תלמידי התיכונים סיימו היום את הלימודים, אבל הבגרויות עדיין כאן. בזמן שהתלמידים של 2021 כבר בצבא וסיימו בגרויות, הם עדיין לא יודעים מה הממצוע העירוני שלהם, ואפילו לא הציון הבית-ספרי. בשנים האחרונות משרד החינוך לא מפרסם את ציוני הבגרויות לפי ערים ובתי ספר, אבל מיזם מיוחד של ynet והתנועה לחופש המידע חושף את הציונים זו השנה הרביעית.
במסגרת המיזם ניתן לבדוק את הציון הממוצע במקצועות החובה בכלל היישובים בישראל בשנים 2021-2017, ואף להשוות בין היישובים השונים. הציונים של 2021 מתפרסמים כאן לראשונה, בעקבות בקשת חופש מידע שהוגשה למשרד החינוך על ידי התנועה לחופש המידע. למרות ששנת הלימודים הנוכחית כמעט מסתיימת, לטענת המשרד עדיין אין נתונים של השנה שעברה. מה הממוצע ביישובים השונים, מי בצמרת ומי בתחתית?
איך חושבו ודורגו ההישגים?
בהתאם למדיניות עיבוד הנתונים של משרד החינוך, לא חושבו ולא נספרו בתי ספר שבהם נבחנו פחות מ-11 תלמידים בבחינה מסוימת (לדוגמא בבחינת 5 יחידות במתמטיקה). חישוב הממוצע בכל אחד מהיישובים נעשה כך: איגדנו בנפרד את הציון הממוצע בכל בית ספר והכפלנו אותו במספר הנבחנים שניגשו באותו מוסד לימודים. את התוצאה שהתקבלה מכל בתי הספר של אותו יישוב חילקנו במספר הנבחנים שניגשו לבחינה באותו יישוב. (למשל: בתל אביב ישנם 42 בתי ספר שניגשו לבחינה ב-2 יח' אזרחות - הכפלנו כל ממוצע של בית ספר במספר הנבחנים. את הסכום שיצא חילקנו במספר התלמידים הכולל מתל אביב שניגשו לבחינה).
הצמרת והתחתית של 2021
הנתונים של שנת 2021 נחשפים כאן לראשונה, בעקבות בקשת חופש המידע של התנועה לחופש המידע. בין היתר ניתן לראות איזה יישובים נמצאים בראש הטבלה והצטיינו במקצועות השונים, ואיזה יישובים צריכים חיזוק.
כדי לתת משקל סטטיסטי סביר בדירוגי הצמרת והתחתית של בחינות הבגרות במקצועות החובה המשותפים לכלל הזרמים במערכת החינוך, חושבו יישובים שבהם ניגשו יותר מ-200 תלמידים לבחינה. המקצועות שבהם חושב המדד: מתמטיקה (כל היחידות), אנגלית (כל היחידות), אזרחות (2 יחידות), ספרות (2 יחידות) והבעה עברית (2 יחידות).
בשאר המקצועות החישוב נעשה בהתאם לכל היישובים שנתוניהם חושבו על ידי משרד החינוך. בחלק מהמקצועות לא מופיע דירוג מלא, או בכלל, בשל העובדה שהתקבלו נתונים של פחות מ-20 יישובים.
המקצועות שנכללו בפרויקט
המקצועות שמופיעים במפת הבגרויות הם מקצועות החובה המרכזיים במערכת החינוך הישראלית. מקצועות החובה שמשותפים לכלל זרמי החינוך השונים הם מתמטיקה ואנגלית (3 יחידות לימוד לפחות), היסטוריה (2 יחידות לימוד, בבתי ספר ערבים ודרוזיים מתקיימות בחינות נפרדות בהיסטוריה), אזרחות, ספרות (בחינוך הממלכתי דתי יש אפשרות להיבחן במקום בבחינה של ספרות ומחשבת ישראל בהיקף דומה של 2 יחידות לימוד), הבעה עברית (בבתי הספר הדרוזיים והערביים יש חובה להיבחן ברמה של לפחות 3 יחידות לימוד בעוד שבבתי הספר היהודיים חייבים להיבחן ברמה של 2 יחידות לימוד), ותנ"ך (בחינוך הממלכתי חובה להיבחן ברמה של 2 יחידות לימוד ובחינוך הממלכתי דתי המינימום הוא שלוש יחידות לימוד).
בבתי ספר דתיים ישנה חובה להיבחן גם בבחינת בגרות בתושב"ע בהיקף של לפחות 3 יחידות לימוד, ואילו בבתי הספר הערביים יש להיבחן בתרבות ומורשת האסלאם, עם אפשרות לבחינה ב"דת האסלאם" בהיקף של 5 יחידות לימוד.
היקף יחידות הלימוד שצוין למעלה זה המינימום הנדרש לקבלת תעודת בגרות, אך ניתן כמובן להרחיב ולהיבחן בהיקף רחב יותר של יחידות לימוד. בין היתר ניתן להיבחן ברמה של חמש יחידות בספרות, היסטוריה, תנ"ך, תושב"ע ואזרחות - גם נתונים אלה מופיעים במפת הבגרויות שלנו.
בגרויות 2021
בשנת הלימודים 2021 נעשה שינוי נוסף במתווה בחינות הבגרות בישראל. בהתאם, בתלמידים נבחנו באנגלית, מתמטיקה, שפה ומקצוע הומני נוסף - ספרות, אזרחות, תנ"ך או היסטוריה. בנוסף נבחנו התלמידים במקצוע תגבור נוסף לבחירת בית הספר. בשאר המקצועות שבהם לא נבחנו התלמידים הופעל ציון בית ספרי משוקלל.
למה חשוב לדעת את הציונים?
פרסום הציונים מאפשר להורים, לתלמידים ולמורים לקבל מידע מפורט לגבי ההישגים בבתי הספר שלהם, ומסייע למשפחות שמתייחסות להישגי בתי הספר כשיקול בבחירות מקום המגורים. הציונים גם משמשים את ראשי הרשויות ומערכת החינוך.
עו"ד אור סדן, מהתנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה לחופש המידע במכללה למנהל, הסביר: "ידע מעין זה יכול להעניק לציבור תמונה רחבה הנוגעת למצב החינוך באיזורים שונים בארץ, כשנקודת המוצא היא שהמידע יכול להעיד על פערים ברמת החינוך הניתנים באיזורים שונים בארץ. מובן שמידע שכזה יכול לסייע לא רק לציבור עצמו, אלא גם למקבלי ההחלטות בבואם לקדם מדיניות שיש בה כדי לקדם שוויון בחינוך. בסופו של דבר, המידע הזה מונגש על ידינו ועל ידי ynet, וראוי שהמדינה היא זו שתנגיש את המידע לציבור". את בקשת המידע הגיש דניאל גיסר מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל.
קריית אונו שומרת על מקומה, גבעת שמואל מתחזקת
העיר שמובילה זו השנה הרביעית בקרב הערים הגדולות בציון הממוצע בחמש יחידות מתמטיקה היא קריית אונו עם ציון של 90.01 – חמש נקודות וחצי מעל הממוצע הארצי. במקום השני נמצאת רמת השרון עם 89.67 ואחריה מודיעין-מכבים-רעות, הרצליה, רעננה, גבעתיים ותל אביב-יפו עם ממוצע ציונים של כ-87 כל אחת.
בתחתית הערים הגדולות בחמש יחידות מתמטיקה נמצאת באר שבע, שירדה מקום אחד, עם ממוצע של 78.98. מעליה נמצאות אשקלון ואשדוד, שגם בשנה שעברה היו בתחתית, עם 79.97 ו-80.23 בהתאמה.
ב-5 יחידות אנגלית נמשכת התחלופה בין גבעת שמואל לרמת השרון. המובילה הקודמת, שירדה למקום השני, קיבלה ממוצע של 91.52 ואילו המובילה הנוכחית קיבלה ציון ממוצע של 92.1. בצמוד לגבעת שמואל נמצאות הרצליה וגבעתיים, בהפרש של עשרות נקודה.
גם השנה רמלה נמצאת בתחתית רשימת היישובים הגדולים בבחינת 5 יחידות עם ממוצע 80.4. מעליה נמצאות דימונה וקריית גת עם ממוצע של כ-83. אילת, שלפני שנתיים ושלוש שנים הייתה בתחתית, עלתה כמעט נקודה וחצי מהשנה שעברה וקיבלה ב-2021 ממוצע של 84.18.
ומה עם שאר מקצועות החובה? גבעת שמואל מובילה גם השנה בציון הממוצע ב-2 יחידות לימוד אזרחות, בקרב היישובים הגדולים, עם ממוצע של 89.02 – כמעט עשר נקודות מעל הממוצע הארצי. במקום השני גבעתיים עם ממוצע 87.27 ומיד אחריה בענה עם 87.13 ועין מאהל עם 86.74. רוב עשרת היישובים הגדולים בתחתית הרשימה הם מהמגזר הלא יהודי, למעט אור יהודה (מקום 7 מהסוף עם ממוצע 71.12) ומקווה ישראל (מקום 9 מהסוף עם ממוצע 72.92).
את המקום הראשון ברשימת היישובים הגדולים ב-2 יחידות ספרות קטפה השנה גני תקווה עם 88.37, וכמעט נקודה אחריה נמצאת האלופה המודחת רמת השרון עם 87.41. בהמשך הרשימה, בפער של כמעט שתי נקודות, נמצאות קריית אונו, זיכרון יעקב, גבעתיים ותל מונד עם ממוצע של כ-85 כל אחת.
