צפו במשדר הבוקר

האורות הדולקים בבתי הספר בעיצומה של חופשת הקיץ, יחד עם מודעות הדרושים הרבות למורות ולמורים, מלמדים על המצוקה: מנהלי בתי ספר רבים נאלצו לבטל או לדחות את החופשות המשפחתיות שלהם כדי להקדיש את הזמן לחיפוש אחר מורים חדשים ולהכין את מערכת השעות לשנת הלימודים הבאה.
שלשום פורסמו נתוני מיפוי שערך משרד החינוך, ולפיהם במערכת חסרים כ-6,000 מורות וגננות, אולם מנהלי בתי הספר מעריכים שהמספר האמיתי מתקרב ל-10 אלף. בכל מקרה מדובר במשבר מתמשך, שהחל לפני יותר מעשור והחמיר משנה לשנה. במשרד החינוך נהגו להתכחש לבעיה ולטעון שמדובר במחסור נקודתי בלבד, כשבינתיים מנהלי בתי הספר נאלצו לוותר על מקצועות לימוד ולשבץ מורים ללא הכשרה ותעודת הוראה. כעת, אחרי שבשנים האחרונות פרשו עשרות אלפי מורים, בין היתר בשל השכר הנמוך, כבר אי אפשר להכחיש שמערכת החינוך נמצאת במצוקה קשה.

4 צפייה בגלריה
    אביגיל סאמין מנהלת תיכון ב אריאל
    אביגיל סאמין מנהלת תיכון ב אריאל
אביגיל סאמין. "מחפשים מורים בכל דרך"
(צילום: דנה קופל)
עד כמה עמוק ה"בור" שבו מצאו עצמם מנהלי בית הספר? כדי להבין את היקף ומשמעות הבעיה בשטח, שוחחנו עם ארבעה מנהלים.
אביגיל סאמין, מנהלת תיכון מקיף אריאל ויו"ר משותף של ארגון מנהלי בתי הספר "מנהיגים", סיפרה שגייסה את כל הצוות החינוכי למבצע חיפוש המורים: "במצב תקין אנחנו סוגרים את מערכת השעות במחצית יולי, אבל בשנים האחרונות - והשנה במיוחד - זה נמשך עד לרגע האחרון, וגם אז המערכת אינה מלאה", הסבירה. "כעת חסרים אצלנו מורים למתמטיקה, אנגלית, אלקטרוניקה, בקרה, רוסית, ספרות, תנ"ך והוראה מתקנת. אנחנו ממשיכים בכל דרך לחפש מורים, אך במקביל אני נערכת לכך שגם השנה אבטל מקצועות".
4 צפייה בגלריה
מיכל גטניו
מיכל גטניו
"אני מותשת, המצב נורא". מיכל גטניו
(צילום: יאיר שגיא)
"אני מאוד עצובה בשל המצב", המשיכה סאמין. "כולנו באנו לעבוד במערכת הציבורית כדי לחזק אותה ואנו מכירים בחשיבותה. אבל לצערי, היחס של הורים למורים וחוסר אמון והערכה מצד משרד החינוך גרמו לכך שמורים רבים נטשו גם אצלנו, להייטק ולמסגרות חינוך פרטיות. אמרתי לצוות המורים שלי בסוף השנה שלכל אחד מהם מגיע כתר על מסירות הנפש שלהם למען התלמידים".
גם מיכל גטניו, מנהלת בית הספר היסודי יעל רום ברמת השרון, אובדת עצות. למודת ניסיון מהשנה שעברה היא החלה בגיוס מורים כבר בינואר, אבל נכון לעכשיו חסרים לה שלוש מחנכות ומורים מקצועיים לאנגלית, עברית ומוזיקה. "אני מותשת, אני וחברותיי המנהלות עייפות וגמורות", היא תיארה אתמול. לדבריה, "אחרי שנה מאוד קשה ומאתגרת אין לי חופש. בתחילת יולי יצאתי לחופשה משפחתית קצרה וכל הטיול הייתי עם הנייד בענייני העבודה. המצב נורא".
היא הוסיפה: "בשל המחסור אני לא יכולה להגיד גם למורים הקיימים היכן ילמדו, מכיוון שהדבר תלוי בקליטה של מורים אחרים. אני לא יודעת מה אעשה, אני לא ישנה אף לילה רצוף משום שאני מודאגת. יש לי מחויבות לקהילה, ואני חוששת שלא אצליח לפתוח שנת לימודים כי אין לי מורים".
4 צפייה בגלריה
חגי מנהל
חגי מנהל
"לא יכול לקבל מורים ברמה נמוכה". חגי בן אברהם
(צילום: קובי קואנקס)
חגי בן אברהם, מנהל תיכון מקיף ד' בראשון לציון, כבר ראיין 30 מועמדים להוראה, גייס מתוכם חמישה ועדיין חסרים לו 11 מורים לחטיבת הביניים ולתיכון. לדבריו, "בשל המחסור החמור ישנה דילמה האם לקבל מורים בכל מחיר, אבל אני חושב שעדיף שלא ילמדו מאשר שילמדו עם מורים שאינם ראויים ושיזיקו".
הוא הוסיף: "אין לי בעיה לטפח ולהצמיח מורים שאני רואה בהם ניצוץ, אבל אני לא יכול לקבל מורים ברמה נמוכה שאינם מתאימים". בן אברהם סיפר כי "פרסמתי באתרים השונים ועדיין חסרים לי מורים למדעים, למתמטיקה ולעברית וגם במקצועות ההומניים. בעבר כמעט לא הייתה בעיה במקצועות ההומניים, כמו היסטוריה, ספרות ואזרחות, אבל השנה גם במקצועות אלו קשה מאוד להשיג מורים".
מי שישלמו את מחיר המשבר הם, כמובן, התלמידים. בן אברהם הוסיף כי "אם לא אצליח לגייס מורים, יש כמה פתרונות שהמציאות מכתיבה - למשל לצמצם שעות לימוד במקצועות בהם חסרים מורים. יש לי מקרה שנתתי למורה לחנך שתי כיתות". לדבריו, "בשגרה קשה מאוד לחנך 36 תלמידים, ובוודאי שלחנך 80 תלמידים זה פתרון גרוע, אבל לפחות שלתלמיד יהיה למי לפנות. חלק ממקצועות הלימוד אדחה בשנה, בתקווה שאולי בשנה הבאה יגיעו מורים. הכתובת הייתה על הקיר, ועכשיו זה מתפוצץ. חייבים להיערך ולהתייחס למשבר ברמה הלאומית, עם תוכנית ארוכת טווח".
4 צפייה בגלריה
מיכל
מיכל
"אני לא אופטימית - הבעיה אינה רק שכר". סיגל ראש
(צילום: יריב כץ)
סיגל ראש, מנהלת בית הספר היסודי נווה דליה בראש העין, סיפרה אף היא שממש אינה ישנה בלילות משום שחסרות לה ארבע מחנכות ומורה למדעים: "אני לא יודעת מה לעשות לאחר שפעלתי בדרכים שונות לגייס מורים", היא תיארה את המצוקה. "אני פונה לכולם בכל דרך - כולל באירועים משפחתיים ובקבוצות ווטסאפ שאינן קשורות לחינוך. נשאר אולי לצפות לנס, או שאולי יחליטו להעלות את השכר ויבואו מורים בדקה ה-90".
לדבריה, "אני לא אופטימית משום שהבעיה אינה רק שכר, אלא נובעת מהעבודה הקשה והשחיקה, מהורים שפוגעים במורים ומהוראה בכיתות עמוסות. השכר חשוב, אך אינו העניין המרכזי למשוך ולעודד מורים. מעבר לכך, המורים והמנהלים נאלצים להתמודד כל הזמן עם תוכניות חדשות, הנחיות, דרישות ודוחות".