הבוקר נפתחה רשמית שנת הלימודים. מטבע הדברים, העיניים מופנות אל התלמידים הקטנים המתחילים כיתה א', אך חובה עלינו להפנות מבט אל הקצה השני – אל תלמידות ותלמידי כיתה י"ב.
הדיון בסוגיית יעודה של שנת כיתת י"ב כבר כאן וחובתנו לדון בה ברמות השונות בבחינת "בדוק וחדש ולא ראה וקדש" כדי לתת מענה למציאות המשתנה, להשפעת הטכנולוגיה ברמה הגלובלית, אל המקצועות החדשים שצומחים, אל אלו שמאבדים את הרלוונטיות ואל צרכי המדינה וכמיהת הנוער הנהדר שלנו.
למצולמים אין קשר לכתבה
(צילום: תומר שונם הלוי)
המציאות מלמדת שכיתת י"ב סובלת מפער מבני עמוק: הלמידה הפורמלית ומבחני הבגרות מסתיימים כבר סביב חודש מרץ כאשר המשמעות היא חודשים ארוכים של פערים, שבהם המערכת מאבדת אחיזה והמשאב היקר של הזמן מתפספס.
ההצעה המרכזית היא להגדיר מחדש את השלב הזה: לימודים פורמליים שיסתיימו כבר בכיתה י"א וכיתת י"ב תהפוך לשלב נוסף, חדשני וייעודי המשלב מכינה ושנת שירות.
מודל זה יאפשר לכלל התלמידים מכל רבדי החברה בישראל – החינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי, הערבי והחרדי – להיות חלק מהמהפך אחד גדול.
כיום, לגאוותנו, קרוב ל-12 אחוז מכלל שנתון המתגייסים לוקחים חלק במסגרות שונות של שנת שירות או מכינות קדם צבאיות.
בנות ובני הנוער הללו נותנים מרצונם החופשי שנה מרכזית מחייהם ללימוד בלתי פורמלי, למסע היכרות עם המדינה והחברה, לאימוץ ערכים אוניברסליים של נתינה, כבוד הדדי וערבות הדדית ולחיזוק לקראת השרות הצבאי. מרביתם הופכים ליחידות קרביות או לשרות משמעותי אחר ולמסלול של פיקוד וקצונה.
רובם המוחלט של היוצאים לשנת השרות ושל חניכי המכללות מגיעים מאשכולות סוציואקונומיים - גבוהים ומיישובים מבוססים, מה שהופך את התופעה לפריבילגיה מגזרית במקום לנכס לאומי שוויוני.
שילוב המודל המוצע נשען על שלוה צירים מרכזיים
ציר המיומנות והמעשה של לחיות ולעבוד בחברותא: שנה זו תהווה מעבדת חיים שבה בני הנוער מתנ"סים בעצמאות ואחריות קבוצתית. העבודה בחברותה תפתח את כל המיומנויות הרכות: מתפעול וחלוקה של דירה קטנה, התחלקות בתקציב חודשי, ועד עמידה במשימות מורכבות ויצירתיות.
ציר הלימוד והזהות יהווה תהליך של "בירור עמוק מול טלטלות התקופה": בעקבות משבר הקורונה והמלחמה המתמשכת, גבר הצורך בחיזוק החיבור מחדש אל הבסיס שלנו . הציר הזהותי עוסק בשאלת הזיקה למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בבירור ערכי ובבניית חוסן נפשי ולאומי המהווה עוגן איתן.
ציר העשייה החברתית יהווה תהליך של "הכרת פניה של החברה הישראלית": ההתנדבות בשטח תאפשר להיחשף לאוכלוסיות שונות, להכיר אוכלוסיות אחרות מקרוב, ולפתח אמפתיה. עבור החברה הערבית והחרדית, שבהן שיעורי ההשתתפות בפעילויות המשך נמוכים, שנה כזאת תהווה גשר ושער קריטי להנגשת ההתנדבות.
קארן טלצילום: יאיר שגיאכדי להפוך חזון זה למציאות ולתקן את העיוות החברתי, מהלך כזה חייב להפוך ל"תוכנית דגל" ברמה של ראש הממשלה וקבינט החינוך ( הגיע הזמן..) הדורשת שילוב ידיים ואיגום משאבים בין משרד החינוך, השלטון המקומי, תנועות הנוער, גורמי הביטחון, רשתות החינוך ועוד; המגזר העסקי, האקדמיה.
רק כך נהפוך את שנת ה-י"ב לשנת השראה המעניקה לכל צעיר וצעירה בישראל עמוד שדרה איתן לחיים. זהו בעיני צו השעה. שנת פיילוט ארצי בשנה הבאה לאחר עבודת מטה תקנה לנו גם תובנות, גם חזון לאומי וגם הכוונת הנוער שלנו למשימות לאומיות שתכתיב המדינה הצעירה, המאותגרת והאהובה שלנו.
הכותבת היא מנכ"לית קבוצת הרב תחומי עמל
