בהימורי בני הנוער. הפלטפורמות של הימורים לא-חוקיים מפוזרות ברשת וזמינות לכל נער עם סלולר חכם. אנחנו מתמודדים עם שלושה סוגי בטים, אחד עולמי שמנוהל באתרים בינלאומיים, אחד ארצי בישראל והשלישי בפלטפורמות מקומיות. אנחנו מנסים לטפל ראשית במקומי, ולנסות למנוע מעבריינים להתעשר באמצעות הימורים לא-חוקיים, ובנוסף מבצעים הסברה והרצאות במוסדות החינוך".
פרקש מעיד על מקרה שטופל בתחנת ירדן, ושבו נער הימר בעשרות אלפי שקלים על תוצאות משחקי כדורגל: "הוא הכניס את הוריו לחובות כבדים, ואחד מהם משך את כל כספי הפנסיה שלו כדי לשלם את החוב". בחקירה סיפר האב לחוקר המשטרה: "אני אומר לך, גמרתי את הפנסיה שלי. משהו כמו 600-500 אלף. כל השטויות האלה נובעות מחובות שהוא לקח הימורים בטים".
פרקש אומר כי מניסיונו, גם צעירים בגיל 12 עד 13 מסתבכים בהימורים: "כשההורים שומעים על זה מאיתנו הם חסרי אונים, ומבינים שחייבים לגדוע את זה כדי שכל המשפחה לא תתרסק. טיפלנו גם במקרים שנערים גנבו כסף מההורים כדי להמר, היה מקרה של כמה אלפי שקלים, ועד שלא הגענו להורים הם לא האמינו שהבן שלהם גונב מהם כסף".
"בחלק מהמקרים הלכנו על כתבי אישום נגד ילדים שגנבו כסף מהוריהם לממן הימורים. קשה מאוד להתחקות אחר המפעיל של אותו בית הימורים לא-חוקי, ובדרך כלל מי שפונה למשפחה לדרוש את הכסף זה 'קוף' שמטרתו לאסוף כסף לקזינו", הוא מוסיף. לדבריו, "הצירוף של מונדיאל וחופש גדול מאוד מאוד מדאיג. חשוב להדגיש שלבני נוער אסור להמר בשום מקום. ההימורים האלה מממנים ארגוני פשיעה, אני מכיר את התופעה הזו כבר עשרות שנים מאז שהייתי ילד, רק שאז לא היה סלולר חכם ששינה את כל המפה והפך את ההימורים לדבר הכי זמין וקל בעולם".
סנ"צ ערן מזוז, מפקד משטרת מגדל העמק, שעוסק גם הוא במאבק בהימורים בקרב בני נוער, הוסיף: "מניסיון של פיקוד על משטרת זיכרון יעקב, כפר כנא, כפר סבא ועכשיו מגדל העמק, אני קובע שהימורי הבטים בקרב בני הנוער הם תופעה חוצה מגזרים ועשירונים סוציו-אקונומיים. אם לפני כמה שנים ראינו את זה רק בקרב בגירים, היום התופעה יורדת בגיל ומגיעה לגיל 13-12. גובי ההימורים בודקים את הרקע המשפחתי של כל קטין ומוודאים מראש את כושר ההחזר של המשפחה, ומתחילים בסכומים קטנים ואז מגיעים להורים – ובסוף מסבירים להורים שהילד בסכנת חיים ולהורים אין ברירה אלא לפתוח את הארנק".
מתחילים ב"ניעור", וזה מגיע לרימון
"תחום הבטים מתנהל היררכית כארגון פשיעה, ובדרך כלל הגובים הם צעירים ולפעמים נערים בגיל של המהמרים. ראיתי בתים נהרסים, משפחות מתרסקות על הדברים האלה, אפילו הבנים של השוטרים הסתבכו בדברים האלה. אני ממליץ להתחיל משלב המניעה, שיחות עם הילדים, הסברה ופיקוח עם מי מסתובבים ומה עושים בשעות הלילה, ולאחר שזה קורה, אז לעצור את זה בהתחלה ואם צריך להיעזר באנשי מקצוע וכמובן לדווח למשטרה.
סנ"צ ערן מזוזצילום: דוברות המשטרה "נתקלתי גם במקרים של בני נוער שהותקפו בגלל אי-תשלום חוב. השלב הראשון מתחיל באיומים על הילד, השלב השני בגבייה עם אלימות כלפי הילד, לנער אותו ולהעביר מסר קשוח, ובשלב השלישי העברת מסר להורים. השלב הרביעי זה רימון הלם או הצתת רכב משפחתי, שזה כבר התנהלות של ארגון פשע מובהק".
צוער משה לוי, לשעבר ראש משרד הנוער במשטרת טבריה, שמתמחה בפשיעת נוער, מזהיר גם הוא כי המונדיאל הולך ליצור אתגר גדול לחוקרי הנוער של המשטרה. "חלק גדול מהקטינים פחות יעקבו אחרי הכדורגל ויותר אחרי תוצאות הבטים ששלחו קודם לכן. אחד התיקים שטיפלתי בהם היה תיק של נער שהתחיל להמר בדמי הכיס הקטנים שקיבל מההורים, המשיך לגניבת כרטיסי אשראי של ההורים ואפילו גניבת חפצים מהבית ומכירתם כדי לכסות את ההפסדים בבטים. ההימורים האלה מייצרים לא פעם בסיס לאלימות קשה בין בני הנוער על רקע החוב שנוצר, וההורים באים ושואלים אותי בחדר החקירות, איך הילדים שלהם הצליחו להמר כשבעצם הם מתחת לגיל החוקי.
"אנחנו מזהים את תחילת התופעה כבר בגיל 13. זה מדרון חלקלק מאוד, זה ממכר וזה מתחיל בדמי כיס קטנים ומגיע לעשרות אלפי שקלים. אם פעם נער צעיר היה רוכש שוקולד בדמי הכיס היום הוא יעדיף לשים את הכסף על משחק של ארגנטינה, הפרסומים על הזכיות דוחפים עוד ועוד ילדים לעולם ההימורים, כי הרי בעצם את המפסידים אף אחד לא מפרסם. לצערי, לפעמים בעלי עסקים מתפתים ומוכרים כרטיסים לילדים, למרות האיסור הקבוע בחוק".
