בסוף השבוע האחרון נער בן 13 נפגע מרכב בעת שרכב על אופניים חשמליים בצומת גן יבנה ומאושפז במצב קשה בבית החולים שניידר. אימו מציגה את ממדי ההפקרות בכבישים וקוראת להורים להתאחד: "ילדים בגיל הזה לא צריכים לרכוב. אל תחכו שהילד שלכם ישכב בבית חולים כדי להבין את הסכנה".
תחום הקורקינטים והאופניים החשמליים בישראל מוסיף להיות מופקר ופרוץ, כאשר הפיקוח והאכיפה בשטח רחוקים מלהספיק. למרות שלפי החוק הגיל המותר לרכיבה על כלים ממונעים עומד על 16 בלבד, ברחובות הערים ניתן לראות מדי יום אלפי ילדים צעירים בהרבה. הנגישות הגבוהה לכלים, היעדר הרתעה מספקת והלחץ החברתי, יוצרים מציאות מסוכנת שבה ילדים תמימים עולים על הכביש ללא הגנה.
הסכנות הללו מקבלות משנה תוקף בימי החופש הגדול, אז בני הנוער מבלים שעות רבות בחוץ ללא מסגרות חינוכיות והשימוש הלא מבוקר בכלים אלה הפך למלכודת קטלנית עבורם. בשנת 2025 נהרגו בכבישים 126 רוכבי כלים דו-גלגליים. לצד האבדות בנפש, עשרות ילדים ובני נוער נפצעים מדי שנה באורח קשה וסובלים מפציעות מורכבות.
תאונה קשה כזו התרחשה בליל שישי האחרון בצומת גן יבנה. נער בן 13, שחצה את הכביש במעבר חצייה מרומזר בעת שרכב על אופניים חשמליים יחד עם חברו, נפגע מרכב. במשטרה עדיין בודקים את נסיבות התאונה. הנהג הפוגע עצר במקום והזעיק את מד"א, שפינו את הנער לבית החולים אסותא באשדוד. בשל פציעותיו המורכבות ומולטי-טראומה שהצריכה התערבות מומחים מתחומים שונים, הוא הועבר בדחיפות להמשך טיפול במרכז שניידר לרפואת ילדים, שם הוא מאושפז כעת בטיפול נמרץ.
התאונה התרחשה בעיתוי כואב במיוחד עבור המשפחה כשאתמול היה אמור הנער לחגוג את העלייה לתורה ואת בר המצווה שלו, ובמקום לעמוד נרגש מול בני משפחתו וחבריו, הוא מוצא את עצמו מרותק למיטת בית החולים. בשיחה עם ynet מבהירה אימו, שבחרה להישאר בעילום שם, כי מדובר בכלי שחבר הביא לבנה בלי ידיעת ההורים, שכן בביתם חל איסור מוחלט על שימוש בכלים חשמליים.
פינוי הילד מהזירה
האם מתארת מסכת רפואית מורכבת וקשה שעבר בנה מאז ליל שישי. הנער סובל מפציעות מולטי-טראומה הכוללות שברים מרובים בפנים, בלסת, בבסיס הגולגולת, באף ובקרסול, שיניים שנשברו ונכנסו פנימה, והמטומה בריאה. כבר בהגעתו לבית החולים, בעודו בהכרה, תפרו הרופאים את הפציעה במצחו וסוללת מומחים מתחומי הנוירוכירורגיה, הפלסטיקה, הפה והלסת, העיניים והאורתופדיה התגייסה כדי לקבוע את סדר העדיפויות הניתוחי.
סובל מכאבי תופת
בשבת עבר הנער סדרה מורכבת של ניתוחים שנמשכו כחמש שעות. הרופאים עמלו על שחזור הפנים, ארובת העין והלסת, והחדירו לפניו ולקרסולו שלוש פלטינות וברגים שיישארו בגופו לכל החיים. בנוסף, הוכנסו צינוריות לאפו כדי למנוע מעצמות האף המרוסקות לקרוס פנימה. לאחר הניתוח הוא היה מורדם ומונשם במשך 24 שעות, ושלשום העירו אותו הצוותים הרפואיים כשרגליו מגובסות.
לצד השבח וההערכה שמביעה האם לצוות הרפואי בשניידר על הטיפול המסור והמקצועי, ההתמודדות בטיפול נמרץ קשה מנשוא. הנער סובל מכאבי תופת בכל גופו ואינו מסוגל לבצע פעולות בסיסיות כמו ישיבה או הליכה להתפנות. הוא סובל מפגיעה בראייה, כאשר עין אחת עצומה ובשנייה הוא רואה בקושי, ומורשה לאכול מזון נוזלי ורך בלבד בשל הפציעה הקשה בלסת. ברגעים של פחד וכאב הוא ממרר בבכי, נזכר ברגע הפגיעה ושואל בדמעות אם יחזור אי פעם להיראות רגיל.
"אני פונה אליכם ההורים כאמא מפוחדת שמבקשת מכם עזרה", אומרת האם בכאב. "אצלנו בבית אנחנו אוסרים בתכלית האיסור על שימוש בכלים חשמליים. דיברנו איתו המון על הסכנות, אבל לצערי זה לא היה מספיק. לרבים מהחברים שלו יש אופניים וקורקינטים חשמליים, וכך גם ילד שבבית שלו אסור, יוצא החוצה ופוגש מציאות אחרת לגמרי. הוא מוקף בחברים שרוכבים, רוצה להיות איתם ולהיות כמו כולם, וברגע אחד יכול לקחת כלי מחבר ולעלות עליו. ברגע הזה אנחנו, ההורים שלו, לא נמצאים לידו כדי לעצור אותו ולשמור עליו. ילד בן 13 עדיין לא מספיק בוגר כדי לעמוד תמיד מול הרצון להשתייך ומול הלחץ החברתי. גם ילד שיודע היטב מה מותר ומה אסור, עלול לקבל ברגע אחד החלטה שמסכנת את החיים שלו והיום הילד הזה הוא הבן שלי".
היא מדגישה כי אינה מנסה להאשים או להטיף, אלא פועלת מתוך פחד עמוק ממה שקורה ברחובות. "אין מספיק אכיפה, ואי אפשר להיות ליד הילדים שלנו בכל רגע. ולכן אני מרגישה שאנחנו, ההורים, חייבים להתגייס יחד כדי לשמור עליהם, לפעמים גם מעצמם. אנחנו חיים במדינה קטנה, והילדים הם של כולנו. כשילד אחד נפגע, כולנו כואבים וכולנו דואגים. אם כולנו יחד נחליט שילדים בגיל הזה לא רוכבים על כלים חשמליים, לילדים שלנו יהיה הרבה יותר קל לקבל את הגבול הזה, והם לא יצטרכו להיות הילד היחיד שאסור לו בזמן שכל החברים נוסעים. בבקשה, בואו נעשה את זה יחד. אל תחכו שהילד שלכם ישכב בבית חולים כדי שהסכנה הזאת תהפוך למוחשית. היום זה הילד שלי. מחר זה עלול להיות ילד אחר".
