"אחותי, אני מרגישה שהוא מחכה שמישהו יגיע. אני מרגישה שיש משהו לא בסדר. רוצה ללכת". אלו ההודעות ששלחה מרלין אלטורי (30) לחברתה, במהלך שיחה שקיימה עם בעלה - זמן קצר לפני שהוא דרס ורצח אותה ובהמשך שרף את גופתה בתוך רכב, בחודש שעבר ליד כפר קאסם. החברה ניסתה לשכנע את מרלין לעזוב את המפגש עם בעלה, אך לשווא. נגד הבעל חוסיין אבו סבית (41) הוגש היום (רביעי) לבית המשפט המחוזי בלוד כתב אישום בגין רצח.
בכתב האישום נגד הבעל נטען כי הוא דקר את מרלין לפחות שמונה פעמים, הכניס אותה לתא המטען ובהמשך הצית אותה בתוך רכבה. עוד נטען כי הוא נעזר באחיו כדי להימלט מהזירה ולנקות את רכבו מהראיות. בכתב האישום צוין כי אבו סבית הכיר את מרלין במרץ בשנה שעברה ואף נישא לה למשך תקופה קצרה בזמן שהיה נשוי לאישה אחרת ואם עשרת ילדיו.
עוד נטען בכתב האישום כי ב-15 באפריל השנה קבע אבו סבית מפגש עם מרלין בחניון בראש העין. לאחר מכן השניים נסעו במשך שעות באזור קיבוץ נחשונים. מרלין ביקשה מהנאשם פעמים רבות להחזיר אותה לרכבה שנותר בחניון, אך הוא סירב. בשלב זה כבר גמלה בליבו ההחלטה להמיתה. בהמשך הוא עצר את הרכב באזור מבודד ושוחח עם אשתו השנייה. מרלין, שחשה פחד ומצוקה, יצאה מהרכב. בשלב זה דרס אבו סבית את מרלין והיא נפלה על הקרקע.
אחר כך הוא דקר אותה, הכניס אותה לתא המטען ונסע לאתר בנייה בראש העין שבו הוא פגש את אחיו. "זהו, נגמר הבחורה, אני הרגתי הבחורה", אמר אבו סבית לאחיו. השניים, כך נטען, סיכמו על "תוכנית שיבוש" שבמסגרתה יסייע האח תאמר אבו סבית להעלים את הגופה ואת הרכב, ולמלט את הנאשם מהזירה. הבעל העביר את הגופה מתא המטען של רכבו לרכבה שלה. בהמשך הוא נסע עם הרכב לכפר קאסם, ושם הצית את רכבה של מרלין.
כאמור, זמן קצר לפני שנרצחה - הספיקה מרלין לשלוח הודעות לחברתה. ההתכתבות, שפרטיה הגיעו ל-ynet, נראתה כך:
מרלין הייתה זו שיזמה את השיחה, פנתה לחברתה ושיתפה אותה בחששות:
מרלין: תשמעי
חברה: כן
מרלין: מרגישה שהוא מחכה למישהיו שתגיע. שעתיים אני כאן. רוצה לחזור לבית
חברה: תצאי.
חברה: תצאי שלא יביא אותה ותתעצבני.
מרלין: רוצה להמשיך ברגל. מרגישה שיש משהו לא תקין.
חברה: רוצה שאני אבוא לקחת אותך?
מרלין: כמעט שעה הוא מדבר בוואטסאפ.
חברה: יש לך רכב?
מרלין: אומר לי עוד מעט. הרכב שלי במקום אחר. חניתי רחוק
מאלין: דחוף תתקשרי. צריכה אותך.
מרלין: תחזירי אליי.
בסוף ההתכתבויות החברה התקשרה למרלין ולא היה מענה ואז היא הרגישה שקרה לה משהו חמור. בהודעות נוספות כתבה הנרצחת לחברותיה שהיא עוברת גל של אלימות ונמצאת בסכנת חיים.
שילמה על הרצון להתגרש
מרלין הייתה נשואה בעבר לגבר שמתגורר בירושלים, ממנו נולדו לה שתי בנות לפני שהתגרשו. הנאשם ברצח נישא למרלין מבלי ליידע אותה על כך שהוא עצמו היה נשוי קודם לכן. כשהיא נכנסה להריון, הוא אילץ אותה להפיל את העובר, למרות רצונה לשמור עליו.
נודע כי הנאשם ברצח קנה למרלין טלפון יקר כשבועיים לפני הרצח. נראה שכוונתו הייתה להראות לסביבה שהוא בקשר טוב עם אשתו ולהסיר ממנו את החשד. ביום הרצח, מרלין קיבלה שיחת טלפון שהורתה לה להגיע לאזור ראש העין כדי להיפגש עם בעלה ולדון בנישואיהם, שכן היא החליטה שברצונה להיפרד ממנו.
זירת הרצח בסמוך לכפר קאסם
(צילום: חסן שעלאן)
מרלין הגיעה למקום ולפני שהחנתה את מכוניתה, צילמה את המכונית שבה הגיע בעלה לפגישה ושלחה את התמונה לחברתה. אחרי שנכנסה לרכב של אבו סבית, הקשר עם חברתה נותק.
בכתב האישום נטען עוד כי האח אסף את הנאשם, והשניים חזרו לאתר הבנייה בראש העין, שם שטף אבו סבית את רכבו וניקה אותו ביסודיות, לרבות את תא המטען, במטרה להעלים ראיות. בפרקליטות טוענים כי כתוצאה ממעשיו נגרמו למרלין שמונה פצעי דקירה בריאה הימנית, דימום בבית החזה, שברים בעצמות השלד וסימני שאיפת דם, וכי גופתה "נשרפה עד לכדי השמדה כמעט מלאה”.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים טענה הפרקליטות כי בידיה ראיות לכאורה רבות נגד הנאשם ובהן התוודות בפני מדובב בתא המעצר, הודאות אחיו תאמר, תיעוד ממצלמות אבטחה, נתוני איכון ותקשורת, תיעוד ניקוי הרכב לאחר ההצתה, וכן התכתבויות וואטסאפ של המנוחה עם חברתה שבהן כתבה כי הנאשם “מעכב אותה” וכי היא חוששת שאשתו השנייה תגיע למקום ותפגע בה.
עוד נאמר בבקשת המעצר כי הנאשם התוודה בפני מדובב שהיה עם מרלין בשטח מבודד. האח אישר את מפגשיו עם הנאשם ביום הרצח, וכן את נסיעתם המשותפת לאתר בנייה. אבו סבית נעדר עבר פלילי, אך הפרקליטות הדגישה בהתייחס למעשיו כי מדובר ב"סדרה של מעשים אכזריים ומתמשכים". עוד טענה הפרקליטות כי חומרת המעשים, לצד ניסיונות שיבוש החקירה והעלמת הראיות, מלמדים על מסוכנות גבוהה במיוחד ועל חשש ממשי להימלטות מן הדין.
