ועדת החינוך של הכנסת תדון מחר (שלישי) ביוזמת מרכז השלטון המקומי לקדם העסקת עובדות זרות כסייעות בגני הילדים, והדיון יורחב גם לשאלה האם ראוי להעסיק עובדות זרות בתור מטפלות במסגרות לגיל הרך - מגיל לידה עד שלוש. לפי שעה אין תוכנית מעשית להבאת עובדות בתחום, אך מפעילי מסגרות לגיל הרך מנסים להכשיר את הלבבות בסוגיה על רקע הקושי המתמשך בגיוס עובדות.
"בשנים האחרונות חווה התחום מחסור חמור ומתמשך בכוח אדם, הפוגע ביציבות המסגרות, בהיקף פעילותן וביכולת להעניק מענה מיטבי לפעוטות ולהוריהם", נכתב בנייר עמדה שנשלח לוועדה מטעם התאחדות מעונות היום הפרטיים - גוף המונה כ-350 משפחתונים לגיל הרך.
שורת ארגוני חברה אזרחית וחוקרות בתחום התפתחות הילד מביעים התנגדות נחרצת למהלך. "שנות הגיל הרך הן השנים הקריטיות ביותר להתפתחות הילד לאדם שיהיה בבגרותו", נכתב בנייר עמדה שעליו חתומות כ-50 חוקרות בתחום הגיל הרך. "הכנסת כוח אדם זר ללא הכשרה פדגוגית, ללא ידיעת השפה וללא הבנה של צרכים התפתחותיים, תפגע אנושות ביכולת המערכת לספק חינוך כלשהו - ועל אחת כמה וכמה חינוך איכותי".
בהתאחדות מעונות היום, המקדמת את הסוגיה, מסבירים כי הם תומכים במודל שבמסגרתו "מועמדות ללא הכשרה פורמלית יוכלו לעבור הכשרה מקצועית מקוצרת טרם הגעתן לישראל", שתכלול בין השאר לימוד עברית בסיסית והיכרות עם נהלי הבטיחות במסגרות. אך החוקרות מזהירות במכתבן כי "הסיכוי שהעובדות הזרות יעברו הכשרה פדגוגית שתביא אותן לרמה הנדרשת הוא נמוך מאוד, שכן הכשרה שכזו תהיה ארוכה ויקרה, בעוד שהבאתן נועדה לפי פרסומים בתקשורת לספק פתרון מיידי למחסור שנוצר".
"ההצעה לייבא עובדות זרות כ'פתרון' למחסור בצוותי סיוע בגני הילדים היא רעיון עוועים פדגוגי וחברתי", הוסיפה יערה מן, חוקרת בקרן ברל כצנלסון, בנייר עמדה נוסף שנשלח לוועדת החינוך. "הסיבה למשבר היא שילוב בין שכר נמוך לתנאי עבודה קשים במיוחד, הנובעים ממספר ילדים גבוה מדי, תקינה נמוכה מדי ותת-השקעה שיטתית בהכשרות ובהתמקצעות של הצוותים. במקום לשקם את המערכת ולהתמודד עם בעיות העומק שהביאו למשבר, ההצעה שעומדת על הפרק היא צעד של פירוק ושל ביטול המקצועיות, שיבריח את העובדות הישראליות שנותרו וידכא את השכר בתחום כולו".
בעמדה דומה מחזיקים גם שורת ארגונים המייצגים הורים וילדים עם צרכים מיוחדים, ובהם אקים, אלו"ט, אילן ובית איזי שפירא: "אנו, ארגונים המייצגים קשת רחבה של אנשים עם מוגבלויות שונות ואת משפחותיהם, מבקשים להביע את התנגדותנו הנחרצת להצעת העסקת עובדות זרות כסייעות בגיל הרך. אנו מכירים ומתמודדים בעצמנו עם המחסור החמור בתומכות חינוך ובהשלכותיו הקשות, כמו גנים שאינם נפתחים או הפעלת גנים בצוות חסר. מצוקת כוח האדם גורמת לפגיעה בילדים, בהורים ובצוותי החינוך, ועולה לכדי מצב חירום לאומי המחייב מענה מיידי. עם זאת, אנו משוכנעים כי ייבוא עובדות זרות בכל הנוגע לעבודה חינוכית עם ילדים כפי שפורסם, הוא פתרון 'פלסטר', שעלול לגרום ליותר נזק מתועלת".
בארגון ויצו מסרו במענה לשאלת ynet ו"ידיעות אחרונות" כי הם אינם שוללים מהלך כזה, בתנאי ששילוב המטפלות הזרות יתבצע במינון מתאים, ומתוך תפיסה כי זהו אינו פתרון של קבע - אלא מענה למחסור החריף בתחום.
