במהלך טקס זיכרון למפקד משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון חסן מהדווי, שנהרג בתקיפה המיוחסת לישראל בדמשק, הביע יחיא רחים ספאווי, יועצו הצבאי הבכיר של מנהיג איראן, ביטחון בניצחונה של "חזית ההתנגדות" בהנהגת איראן והצהיר כי מזרח תיכון חדש, שבמרכזו ארצו, הולך ומתהווה באזור. ימים ספורים לאחר מכן העריך היומון השמרני ג'וואן המזוהה עם משמרות המהפכה כי המתקפה האיראנית נגד ישראל מבשרת נקודת מפנה וכי באזור יוקם סדר חדש, שאיראן משמשת כאדריכלית שלו.
חודשים ספורים לאחר שציינה את יום השנה ה-45 למהפכה, יכולה הרפובליקה האסלאמית לרשום לעצמה הישגים משמעותיים. פלישת ארצות הברית לעיראק ב-2003 ופרוץ "האביב הערבי" במזרח התיכון הציבו אתגרים משמעותיים לביטחון הלאומי האיראני, אלא שככל שעבר הזמן התברר כי יש ביכולתה של איראן להפיק רווחים אסטרטגיים מהתפתחויות אלה, שנוצלו בידיה כאמצעי לקידום השאיפות והאינטרסים שלה באזור ולביצור גוש אזורי בהנהגתה.
תמורות משמעותיות חלו גם בזירה הבינלאומית. המלחמה באוקראינה ואספקת הכטב"מים האיראניים לרוסיה שדרגו את מערכת היחסים בין טהרן למוסקבה לשותפות אסטרטגית המנוצלת על ידי איראן לביצור מעמדה במסגרת הסדר העולמי החדש. הרפובליקה האסלאמית רואה בהתפתחויות הבינלאומיות הזדמנות לכינונו של סדר עולמי רב-קוטבי, שאינו בהובלה אמריקאית, ושיש ביכולתה למלא בו תפקיד משמעותי יותר לצד בעלות בריתה האזוריות ושותפותיה הבינלאומיות, ובראשן רוסיה וסין. בנאום בנובמבר 2022 הצהיר מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, כי ארצות הברית כבר אינה הכוח הדומיננטי בעולם וכי הסדר העולמי משתנה לקראת כינונו של סדר חדש - המבוסס על העברת העוצמה הפוליטית, הכלכלית והתרבותית מהמערב לאסיה ועל הרחבת "חזית ההתנגדות".
בנוסף לכל אלה, ממשיכה איראן להתקדם ולהתבסס עוד יותר בסף הגרעיני, וייתכן שאף לקדם מהלכים שנועדו לקצר את זמן הפריצה לנשק גרעיני ולפתח את מערכי הטילים והכטב"מים שלה כפיצוי על יכולותיה הצבאיות הקונבנציונליות המוגבלות. לאחרונה התרבו הקולות באיראן הקוראים לבחון מחדש את אסטרטגיית הגרעין ולא להסתפק בהכרח במעמדה כמדינת סף גרעינית. כך, למשל, הזהיר מפקד יחידת ההגנה על מתקני הגרעין, אחמד חק טלב, כי אם תנסה ישראל לפגוע במתקני הגרעין בתגובה למתקפה האיראנית, תשקול טהרן מחדש את דוקטרינת הגרעין שלה.
על רקע התפתחויות אלה, לא ייפלא שאיראן רואה גם במתקפה נגד ישראל בליל ה-14 באפריל הישג משמעותי, חרף הצלחת ישראל ליירט את רוב השיגורים לעברה. הצהרות מצד בכירים איראנים ופרשנויות באמצעי התקשורת הממסדיים משקפות בימים האחרונים הערכת מצב כי הרפובליקה האסלאמית הצליחה להשיג איזון אסטרטגי מול ישראל, המדשדשת ברצועת עזה וניצבת בפני אתגרים מחריפים מבית ומחוץ. בהתייחסות ראשונה לתקיפה הצהיר מפקד משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי, כי איראן אימצה משוואה חדשה אל מול "הישות הציונית", ותגיב מעתה ישירות משטחה לכל תוקפנות ישראלית. העיתון כיהאן, המזוהה עם מנהיג איראן, תיאר את המתקפה כתגובה הצבאית החריפה ביותר נגד ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים, וטען שאיראן הצליחה לחדור את מעטפת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל ולפגוע בה אף על פי שלא היתה זו תקיפה חשאית או מפתיעה.
טוב תעשה ישראל אם תתייחס להצהרות ולפרשנויות היוצאות מטהרן כביטוי להערכה אותנטית – גם אם מופרזת בחלקה – מצד הנהגה איראנית הנשלטת כיום באופן מוחלט בידי נצים שמרנים ורדיקלים
ניתן כמובן לטעון שמדובר בדברי רהב ובתעמולה חלולה מבית מדרשו של המשטר האיראני. יתר על כן, הרפובליקה האסלאמית עדיין ניצבת בפני אתגרים משמעותיים, בראשם משבר כלכלי עמוק, אובדן אמון מצד הציבור וחיכוכים מזדמנים עם שכנותיה ולעתים אף עם שותפיה ובעלות בריתה. אף על פי כן, טוב תעשה ישראל אם תתייחס להצהרות ולפרשנויות היוצאות מטהרן כביטוי להערכה אותנטית – גם אם מופרזת בחלקה – מצד הנהגה איראנית הנשלטת כיום באופן מוחלט בידי נצים שמרנים ורדיקלים, לאחר שהחוגים הפרגמטיים יותר הודרו במהלך השנים מעמדות ההשפעה.
מציאות זו מחייבת חשיבה מחודשת וגיבוש אסטרטגיה כוללת ומעודכנת מול איראן, שתספק מענה משופר למגוון האתגרים שהיא מציבה בפני ביטחונה הלאומי של ישראל, ובראשם תוכנית הגרעין, התעצמותה הצבאית וחתרנותה האזורית. ההתמודדות עם איראן מחייבת את ישראל לשתף פעולה הן עם ארצות הברית ומדינות המערב והן עם מדינות ערב המתונות. העדפת תגובות צבאיות מיידיות על פני סבלנות אסטרטגית ומערכה מתוכננת היטב אינה מספקת מענה ראוי לאתגר האיראני הרב-ממדי. אל מול חזון המזרח התיכון האיראני יש להציב חזון חלופי המבוסס על עיצוב מציאות הסדרית חדשה באזור, חיזוק הקשרים עם ארצות הברית וקידום תהליכי נורמליזציה עם העולם הערבי.
ד"ר רז צימט הוא חוקר בכיר ומומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב