הממשלה הדיחה את היועצת המשפטית לממשלה, בג"ץ הקפיא את המהלך - וכעת תעמוד למבחן התנהלותם של חברי הקבינט באחד הדיונים הגורליים מאז פרוץ המלחמה. יום לפני הדיון הדרמטי בקבינט המדיני-ביטחוני בסוגיית התוכנית לכיבוש רצועת עזה, עדיין לא ברור עד כמה ילכו רחוק כמה מהשרים אחרי שנודע כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קיבלה אליו זימון. גורם משפטי רם דרג אמר ל-ynet: "ממשלה שרואה עצמה כפועלת על פי חוק ודין, חייבת להזמין את היועץ המשפטי שלה לישיבותיה".
1 צפייה בגלריה
היועמ"שית בהרב-מיארה, ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים לוין
(צילום: אלכס קולומויסקי, שריה דיאמנט פול הארץ, שאול גולן, רפי קוץ)
על-רקע קריאות שנשמעו מתוך הממשלה להפסיק להכיר בסמכויות היועמ"שית, הביעו אמש בסביבת שר המשפטים יריב לוין מורת רוח מההחלטה לאפשר לבהרב-מיארה להשתתף בדיון שיעסוק בהמשך המערכה בעזה. "אם היועמ"שית אכן זומנה לקבינט - מדובר בדבר חמור מאוד", אמרו מקורביו של השר לוין.
הגורם המשפטי הבכיר ששוחח עם ynet הסביר מדוע היה נחוץ לזמן את בהרב-מיארה לדיון הקבינט שייערך מחר בשעה 18:00 בערב. "הממשלה חייבת לעשות זאת כדי שהיא תברר אם ההחלטות והפעולות מתקבלות ומבוצעות לפי החוק, הנהלים ופסיקות בג"ץ". לדברי הגורם, היועץ המשפטי לממשלה מוגדר כ"פרשן המוסמך" של החוק והדין, והוא גם זה שבשלב מאוחר יותר עשוי להגן על החלטות בפני בג"ץ אם יידרש לכך.
יש לציין כי בזמן מלחמה גוברת עוד יותר נחיצות נוכחות היועץ המשפטי לממשלה בדיונים. בבתי הדין הבינלאומיים נחשבת עצמאותם של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ושל בג"ץ ל"שכפ"ץ של המדינה" ולסנגורים החשובים ביותר של ישראל - וכהוכחה לכך שהמדינה מקפידה על הדין הבינלאומי ושוקלת אותו בהחלטותיה.
מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ובג"ץ לא רק מייצגים את הפוליטיקאים ואת מערכת הביטחון בבתי הדין הבינלאומיים, אלא שמעמדם הייחודי עצמו מבטא מסר שבשם "עקרון המשלימות" - המוסדות המשפטיים העצמאיים בישראל בודקים את ההחלטות המבצעיות, גם אם הן שנויות במחלוקת, וניתן לסמוך שהן עברו סינון משפטי ואישור.
"היועמ"שים נטרלו את הקשיים"
המקור המשפטי הבכיר הבהיר: "נוכחות היועץ המשפטי לממשלה בכל ישיבותיה מעוגנת בתקנון הממשלה. כל הממשלות ביקשו שהיועצים המשפטיים יהיו נוכחים במהלך קבלת ההחלטות, או טרם התקבלו, במקרה שהתעוררו קשיים והיועצים עזרו לנטרל אותם כדי שהממשלה לא תעבור על החוק".
הוא הוסיף: "הממשלה יכולה לשנות את התקנון שלה, אך סביר להניח שלא תעשה זאת. כמו כן לא ניתן להדיר את היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה עצמה מהדיון ולבקש לשלוח במקומה את המשנים שלה. זו החרמה שלא תעבור".
בהרב-מיארה, כמו קודמיה, נוהגת להגיע לדיוני הקבינט, שכן במקביל לחזית המלחמה מצויה ישראל בחזית המכונה "לוחמת המשפט". מדובר בחזית מקבילה, מול דעת הקהל העולמית, הטריבונלים של המשפט הבינלאומי (בתי הדין בהאג), ומול מדינות המערב שתומכות באכיפת החוק הבינלאומי.
בנוסף, בישיבת קבינט נדונות חלופות צבאיות מבצעיות. רבות מהן כרוכות בסיכון חיי אדם - חיילים, אזרחים לא-מעורבים, ולעיתים הפעלת אמצעים מסוימים שאסורים לפי החוק הבינלאומי כיוון שהם מסכנים חיי אדם. היועץ בודק בזמן אמת את נחיצות השימוש בכלים אלה אל מול הפגיעה הצפויה באוכלוסייה ומול הסיכון בניהול הליכים בינלאומיים נגד מקבלי ההחלטות - מדינאים וראשי הצבא, ואפילו ברמת החייל הבודד.
כך למשל, כבר בתחילת המלחמה אישרה בהרב-מיארה באורח תקדימי פגיעה בבית החולים שיפא בעזה. מדובר במהלך שאסור לפי החוק הבינלאומי, אך מודיעין שהוצג בפני היועצת המשפטית לממשלה הראה כי המוסד הרפואי משמש במקביל מפקדה של חמאס. בהרב-מיארה נחשבת כיועצת משפטית ביטחוניסטית שמחזיקה "חרב בין השיניים", ולראיה החלטות לאשר פעולות מבצעיות של צה"ל הרבה יותר מכל קודמיה.
התייחסות נשיא המדינה להליך המתנהל בעניינה של היועצת המשפטית לממשלה
(צילום: אבי קנר)
גורם שמצוי בעבודת הקבינט, הסביר כי לא אחת מציפים ראשי מערכת הביטחון וחברי הממשלה סוגיות "מתגלגלות", שמהן עולות עוד ועוד שאלות הדורשות תשובות מיידיות גם במשפט הבינלאומי. כך למשל, באחרונה נדרשה היועצת המשפטית לממשלה לשאלה האם מבחינת הדין הבינלאומי והסכמי שביתת הנשק, ישראל יכולה לתקוף בסוריה כדי לסייע למיעוט הדרוזי.
בהרב-מיארה גם אישרה לממשלה הקודמת לחתום על הסכם הגז עם לבנון, במהלך מערכת בחירות, בשל התכיפות הצבאית והמדינית. היא הורתה אז שהאישור יתבצע לא רק קבינט אלא גם במליאת הממשלה, ולאחר מכן הובא ההסכם לשולחן הכנסת.
מכיוון שבג"ץ אינו נוהג להתערב בסוגיות מבצעיות בשל "אי שפיטות מוסדית של נושאים מדיניים ומבצעיים", נחשב היועץ המשפטי לממשלה כ"קו הגנה ראשון ולעיתים אחרון על האינטרסים של המדינה". כך, מאז שהחלה המלחמה בעזה, נדחו בבג"ץ מרבית העתירות שטענו כי צה"ל מפעיל כוח עודף שפוגע באזרחים לא מעורבים.
