מאז אוקטובר 2023, אז פרצה המלחמה, צה"ל הולך ומרחיב את השטח שעליו הוא שולט. זה התחיל ברצועת עזה, נמשך בסוריה וביהודה ושומרון, וכיום כולל גם שטח גדול בלבנון. לכל אלה אלה זקוק הצבא לחיילים - בשעה שבעוד חצי שנה שירות החובה צפוי להתקצר. אבל בדרג המדיני, שמבטיח ש"לדרישת הרמטכ"ל" יעביר את חבילת החוקים שתאריך את שירות הסדיר - ובמקביל תפטור מגיוס רבבות חרדים - בכלל משתהים, ולמרות ההבטחות, גם בשבוע הבא כנראה לא יתקיימו דיונים.
3 צפייה בגלריה
לוחמי צה"ל בדרום לבנון - וברקע צור. חייבים להיות בשטח - אבל מי יחזיק אותו?
(צילום: דובר צה"ל)
איפה אנחנו כיום
לפני כחודש הציג דובר צה"ל, תת-אלוף אפי דפרין, את תמונת המצב המדאיגה: הצבא זקוק לכ-15 אלף חיילים נוספים, מתוכם כ-8,000 לוחמים. תחת המציאות הזו, הפריסה הפיזית של הלוחמים השתנתה משמעותית: עוד ועוד לוחמים נשלחו למשימות של שליטה באזורי חיץ - כמו בלבנון, בסוריה ובעזה - ומאחר שהצבא הסדיר מתוח עד הקצה, מי שממלאים את החורים הם לוחמי המילואים.
גורם ביטחוני: "שטח הפנים של המדינה גדל. זו עובדה, והצבא לא. אם זה יימשך אל תוך 2027, יהיו לוחמים שיוכלו לסמן סביב אלף ימי מילואים - וזה בלתי נתפס"
בצה"ל הסבירו כי בפועל, חסרים כיום כ-12 אלף חיילים - אבל כדי למנוע פער גדול יותר בהמשך נדרשים 15 אלף, בהם אלפי לוחמים. לפי ההערכות בצבא, אם הארכת שירות הסדיר לא תתרחש - יעלה המספר שלו יזדקקו בצבא ל-17 אלף.
הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר את חברי הקבינט המדיני-ביטחוני עם דגלים אדומים, כלשונו, מ"קריסת הצבא" ש"לא יוכל לעמוד במשימותיו". הוא דרש לחוקק חוק גיוס (ולא אמר באיזה נוסח - בניגוד לטענות מזכיר הממשלה שלפיהן הוא דיבר ספציפית על החוק שמקדם ביסמוט); ביקש להסדיר את הארכת שירות הסדיר ל-36 חודשים - ולמנוע את קיצורו ל-30 חודשים, בעיצומה של לחימה רב-זירתית; ולחוקק חוק מילואים, שתוכנו כלל לא ידוע נכון לעכשיו, ונמצא בגיבוש במשרד הביטחון.
ברצועת עזה מחזיק צה"ל את עומק השטח עם שתי אוגדות, ביהודה ושומרון פועלים 21 גדודים שנמתחים עד הקצה בשלל משימות שלא היו קודם (כולל כיבוש מחנות הפליטים בצפון השומרון - ומשימות ביותר ממאה יישובים חדשים בשומרון), בדרום לבנון פועלות חמש אוגדות, ובסוריה - שם מחזיקה ישראל באזור חיץ - נמצאות שלוש חטיבות, שבונות את האזור לקראת השנים הבאות.
לאן אנחנו הולכים
המציאות הזו, שבה זירות לחימה לא "נסגרות", מייצרת מצב זמני שהופך לקבוע: שרשרת משימות שמטרתה לשמר הישגים בשטח, אך ללא אופק סיום ברור. בדרג המדיני, כך נראה, תכננו להגיע לנקודת פתיחה טובה יותר במו"מ - אבל במקום זאת, המשך פתיחת הזירות מקשה על חלוקת הסד"כ.
"שטח הפנים של המדינה גדל. זו עובדה, והצבא לא", הסביר גורם ביטחוני בשיחה עם ynet. "אנחנו פועלים עם אותן מסגרות מילואים לאורך זמן רב מדי. אם המציאות הזו תימשך אל תוך שנת 2027, יהיו כבר לוחמים שיוכלו לסמן סביב האלף ימי מילואים. זה בלתי נתפס". לדבריו, התפיסה הנוכחית מחייבת נוכחות מתמדת בשטח כדי לשמר הישגים, אך צה"ל לא יכול להמשיך להחזיק בקו הזה לאורך זמן ללא תגבור משמעותי.
מאז 7 באוקטובר השתנתה תפיסת האבטחה של צה"ל להגנה מקדימה. ההבנה מאחורי התפיסה הזו - אחרי הטבח הקשה בתושבי עוטף עזה - היא שצריך לייצר מציאות של קרבות יזומים מול כל איום שנשקף לתושבים שעל קו הגבול. זה גם מה שמייצר את מציאות הקווים הצהובים. בתכנון סרגל המשימות בצה"ל, שבו נמצאות כל היחידות לשנת 2026, בוצעו שינויים רבים בכפוף למציאות הביטחונית שמשתנה ברגע.
בשיחה עם ynet, גורם צבאי בכיר תיאר את האתגר: "פרצנו שטח עד 'הקו הצהוב' כדי למנוע ירי ישיר על התושבים. זה ברור לכולנו שהסד"כ הזה לא יישאר לאורך זמן, ולכן אנחנו נערכים כך שנוכל להגן בצורה דומה גם עם פחות כוחות. אבל אם יחזרו לפה תושבים לבנונים – וזה מה שחיזבאללה שואף אליו – ההגנה בסד"כ הנוכחי לא תהיה הרמטית".
3 צפייה בגלריה
מפגינים נגד גיוס בבני ברק, בפברואר. גם הרבנים וחברי הכנסת לא בטוחים שהנוסח הנוכחי מתאים להם
(צילום: שאול גולן)
בפועל, צה"ל מיישם שיטה שבה עם פחות כוחות ניתן לשלוט על יותר שטח, באמצעות הקמת מעט עמדות קבע וביצוע פשיטות ארוכות בזמן על בסיס מודיעיני מדויק – גם בלבנון וגם בעזה. כך הכוחות "מדלגים" בין מרחבי השטח בכדי לשמר את הישגיהם המבצעיים. המטרה היא למנוע מהאויב להתבסס מחדש, אך התסכול מהעומס רק גובר.
החרדים חוששים מ"תנאי האכיפה"
בקואליציה, כאמור, הבטיחו לחזור לקדם את דיוני חוק הפטור מגיוס והארכת שירות הסדיר לאחר יום העצמאות, אבל נכון לעכשיו, הדיונים טרם נקבעו - וכלל לא בטוח אם יתקיימו בשבוע הבא. ברקע עומדות התלבטויות במפלגות החרדיות לגבי נוסח החוק, וחבריהן עוסקים בשכנוע הרבנים כדי לקדם אותו. לפי גורמים חרדים, ההתלבטות העיקרית היא מצד בית הרב משה הלל הירש, מנהיג הזרם הליטאי - דגל התורה - שחושש כי החוק יוביל לפגיעה בישיבות בשל תנאי האכיפה.
בכירים בסיעות החרדיות בעצמם הביעו חשש מפני מצב שבו הישיבות לא יעמדו ביעדי הגיוס הלא-גבוהים נכון לשנים הראשונות, ובעצמם מטילים ספק עד כמה הם מעוניינים בחוק בתצורה הנוכחית. הם ממתינים לסבב נוסף של התייעצויות בבתי הרבנים כדי לקבל הסכמה חלוטה לחקיקה.
הרב הירש אמור לחזור בימים הקרובים ממסע התרמה בחו"ל עבור הישיבות, ואז יחודשו השיחות בין חברי הכנסת לרבנים כדי להשיג את הסכמת הרבנים להצעת החוק.
ומי מבטיח רוב?
לפי מקורות בקואליציה, מאחורי הקלעים לא באמת נעשו שיחות משמעותיות - והמחלוקות עדיין עומדות בעינן. הן עוסקות בסנקציות, ובדרישת החרדים לבטל רטרואקטיבית לכל תלמידי הישיבות את מעמד המשתמטים.
לצד זאת, מקורות פוליטיים בקואליציה אמרו כי יש חשש שגם אם החרדים ירצו לקדם את החוק, ונתניהו יסכים לכך - לא ברור אם בשלב כל כך מתקדם של הקדנציה, רגע לפני הבחירות, יש רוב לנוסח החוק הזה.
שורה של ח"כים בקואליציה התבטאו בפומבי נגד החוק במתכונתו הנוכחית, ואמרו כי לא יתמכו בו אם לא יעבור שינויים. מדובר בח"כ יולי אדלשטיין, סגנית השר שרן השכל, השר אופיר סופר, חברי הכנסת דן אילוז, משה סולומון, משה סעדה ועוד. לצידם עומד גם ח"כ יצחק גולדקנופף שלא תומך בנוסח, ולא ברור איך ינהגו שאר חברי אגודת ישראל.
