חלפו תשע שנים מאז עמד בנימין נתניהו על בימת הכנסת ובהתייחס להאשמות נגדו הבטיח, כי "לא יהיה כלום כי אין כלום" ועד שהנשיא טראמפ ניצב על אותה במה ופנה לנשיא הרצוג בבקשה שיעניק לו חנינה.
הנשיא טראמפ חושב במושגים אמריקאיים. שם אכן נתונה לנשיא סמכות בלתי מוגבלת להעניק חנינה בגין פשעים פדרליים. סמכותו אינה מוגבלת לעבריינים שהורשעו והיא משתרעת גם על מתן חסינות מפני העמדה לדין. הנשיא ביידן השתמש בסמכותו זו ובשעותיו האחרונות בבית הלבן העניק חנינה כזו לשורה של אישי ציבור ופוליטיקאים תוך שהוא מבהיר, כי "אין לטעות במתן החנינות הללו ולראות בהן בשוגג הודאה בכך שמי ממקבלי החנינה פעל שלא כשורה".
במקביל, מייד עם כניסתו לבית הלבן העניק טראמפ חנינה ל-1,500 מתומכיו לתומכיו בהסתערות האלימה על בניין הקפיטול ב-6 בינואר 2021 לאחר שטראמפ הכריז ש"הבחירות נגנבו לטובת ביידן".
שונה המצב בישראל. סמכותו של הנשיא היא לחון "עבריינים", משמע מי שהורשעו בדינם. חריג בודד לכך אירע כאשר הנשיא חיים הרצוג העניק חנינה לאנשי השב"כ שהיו מעורבים בפרשת קו 300 עוד בטרם הועמדו לדין. מתן החנינה נומק באינטרסים ביטחוניים חריגים ואושר בדעת רוב בבג"ץ אלא שבית המשפט הבהיר, כי
"רק נסיבות חריגות לחלוטין, בהן עולה אינטרס ציבורי עליון או נסיבות אישיות קיצוניות ביותר, ואשר בהן לא נחזה פתרון סביר אחר - יכולות להצדיק התערבות מוקדמת כמתואר במהלך הרגיל של סדרי המשפט... השימוש בסמכות החנינה לפני הרשעה אינו אלא אמצעי נדיר וקיצוני אשר הושאר בידי הנשיא כסמכות חוקתית שיורית בעלת אופי של שסתום ביטחון".
ספק רב האם נסיבות כאלה מתקיימות במקרה של נתניהו.
יתר על כן, חנינת הנשיא טעונה חתימת קיום של שר המשפטים. ובעוד שהחוק קובע, כי "לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו", שר המשפטים עצמו חשוף לביקורת בג"ץ ובכך נבחנת בעקיפין החלטתו של הנשיא.
מעבר לכל זה, בקשת חנינה בטרם משפט מהווה הודאה באשמה. ספק רב האם נתניהו שלא הסכים לעיסקת טיעון יהיה נכון להודות בביצוע העבירות שבגינן הועמד לדין.
יוזמה להתערבות במשפטו של נתניהו.
שר המשפטים, יריב לוין, הודיע כי הוא יקדם חקיקה של הצעת חוק של ח"כ קלנר. תחת הכותרת "צמצום מספר הדיונים מטעמי ביטחון המדינה", קובעת ההצעה, כי אחרי הגשת כתב אישום יוכל שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, להורות כי בתקופה של עד 180 ימים, ההליך הפלילי יתנהל במספר דיונים מצומצם כפי שיקבע, "אם נמצא כי קיומו או המשכו של ההליך בקצב רגיל עלול לגרום לפגיעה ממשית בביטחון המדינה". שר הביטחון יוכל לשוב ולהאריך תקופה זו ב-180 ימים בכל פעם.
ספק רב האם התיקון יעמוד במבחן בג"ץ. זהו ניסיון בוטה לחדור ברגל גסה לתחומו של בית המשפט. גם אם החוק לא ייפסל הרי בכל פעם ששר הביטחון יורה על צמצום דיונים הוא יהיה חשוף לביקורתו של בג"ץ. לבסוף, בית המשפט עצמו יכול לדחות דיונים בין היתר מטעמים שקשורים בביטחון המדינה והוא עשה זאת לא אחת.
למרות לשונה הכללי של ההצעה אין זה סוד שהיא נועדה למשפטו של נתניהו וככזו היא פסולה בהיותה חקיקה פרסונלית. הן היה זה שר המשפטים עצמו שקבע, כי "משפט רה״מ מעולם לא היה צריך להתחיל וקיומו מנוגד הן לצדק והן לטובת המדינה"
זאת ועוד, למרות לשונה הכללי של ההצעה אין זה סוד שהיא נועדה למשפטו של נתניהו וככזו היא פסולה בהיותה חקיקה פרסונלית. הן היה זה שר המשפטים עצמו שקבע, כי "משפט רה״מ מעולם לא היה צריך להתחיל וקיומו מנוגד הן לצדק והן לטובת המדינה".
ואם לא די בהצעה זו באה ח"כ לימור סון הר מלך והגישה הצעת חוק לפיה:
"בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאית ועדת הכנסת, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט כנגד ראש הממשלה או שר משרי הממשלה, אם ראתה צורך בכך; הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט".
הלשון המכובסת "עיכוב הליכים" הינה בעצם ביטול המשפט. אם הצעה זו תעבור כבר עדיף שייאמר בה שראש הממשלה ושריה לא יועמדו לדין לעולם.
יוזמי ההצעות מבהירים כי אין זה סביר שראש הממשלה שטרוד בענייני המדינה יוטרד בהליכים מתמשכים כאלה. לכך ישנן מספר תשובות.
ראשית, בעתירות לפסול את נתניהו מלכהן כראש ממשלה בשל ההליכים שמתנהלים נגדו הוא הצהיר שלא תהיה לו בעייה לשמש כראש ממשלה במקביל למשפטו.
שנית, נתניהו ביקש וקיבל דחיות רבות מטעמים מוצדקים ושאינם מוצדקים.
שלישית, נתניהו מנצל חלק ניכר מעדותו כדי לשאת נאומים שביניהם לבין האישומים בעניינו אין דבר וחצי דבר.
לבסוף, עורך דינו עשה ככל יכולתו כדי למשוך את הדיונים כשבית המשפט נמנע מלהאיץ בו מפני כבודו של ראש הממשלה.
ואחרי שאמרתי כל זאת, אכן ניהול איטנסיבי של המשפט – וללא ניהול אינטנסיבי הוא יימשך לעולם ועד – אינו מתיישב עם ניהול מדינה בעיקר בתקופה כזו. הפיתרון הראוי לדעתי הוא לקבוע בחוק כי ראש הממשלה לא יעמוד לדין בתקופת כהונתו למעט בעבירות חמורות שתפורטנה ותקופת ההתיישנות תתארך בהתאם. אלא שהוראה כזו צריך שתהייה מותנית בקציבת הקדנציות של ראש הממשלה. ואולם, משנשאל נתניהו האם בכוונתו לרוץ לקדנציה נוספת הוא השיב:- "ל-4 קדנציות".
פרסופסור אשר מעוז הוא ראש הוועדה לקשרים אקדמיים בינלאומיים של המרכז האקדמי פרס וסגן נשיא כבוד של האגודה הבינלאומית לחירות דתית
